מנחת עני פב

שעכשיו אתה שוקל את ישראל בשקלים כך כשישראל קורין בכל שנה פ שקלים כאלו אתה עומד ושוקלן דאמרינן סוף מגילה שהבטיח הקבה לאברהם שגם לאחר שחרב בית המקדש ואין ישראל מקריבין עוד קרבנות לכפרתם כשיקראו פרשת הקרבנות יעלה להם כאלו הקריבום וכן על פי זה כשיקראו פ שקלים יעלה להם כאלו הביאו שקליהם בזמן שבהמ"ק קיים וזה מה שהבטיח הקב"ה למשה כשישראל קורין בכל שנה בפרשת שקלים כאלו אתה עומד וזוקפן שיעמוד זכותך להשלים חצי שקל לכל אחד לשקל שלם להיות תרומה לד' וזה רמז לו הקב"ה ממה שנאמר כי תשא שא אין כתיב כאן אלא כי תשא דאם נאמר שא הי' ציווי על העת ההיא דוקא לכך נאמר כי תשא לשון עתיד לומר שתשא ותזקוף את ישראל בשקלים עד סוף כל הדורות וזה פירוש המדרש מה שאמר שדאג משה דוקא בפ' שקלים זכרו והקב"ה הבטיח לו שבכל עת שקורין ישראל פ' שקלים שזוקף את ראשם כאלו עמד שם באותה שעה. לפרשת ויקהל

במדרש רבה ראו קרא ד' בשם בצלאל הה"ד ארפא משובתם אוהבם נדבה מה כתיב למעלה הביאו בני ישראל נדבה לד' ואח"כ ראו קרא ד' בשם אלא אמר הקב"ה למשה כשעשו העגל באותה קלקלה פרקו נזמי הזהב ומה הביאו נזמים וכשעשו את המשכן עשו אותו נדבה ומה כתיב כל נדיב לב הביאו חח ונזם בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם ורוח הקדש צווחת ע"י הושע והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי עכ"ל ולפי הנראה כוונת המדרש שהקב"ה נתרצה לישראל ואהב אותם על שהביאו למשכן בנדבה הנזמים שהביאו גם לעגל אכן יש לתמו' מה קישור יש לדרשה זו עם הפסוק ראו קרא ד' בשם שאמר המדרש מה כתיב למעלה הביאו בנ"י נדבה ואח"כ קרא ד' בשם כאלו רק מסמיכות הזה ידענו דרשה זו וגם צריך ביאור מה ראי' מביא ממה שאמר הושע והי' במקום וגו' וגם י"ל למה ייחס הן החטא דעגל והן מה שהטיבו בנדבת המשכן לנזמים שאמר בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם ולבאר זה נאמר דאם אמנם התשובה מכפר עון ובפרט אם באותו דבר ממש שחטא בה לא יחטא עוד כשבא מעשה לידו כמו שאמרו רז"ל תשובה באותו מקום ובאותו אשה עכ"ז לא יגיע בזה למעלה רק יהי' כאלו לא חטא ולזה אמרו רז"ל יבוא זהב המשכן ויכפר על עון העגל והמדרש מבאר עוד יותר באמרו בעגל פרקו נזמי הזהב וכן במשכן הביאו חח ונזם בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם ולמה תלה הן החטא והן התשובה בנזם יש לפרש כי הנזם הוא תכשיט האוזן והאוזן הוא אבר מן המובחרים שבאדם שהוא השער אשר אל תוכו יבואו אליו כל הידיעות שמחוץ לו ולכן בכל מקום נתלה הידיעה והמעשה באוזן כדכתיב הטו אזניכם ולכו אלי לכו בנים שמעו לי ורבים כדומה ועל כן מה שחטאו שנתנו תכשיט שמפאר להאוזן לעגל זה סימן שאליו ישמעו תקנו במה שנתנו תכשיט האוזן למשכן ד' להורות שיטו אזנם מעתה רק לדבר ד'. אכן בזה עוד לא הוסיפו דבר להכריע הטוב על הרע כי החטא והזכות היו בשוה חבל בחמת הכריעו ישראל הטוב על הרע מה שמורה דברי הכתוב בעגל ויתפרקו נזמי הזהב ובמשכן כל נדיב לב הביאו שבעגל מה שנתנו לא הי' בנדיבות כ"א כמי שפרק מעליו משא אשר לא חביבה בעיניו שזה לשון פרק כמו שפי' רש"י על ויתפרקו לשון פרוק משא אבל במשכן נאמר כל נדיב לב הביאו שנדיבות לא יתכן כ"א בנתינת דבר החביבה אליו ועכ"ז גברה בו מדת נדיבות לתנה לאחר וזה פירוש המדרש ראו קרא ד' בשם בצלאל הה"ד ארפא משובתם אוהבם נדבה פירוש ארפא משובתם רופא אני משובת ישראל בעגל ע"י תשובה כדכתיב בראשית הפרשה שובה ישראל אכן בזה לא יהי' רק רפואה ממחלתם ולא אהבה אבל אוהבם נדבה ע"י שהביאו נדבה לבנין משכן לי מה שלא עשו בעגל. ובמה הראה להם הקב"ה אהבתו זה מבאר במה שאמר בסמוך לו ראו קרא ד' בשם בצלאל בן אורי בן חור דהנה מלבד החטא הגדול של ע"ז בעגל עוד הי' נצמד עמו חטא גדול של רציחה כמו שאמרו רז"ל שחור בן מרים הוכיחם שלא לעשות עגל והרגוהו וחור זה הי' אבי אב בצלאל שעשה המשכן ולולא שנתרצה הקב"ה לישראל ע"י עשית המשכן לא הי' בוחר בבן בנו של חור הנרצח לעשות המשכן לכפר עליהם כי לזה יהי' זכרון עונם אבל ע"י שהוסיפו במעשה הטוב להביא נדבה למשכן בנדבת הלב זכו שהראה להם הקב"ה שגם עון הרציחה נמחל להם וזה מה שאמר להם משה ראו קרא ד' בשם בצלאל בן אורי בן חור התבוננו שהקב"ה קרא בשם בצלאל לא בלבד על שם אביו ושבטו כ"א גם על שם אבי אביו חור להראות לכם חבתו ושמחל חטאתכם וזכיתם בזה בעבור שהבאתם נדבה לד' ובזה הראה לכם אהבתו ולזה מסיים המדרש ורוח הקדש צווחת ע"י הושע והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי דהנה יספיק אם לאחר שחטאו ונקראו לא עמי אתם עשו תשובה שיאמר להם מעתה עמי אתם