מנחת עני צט
Minchat Ani 99 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →הוגבה זה קרבן אהרן ובניו וגו' מחציתו בבקר ומחציתו בערב עכ"ל ולהבין איך בתיבת זה נשפלו ישראל ואהרן ואיך בתיבת זה הוגבהו נאמר דכבר פרשנו בפ' ויקהל מה שאמרו ישראל כי זה משה האיש שתיבת זה נראה מיותר אבל רצה לרמז על מה שאמרו רז"ל אלהות הרבה התאוו להם שלא בלבד שרצו אלהות להיות ממוצע בינם ובין בורא העולם תמורת משה אלא שגם רצו יותר מאחד וע"כ אמרו כי זה משה האיש לומר האחד לא יספיק לנו וזה הקשה יותר בשאלתם כי גם אחרי שבא משה עדיין לא הונח להם חפצם לאלהות הרבה ולכן בתיבת זה שמורה תלונותם על יחידות התנהגות משה הושפלו ביותר ועל כן כשרצה הקב"ה לכפר להם עון העגל אמר זה יתנו מחצית השקל לומר כי זה שהוא מחצית השקל יתנו לכפר על נפשותיהם להורות להם שלא ברבים חפץ ד' כשהם כי אם כשיתאחדו ויצטרפו זה עם זה כמו שאמרנו למעלה שלכן חפץ במחצה שישתלם על ידי מחצית שקל של האחר ויהי שקל שלם וזה הפי בזה הושפלו ובזה הוגבהו
וכזה יפורש גם מה שנאמר באהרן שבלשון זה הושפל והוגבה שיזה שהושפל אהרן במה שאמר וינא העגל הזה מבואר ע"פ מה דאמרינן מגילה כ"ה תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם יהי אדם זהיר בתשובותיו שמתוך תשובה שהשיב אהרן למשה פקרו המעררים שנאמר ואשליכהו באש ויצא העגל הזה ופי' רש"י העיזו פניהם לומר יש ממש בע"ז פי' מפני שהעגל הי' בו חיות ע"י כישוף מכספי ערב רב כדכתיב כתבנית שור אוכל עשב ע"פ דרשת רז"ל ל וזה מה שאמר אהרן בהתנצלותו אל משה שמעשה השטן הצליח והעגל לא מעשי ידי הוא שראה נא העגל הזה שיש בו חיות מה שידוע לך שלא יכולתי לעשות ומה שאמר אהרן לטובה פתרו המעררים לרעה שאמרו הרי יש חיות שלא ע"פ מעשה אהרן חם כן אלקים הוא שברא את עצמו ולכן אמר רשב"א שיהי' אדם נזהר בתשובתו שלא הי' לו להזכיר חיבת הזה וזה מה שאמר המדרש בזה הושפל: אכן בזה ג"כ הוגבה ע"פ מה שמסיים המדרש ולא עוד אלא שכל הקרבנות אין באין חצין וזו באה חצין מחציתו בבקר ומחציתו בערב ולא עוד אלא שכל מי שמקריב אותו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא מקריב מסוף העולם ועד סופו שנאמר כי ממזרח שמש ועד מבואו מוקטר מוגש לשמי מנחה טהורה עכ"ל והנראה שהמדרש בא ליתן טעם על מה שנשתנה הקרבן זה מכל הקרבנות שהכהן הי' מביא מנחת הסולת מביתו עשרון שלם כשאר מנחות וחצהו להקריב מחצה בבקר ומחצה בערב ובזה נפרש שרצה הקב"ה להודיע איך חביב לו עבודת אהרן אשר קידשו לעבוד עבודתו לא בלבד בקרב ישראל אלא גם בכל העולם כדכתיב כי ממזרח שמש עד מבואו מוקטר מוגש לשמי שיבא עת שיכירו בכל העולם שראוי לעבוד רק להקב"ה ולא לזולתו ולכן בא הקרבן חביתן של אהרן בבקר ובערב לרמז על מזרח שמש ועל מבואו וגם לא נקרב בכל פעם רק החצי להורות שעבודה זאת אינה רק התחלה ולא תשלם עד תכליתה רק בבא העת שיכירו כל באי עולם שהבורא לבדו הוא האלקים אין עוד מלבדו ולשמו מוקטר ומוגש מנחה טהורה וזהו מה שאמר המדרש שכל מי שמקריב אותה מעלה עליו הכתוב כאילו הוא מקריב מסוף העולם ועד סופו על שאהרן ובניו הם המתחילים בעבודה אשר תושלם כשיכירו כל יושבי תבל גדולת הבורא שהוא אחד ושמו אחד ותחת אשר חטא אהרן במה שאמר ויצא העגל הזה ונתן מקום למעררים לטעות שיש ממש בע"ז הוגבה בזה קרבן אהרן ובניו כאילו מורה באצבע ראה זה קרבן משונה מכל הקרבנות להראות מעלתך לפני שייעדתיך לפרסם אלקותי עד שבכל העולם ממזרח שמש עד מבואו מוקטר מוגש לשמי ויבערו האלילים יין העולם
עוד יש ליתן טעם למה ציוה הקב"ה בין בשקל ובין בקרבן אהרן ובניו שיהי' בחצי מחצית השקל ומחציתו בבקר ובערב שרצה הקב"ה להראות איך עבודת האדם אפילו יקריב כל קרבנות שבעולם לא יספיק לכבד לבורא כל העולמות אשר לו הארץ ומלואה ורק בהשלם בחסדו את החסר במעשי בני אדם נעשה עבודה שלימה וזה הורה בכהנים העובדים ובישראל אשר העבודה נעשה בשבילם דהמחצית השקל הי' חלק לישראל בעבודה שממנו נקנו הקרבנות והי' חסר להיות מחצה להורות על זה שלא תספיק מה שנתנו לעבודה אם לא ישלימו חסד הקב"ה וכן הכהנים בחינוכם לעבודה והכהן הגדול בכל יום הקריבו מחצה להורות על זה שהעבודה לא תשלם רק ברצון הקב"ה
ובזה יבואר מה שנאמר וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקוד יפקד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה ואמרו רז"ל שאמר הקב"ה למשה שיאמר לישראל פקוד פקדתי אתכם שמסורת בידם שמי שיאמר בלשון זה מה שאמר יוסף הוא גואל באמת והקושיא מפורסמת אחרי שהי' מסורת בידם איזה ראיי' הוא שהוא גואל באמת חולי גם רמאי ידע זה ואומר שגואל הוא אבל יש לומר דודאי דברים האלה בלבד לא יורו על גואל באמת כי מי שיבא ויאמר שבא לגואלם יבקשו ממנו לעשות מופתים כמו שגם משה אחר שאמר פקד פקדתי הוצרך לעשות שלשה מופתים לפני ישראל כדכתיב והי' אם לא יאמינו וגו' אבל הכוונה היא במסורה שבידם שמי שיאמר לשון הזה פקד פקדתי הוא גואלם אחר בחנו אותו במופתים אכן למה בלשון זה דוקא מבואר ע"פ דברינו