עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מנחת עני

מנחת עני עט

Minchat Ani 79 · מנחת עני · free full Hebrew text

Open in the reader →

מידו את הלוחות שלא ראה עוד תקנה להם כ"א ע"י שבירת הלוחות וגם אז שהקטין חטאם עכ"ז הי' מסופק אם תועיל תפלתו כמו שאמר ועתה אעלה אל ד' אולי אכפרה בעד חטחתכם

ועפ"ז נבאר מה דאיתא במדרש ילקוט פ' משפטים חמשה דברים הי' ר' יוחנן בן זכאי דורש כמין חומר מפני מה גלו ישראל לבבל יותר מכל הארצות מפני שבית אברהם הי' משם משל למה"ד לאשה שקלקלה על בעלה להיכן משלחה לבית אביה. בלוחות ראשונות כתיב והלוחות מעשה שקים המה והמכתב מכתב אלקים בלוחות האחרונות פסל לך וכתבתי משל למה"ד ד למלך שסרחה עליו אשתו בא שושבינה וקרע כתובתה לימים נתרצה המלך אמר די שאתן לה כתב יד ואתה תתן את הכתובה לכך נאמר פסל לך הרי הוא אומר אשר נשיא יחטא אשרי הדור שנשיא שלו יחטא ומביא חטאת על שגגתו. וחומר ורצע אדוניו את אזנו במרצע מה ראה אותן לרצוע לפי ששמע מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים פרק מעליו עול מלכות שמים והמוליך עליו עול בשר ודם לכך אמר הכתוב אוזן שלא שמע ירצע. מזבח אבנים תעשה לי לא תניף עליהם ברזל מפני שהברזל מקצר ימיו של אדם והמזבח שהוא מכפר מאריך לא יונף המקצר על המאריך והלא דברים ק"ו ומה אם אבנים שלא רואות ולא שומעות כך על שמטילים כפרה בני תורה שהן כפרה לעולם עאכ"ו שלא יגע בהן אחד מן המזיקים עכ"ל ויש להבין למה דרש ר' יוחב"ז חמשה דרשות אלה יחד ובמה שקורא המדרש זה כמין חומר משמע ששייכים להדדי וגם יש לדקדק למה לא שמר בהן סדר הכתוב ולבאר זה נעיר ששני פעמים חטאו ישראל בע"ז בתחלה כשהיו לעם ד' ובסוף כשהשליכם מעל פניו בחורבן בית ראשון והי' תקנתם באופנים שונים אף כי בשניהם נמשלו לאשה שקלקלה על בעלה בעגל נתקנו ע"י שנקרעה כתובתם ובחורבן בית ראשון ע"י שגלו לבבל וזה מה שאמר ריב"ז שהציב שני המעשים זה נגד זה ולמה הי' חלוק תקנתם כן בתחילה בתקנה קלה ולבסוף בתקנה קשה מאוד זה מבאר בשלשה דרשות האחרונות דאמרינן בהוריות אשר נשיא יחטא אשרי הדור שנשיא שלו יחטא ומביא חטאת על שגגתו ואמרינן בערכי פרק ג' דור לפי פרנס פרנס לפי דורו ומפרש שדורו של יהויקים הציל העולם מאשמת יהויקים שהי' רשע ולהיפך בקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיהו שהיו רשעים וכיון שנסתכל בצדקיהו שהי' צדיק נתישבה דעתו וזה מה שאמר אשרי הדור שהנשיא מביא חטאת על שגגתו שזה מראה שצדיק הוא שאפילו לשגגתו מבקש כפרה ולכן אשרי דורו שמגין עליהם וזה הי' החילוק בין חטא העגל לחטא ע"ז בימי חרבן הבית שאז היו הפרנסים משה ואהרן והזקנים שהגינו על דורם והצילו אותו מעונש הקשה אבל בשעת החרבן לא היו צדיקים הרבה שהגינו כי אף צדקיהו עם שהי' צדיק והציל דורו שלא נאבדו לגמרי עכ"ז לח השיג זכותו להציל ישראל מגלות אשר כפר עליהם ובפרט שגם הוא לא שמע בקול ירמיהו בדבר ד' אשר ע"כ נאמר עליו ויעש הרע בעיני ד' כמבואר במלכים וזה טעם הראשון. ועוד נתן טעם שני מרציעה שהעבד נרצה על שפרק עול מלכות שמים ונתן עליו עול בשר ודם וזה הי' בבבל ששם פרקו עול מלכות שמים ולכן נתנה עליהם עול מלך בבל וגלו לארצו כמאמר הכתוב אבל בעגל לא פרקו עול מלכות שמים דחטאם לא הי' רק במנהל כאשר נבאר לקמן. ועוד נתן טעם שלישי לזה שבבבל לא בלבד שלא קימו התורה כ"א גם מחסו בתורה כדכתיב על מה אבדה הארץ ויאמר ד' על עזבם חת תורתי ופירשו רז"ל שלא ברכו בתורה תחילה והוא ע"פ מה שפרשנו במקום אחר שמאסו בתורה ולא ברכו ברכת תודה להקב"ה על אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו אבל במעשה עגל לא עזבו את התורה שהיו לומדים מפי אהרן ומפי הזקנים ולכן הגינה התורה עליהם שמצאו כפרה כדברי המדרש בקל וחומר ממזבח אבנים ולכן דרש ר"י בן זכאי דרשתו בסדר הזה

ואמנם מה שאמרנו שבעגל לא פרקו עול מלכות שמים מבואר ע"פ דברי המדרש אלה פקודי אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלקיך עכשיו שעשיתם את המשכן באלה אני מתרצה לכם עכ"ל ויש להבין למה מייחס החטא והכפרה בתיבת אלה וי"ל ע"פ מה דאיתא במדרש איכה חטאו בזה ולקו בזה ומתנחמים בזה חטאו בזה כי זה משה האיש ולקו בזה על זה הי דוה לבנו ומתנחמים בזה זה ד' קוינו לו עכ"ל גם כאן יש לבאר איך מתיחס הכל לתיבת זה ולבאר זה נקדים מה דאיתא בגמרא עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו אלוהות הרבה איוו להם וצריך ביאור דאם איוו אלוהות הרבה איך אמרו כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו דנראה מדבריהם שלח בקשו רק תמורה תחת משה ע"י העדרו ולא מפני שהוא יחיד גם בפסוק יש לדקדק כי זה משה האיש מיותר והי' די שיאמרו כי משה לא ידענו מה הי' לו ועוד איך אמרו על עגל יחיד אלה אלוהיך אכן נאמר ישראל לא הכחישו בד' וגם לא האמינו שמשה מת כנראה ממה שאמרו רק לא ידענו מה הי' לו אבל חשבו שהקב"ה אם שמושל עליהם שולח ממוצעים שמלבישם בכח להנהיגם ואינו משגיח בהם ולכן אמרו צריכים אנו לממוצעים אשר ילכו לפנינו ואשר לנו כאלקים יותר מאחד שאלקים יקרא גם מנהג