מנחת אלעזר חלק ד קפא

בשבו"י מהגמ' שם וכנראה רק אגב שיטפי' וגם מ"ש לחלק בין תוך יב"ח לאחר יב"ח כיון שבס"ח לא חילק בזה מי עלה שמים וירד לחלק בזה ע"כ הטעמים שכתבתי לעיל במקומם עומדים, ומה שהתלבט (הרב במילי דחסידותא) כל כך בשביל שהוא קברות אבותיו הנה ראיתי דבר הגון בס' פרדס (הוא דברי יוסף ח"ג וח"ד להר"י שווארץ מירושלים ז"ל) עה"כ בדה"י וישכב מנשה עם אבותיו ויקברהו בביתו פי' המכונה רש"י לא זכה להקבר עם אבותיו עכ"ד אולי ראי' לדברי הב"ח ביו"ד (סי' שס"ב ס"ק ו') אבל אין קוברין בעל תשובה אצל חסיד אף שמנשה בעל תשובה הי' לפי שהי' אביו יחזקי' המלך חסיד לא נקבר עמו עכ"ל הנ"ל, וחיים ושוכט''ס

סימן ד' כבוד הרב החריף וכו'

ע"ד אשר שאל אשר צוה חותנו הגאון זצ"ל כי הכתבים שלו ח"ת (שכבר נדפסו ואין צורך בהם) יניחום בקברו בעת פטירתו ולאשר מעל' הוא כהן ולא הי' בחדרו וגם הי' טרוד לפעול קבורתו באותו יום ע"כ שכח לצות לעשות זה ועתה שואל אם לחטוט קברו לקיים צואתו להניחם בתוכו או עכ"פ עד הגולל היינו על (הגולל) הדף מלמעלה או אולי בעת שיעמידו מצבתו בקרוב יניחום מתחת למצבתו עכת"ד שאלתו והנה לכאורה יפלא על צוואתו של הרב הגאון ז''ל ונחזי אנן אליבא דהילכתא אשר ציוה להניחם בקברו וזהו גניזתם אצל ת''ח בקברו. אבל עד כאן תנינן במגילה (כ"ו ע"ב) ופסקינן בש"ע או"ח (סימן קנ"ד סעי' ה') וביו''ד (סי' רפ"ב סעי' י') בס"ת שבלה או נפסל נותני' אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל ת"ח היינו בלה דוקא או שנפסל דלא כהלין כתבא למיקרי ואינו ראוי עוד לקרות בו מחמת שאסרו לקרות בס"ת פסול אבל בכתבים של ח"ת שלא בלו כלל רק שנדפסו מהם ואין צורך בהם עוד מ"מ יכולי' לקרות בהם כמו בשאר כתבי' ח"ת הגם כי יש לחלק בין שאר כתבי קודש ובפרט בכתב משיט"א שלנו שאינו כתב אשורית מ"מ לא פליגי הגאונים בעל שבו"י ובעל כנסת יחזקאל בשו"ת כנסת יחזקאל (סימן ל"ג) אלא בכתבי הקודש הקרועים והבלואים הנדפסים אם מותר לשרפן ולאבדן כדי שלא יבואו לידי בזיון והיינו רק בנדפסים עמ"ש שם בדברי תשו' חות יאיר בדפוס ע"י גויים אבל לא בכתבים שנכתבו לשם ח"ת ממחברן ואין לומר שזה אינו לאבדן ז"א דכיון שציוה להניחם בתיבה היינו תיבת עץ (כי כמעט לא ימצאו כלי חרס גדולה כזו) ועץ ממהר לרקוב והוי גורם הפסד שירקבו בקברו (וידעתי, כי כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע הי' נזהר באמת בתוך המון כתביו ח"ת שכתב אם כי העתיקם לדפוס מ"מ הניחם בעליית ביהמ"ד במקום מוצנע ולא הניחם לקברם בפרט לאבדם) מ"מ להצדיק דברי גדול וצדיק אחרי פטירתו הוא חותנו אמרתי למשכיני נפשו בזה וזהו י"ל א') יען כי הכרתי את כתבו שלא הי' כהלין כתבא למקרא רק לפני המעתיק הבקי היטב בכתב שלי א"כ כאשר כבר נדפסו אלו החיבורים א"כ מי הוא אשר ירצה להטריח ולייגע לקרות בהן א"כ הוי כאלו אין ראוי לקרות בו עוד וצריכין גניזה. ב') וע"ד הגניזה שהוא בכלי עץ היינו התיבה כנ"ל הנה בתשו' כנסת יחזקאל שם ביאר דבאמת בכלי עץ משומר יותר שלא יתקלקל וגם העיד שמצא בגל כזה חתיכות עץ שהי' שם יותר ממאה שנה ולא הי' בו רקבון אך אולי בימי ירמי' שנא' ונתת בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים ובא"י הקרקע קשה ושם מתקיים יותר בכלי חרס עיי"ש ולפ"ז הוא גניזה שפיר בקברו קבר ת"ח בכלי עץ. ג') ועוד יש היתרא שהמציא הגאון מקאוונא ז"ל בספרו שו''ת עין יצחק (או''ח סימן ה' אות ט"ז) היכא שהתנה בפירוש בשעת שנדפסים העלים ''הקאררעקטארען'' שיאמר בפיו בפירוש שלא יחול עליו קדושת כתבי קודש מעולם לפימש"כ הרמב"ם (פ''ו מה' יסודי התורה הל' ח') בפירוש שכל אלו כתבי קודש שאסור לאבדן היינו שנכתבו בקדושה ועפימ"ש בש"ע או"ח (סי' קנ"ד סעי' ח') וביו''ד (סי' רפ"ב סעיף ט"ו) דמהני תנאי באלו הדברים שחשב שם הגם דלתשמיש בזיון לא מהני תנאי כלל אבל לאבדן שלא בבזיון אין איסור כשמתנה כנ''ל עיי"ש שהאריך בזה וא"כ ה"נ כיון שציוה כן כמה שנים לפני מותו לעשות בהכתבים האלו ככה מהסתם היה כן דעתו בעת כתיבתם לצוות כזאת והוה כהתנה בפירוש מקודם ואף דהכא לא הוי נדפסים רק נכתבים ביד דחמור מ"מ כיון שאינה ראויים, כ"כ לקרות כנ"ל וגם אינו מאבדן רק גורם להם מחיקה בספק בתיבת עץ כנז' ע"כ בודאי מותר. ואין לדמותו למ"ש בשם רבינו מהרח"ו זצ"ל זי"ע שצוה לגנוז בתוך קברו מכהאר"י ז''ל והוא המהדורא בתרא לשמונה שערים והוציאוהו אח"כ מקברו ברשותו ע"י שאלת חלום כמ"ש בשה"ג להג"מ חיד"א ז"ל (מערת מהרח"ו) וקשה לכאורה לפי הנ"ל דאיך גנזום לכתחלה בקברו אם הי' ראויים לקרות (ומהרח''ו הי' גאון עולם נפלא גם בנגלה כנודע) אולם שאני התם הי' כדי שלא ילמדו בהם הדור מרוב קדושתם עד שהתיר אח"כ ע"י שאלת חלום ובכה"ג להציל ממכשול את כל הדור שימעלו בקדשי שמים ללמוד חכמת האמת הנסתרה למי שאינו זוכה לה הוא סכ''נ ר"ל ע"כ התיר מהרח"ו בתחלה לגנזם בתוך קברו אבל אין ראי' משם לשאר כתבי קודש ח''ת בימינו

מ"מ כיון ששכחו אז להניחם בתוך קברו ולחטום עתה בודאי אסור מפני חרדת הדין אלא יש לדמותו לשכחו מבגדיו ליתן וכיוצא ואף להניחו על הארון הגולל מבחוץ כיון שהתיבה עם הכתבים הוא נפח גדול וצריכין לפנות העפר מהקבר כולו עד שיכנסנו והוי נראה כחטטי שכבי ובפרט דגם אם צריכין גניזה אז מבואר בש"ס מגילה ובש"ע כנז' רק קוברו אצל ת"ח וממילא כשיניחו תחת המצבה שמעמידין אצל הקבר ממש הוא קבורתו אצל ת"ח ובפרט שלדעת ר"ת בתוס' ברכות (דף י"ט ע"ב) ועיי' תוס' שבת (קנ''ב ע"ב בד"ה עד שיסתום) ועוד בכמה מקומות שפי' דגולל היינו מצבה והיינו שדרז"ל כל אשר יגע ע"פ השדה לרבות גולל ודופק וא"כ המצבה הוא מגוף הקבר וכשמניח התיבה עם הכתבי' תחת יסוד המצבה היינו נתקיים צוואתו כנז'. וינוח בשלום על משכבו שוב ראיתי בשו"ת זרע אמת הספרדי (ח"ב סי' קל"ג) ע"ד העלים הנדפסים המפוזרים שפלפל ע"ד הכנסת יחזקאל והעלה שבזה הפריז על המדה להצריכם כלי חרס דלהעלים הנדפסים גונזם בביה"ק בתיבות או בשקים כמו שנהגו שם עיי"ש. ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים ושוכט''ס עד ביאת ג''צ בב"א

ידידושתו''ט כל הימים.