מנחת עני פ

אחר בלתי ד' כדכתיב על משה הוא יהי' לך לפה ואתה תהי' לו לאלקים וזה מה שאמרו במרדם עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש לא ידענו מה הי לו פירוש ע"י שהוא איש לשון יחיד משהלך מעמנו לא ידענו מה הי' לו ואם הי' לנו עוד מנהל אחר עמו אז יודיענו מה הי' לו ולכן כשעשו את העגל אמרו אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים שלא היו יכולים להכחיש שמשה העלה אותם ממצרים אבל אמרו אלה אלקיך פי' זה עם משה הם אלקיך ומזה יש טעם למה ירבעם שאמר ג"כ אלה אלקיך עשה שני עגלים וישראל רק אחד

ועפ"ז חטאם הי' בזה ובאלה בזה על שמאסו מנהיג האחד וב אל ובאלה על מה שחפצו בשני מנהיגים וזה מה דאיתא במדרש פקודי שאמר הקב"ה לישאל באלה הכעסתם אותי ומה שנאמר במדרש איכה בזה ונגד זה לקו בזה שלאדם יש שני מנהיגים הלב והעינים כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם הלב הוא אחד והעינים שנים וזה מה שאמר הכתוב ע"פ דרשת המדרש בזה הי' דוה לבנו מה שחטאנו בזה שמאסנו המנהיג האחד על זה דוה לבנו שהוא גם כן מנהיג יחיד ועל אלה מה שחטאנו באלה חשכו עינינו שהם מנהיגים השנים ואם שעפ"ז לא פרקו עול מלכות שמים מעליהם שלא חפצו רק עוד למנהיג כמשה אשר הקב"ה בעצמו מינה אותו לממצע בינו ובינם חטאו בזה שלא הבינו שהממצע אין בו כח אלהות שהקב"ה כבודו ובעצמו משגיח עליהם ומנהל אותם וזה הפירוש חטאו בזה ולקו בזה הי' דוה לבנו ומתנחמים בזה הנה אלקינו זה קוינו לו שיכירו אז שהוא יחיד ואין שני לו ושעליו לבד נשים תקותינו. גם במשכן הראו כן שמאמינים שהקב"ה בכבודו ובעצמו שורה בתוכם ושהוא המקבצם מסביב אליו לכן כל אחד נתן חלקו להיות לו חלק במשכן ד' ששוכן בו האחר אשר אין שני לו ובזה מצאו כפרה נגד מה שחמדו לאלהות ומנהיגים הרבה וזה פי' המדרש בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלקיך עכשיו שעשיתם את המשכן באלה אני מתרצה לכם

ועפ"ז יבואר מה דאיתא במדרש זכור לעבדיך מה ראה להזכיר שלשה אבות אמר ר' אלעזר בן טבאי בשם ר' יצחק כיון שעשו ישראל אותה מעשה יצאו חמשה מלאכי חבלה לכלותם אף וחימה וקצף והשחת והשמד כמו שאמר כי יגורתי מפני האף והחימה אמר משה רבון העולם אתה עומד באחד ואני באחד אתה באף שנאמר קומה ד' באפך ואני עומד בחימה שנאמר לולא משה בחירו עמד להשיב חמתו אמר לו הרי עמדתי באחד ואתה באחד לשלשה מה תעשה אמר לו משה הרי שלשה אבות עומדים לשלשתם ולפיכך הוא מזכירם עכ"ל והוא תמוה וכי אין ביד הקב"ה לעמוד נגד חמשה מלאכי חבלה עד שמשה לא בקש רק שיעמוד באחד וגם מה שמשה השוה עצמו לקונו לעמוד נגד אחד כמו הקב"ה ולהבין זה נאמר שאם שגדל מאוד חטא העגל עכ"ז במקצת הי' לישראל פתחון פה להקטינו ולהמליץ בעדם ע"י שני דברים. האחד על ידי מה שאמר משה להקב"ה ודי זהב שדרשו רז"ל שאמר משה להקב"ה אתה גרמת להם שהשפעת להם זהב הרבה משל למלך וגו' מה יעשה הבן שלא יחטא. והתנצלות השני הי להם שניסוחו ע"י הערב רב שישראל מאמינים בני מאמינים לא היו תועים בחטא גדול כזה לולא נסותו ונדוחו מהערב רב מכשפי מצרים שאמרו להם אלה אלקיך ישראל וזה גרם להם משה שקבל הערב רב בצאתו ממצרים מבלי ששאל את פי ד' ולכן אמר לו הקב"ה לך רד כי שחת עמך שהם הערב רב כמו שדרשו רז"ל שאתה קבלת אותם נגד רצוני וזה מה שאמר משה להקטין חטא ישראל רבון העולם במקצת אתה גרמת שהשפעת להם זהב לרוב ובמקצת אני גרמתי שקבלתי הערב רב שהדיחו אותם ולכן אתה באחד ואני באחד שבזה יתמעט חרון אפך מעליהם ותבער בי מה שגרמתי אני אבל אמר הקב"ה יהי כדבריך שאמעט באחד ואתה באחד אבל לשלשה מה תעשה שעוד משולש חטאם בשלשה אשמות שלא נגרמו לא ממני ולא ממך האחד שנתעורר בהם עון עץ הדעת לילך אחר שכלם נגד דת התורה אשר ע"כ אמרו שבת ד, י"ז יום שגזרו י"ח דבר הי' הלל כפוף יושב לפני שמאי והי קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל פי' דבריהם שעד אותה העת הי' הכל קבלה בידם ודנו אחר דת התורה אבל משנחלקו זה נעשה שהגבירו שכלם בגבול התורה זה אומר בכה וזה אומר בכה וזה הי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל שגם אז הלכו אחר שכלם לומר ולהאמין שהם בעצמם צריכים לעשות להם מנהיג שאם הגבירו האמונה על שכלם לא הי כח בהמדיחים להדיחם. השני הי' שרצו לפרוק עול מצות כמו שאמרו רז"ל לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא בשביל עריות שחמדו להם כדכתיב ויקומו לצחק הרי שיותר מה שהדיחו אותם הערב רב חמדו להם. והאשמה השלישית שפרקו נזמי הזהב אשר באזניהם בבהולות כשאמר להם אהרן כן שקו' שיחוסו על תכשיטהם ויעכבו מלהביא אבל הם מיד החפרקו נזמיהם ולא הביאו מרוב הזהב אשר להם והראו איך חמדו לעגל. ולהעביר אשמות האלה מהם אמר משה שנגד שלשה אשמות האלה יעמוד זכות אבות נגד מה שהלכו אחר שכלם נגד האמונה לזה יגן עליהם זכות אברהם שהכיר בוראו בשכלו נגד אמונת בני דורו כאשר חשך כסה ארץ ועוד טרם נגלה אליו ד. ונגד