מנחת עני צה

ולזה אמר לו רבי מה אני לחיי עולם הבא ר"ל וכי יש לי תקוה לזכות בשכר טוב לחיי עה"ב אחר שלח עסקתי בג"ח ולזה תני צריך לתקן חטא זה במסירת נפשי והשיב לו ריב"ק כלום מעשה בא לידך חולי הראו לך מן השמים שזיכו אותך במצות ג"ח כמאמר ראב"ע הנ"ל שגם אם בלח כוונה שכח עומר תו אבד ממון ומנאו עני נאמר עליו ברכה מן השמים וכן אולי אירע כזה לידך והראו לך בזה מן השמים שכבר תקנת מה שפגמת בגמ"ח וסיפר לו ראב"ח שפעם אחת נתחלפו לו מעות פורים במעות של צדקה וחלקם לעניים ובזה עלה בידו לקיים מצות צדקה שלא בכוונה ועז אמר לו ריב"ק אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי שמגלגלין זכות ע"י זכאי ותם לא שנחשבת בשמים לגומל חסד ועושה צדקה לא זיכוך בזה לקיים צדקה גם שלא בכוונה ובודאי יקוים בך למען יברכך ד' אלקיך הנאמר בשכח עומר בשדה ולכן חלקך יהי' חלקי וזרלך יהי' גורלי

וע"פ הדברים האלה יבואר מה דאיתא במדרש רבה אדם כי יקריב מכם אדם זה לשון חיבה ולשון אחוה ולשון ריעות אמר הקב"ה ליחזקאל בן אדם כשרים בן צדיקים בן גומלי חסדים בן שמבזים עצמם על כבודו של מקום ושל ישראל עכ"ל ויש לדקדק שהמדרש מגדיל שם אדם בהוראתו לחשיבות וכפי הידוע שם איש הוא השם חשוב בכל מקום כדכתיב והאיש משה איש יהודי וכדומה גם יש להעיר על השינוי בדברים דומים זה לזה שבפ' פסח כתיב ויקחו להם איש שה לבית אבות ופה בפ' קרבנות כתיב אדם כי יקריב מכם ולמה לא נאמר גם פה איש כי יקריב גם בספר תהילים נמצאו שנוים כזה דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים אשרי איש ירא את ד' וכתיב אשרי אדם עוז לו בך אשרי אדם לא יחשוב ד' לו עון הרי שמאשר הנעים זמירות ישראל פעם האיש ופעם האדם ובודאי בכוונה הוא ולכן נאמר שהילוד אשה ישים נגד עיניו שתי בחינות בחינת עצמותו ובחינת תכליתו מצד עצמותו יזכור תמיד כי עפר נוצר מן האדמה הוא ואל עפר ישוב וזה ימנענו מחטוא ושלא להתגאות על בני אדם גם יזכרנו לגמול חסד עם הכל אחרי שידע שהכל נשוו לו בחיותו ובסופו גם יזכירנו זה על חלשותו והעדר כחו ומאודו להחיות נפשו ולהגין עצמו נגד אויביו ולנגד חית השדה אשר על כן בכל עת יהי' ד' מבטחו. אכן שם איש יורה על תכליתו הרמה והנשאה אשר חפץ בו בורא העולמות לקבל עבודתו ושבחו באהבה ושאוהב אותו כאשר ילך בדרך הקדש כאב האוהב את בנו אשר על כן יהי' נמאס בעיניו לדבוק בתאוות העוה"ז ולהתחבר עם שפלים ונבזים המתעים אותו מלעלות דרך בית אל ולכן כשרצה דוד להעיר שלא לילך בעצת רשעים ושלא להתחבר עמהם אמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' להזכירו בחשיבותו ובמעלתו ושיהי נבזה ונמאס בעיניו להתחבר עם הרשעים וחטאים ולצים וכן כאשר רצה לעוררו ליראת ד' ולהכיר רוממות וגדולת אביו שבשמים קרא אותו איש ואמר אשרי איש ירח את ד' לומר הלא חיש חשוב חתה אשר בחר בך ד' וחננך בעבודתו לכן אשרי לך אם תבא אל תכליתך להיות יראת ד' תמיד נגד פניך אכן כשרוצה להזכירו להכיר מצד עצמו גרעינו ושפלתו וחולשתו קרא אותו אדם ואמר אשרי אדם עוז לו בך חם בשפלותו תהי לו עוז ומבטח ימצא בך וכן כאשר מאשר אותו על כי אף שמקורו עפר מן האדמה לא ידבק באדמתו להיות עלול לחטא קרא אותו אדם ואמר אשרי אדם לא יחשוב ד' לו עון שאף שטבעו נוטה למקורו אל עניני העוה"ז לחיותו אדם אם עם כל זה לא יחשוב ד' לו עין אשרי לו

וזה הי' החילוק שבין קרבן פסח במצרים ובין ציווי הקרבנות פה שתכלית הפסח הי' להעלות עצמם מטומאת מצרים ומגילוליהם ולקדש עניים לעבודת הקב"ה כמבואר במדרשים שעל כן צוה הקב"ה ה לשחוט השה שהי' עז של מצרים ולכן נאמר שם ויקחו להם איש שה לבית אבות לומר ולהזכירם בחשיבוחם שהם בני אבות הקדושים ושחפץ בהם ד לקרבם לעבודתי אבל בפ' הקרבנות שעיקר הבחינה של הקרבן היא כאשר נבחר הכנעת החוטא לפני הקב"ה ושיכיר מקורו כי עפר מן האדמה הוא ואל עפר ישוב בו נאמר אדם כי יקריב מכם שהוא שם החביב בעבור שמורה על הכנעתו מגיאות ומתאוות העה"ז ושמדבק עצמו אל אחיו באחוה ובגמילות חסד בזכרו כי הוא כמוהם רגב מרגבי האדמה הוא ואין לו יתרון עליהם וזה מה שאמר המדרש אדם כי יקריב מכם אדם זה לשין חיבה ולשון אחוה לומר שאדם הנאמר בזה אינו נאמר עליו בלשון ביזוי מהקב"ה בהתנגדות מלשון איש כי אם בלשון כבוד וחיבה להזכיר להמקריב כירק בזה חפץ ד' כדכתיב כי את דכא ושפל רוח אני שוכן וזה מה שנאמר במשה רבינו והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה יאמר אף שמשה הי' האיש החשוב מכל בני אדם עם כל זה הי' עניו יותר לא בלבד מהחשובים כי אם גם מכל האדם אשר על פני האדמה שהם הענוים שנקראים אדם בהכירם מיעוט ערכם שחיים על פני האדמה ושהאדמה היא מקורם והמחי' אותם אשר על כן מתנהגים במדת הענוה עכ"ז משה הי עניו יותר מכולם. ועל כן חיוב על האדם לאחוז בתורה ובג"ח כאשר שמענו מורחב"ת כי התורה תזכיר את האדם ברוממותו ובתכליתו שבחר בו ד' לחננו במתנה הגדולה אשר מלאכי מרום נתקנאו בו וג"ח יזכירו בשפלותו שעפר מן האדמה