מנחת עני סט

שלא יפרסם למודו רק לעת הצורך ללמד לאחרים וזה ינהג בצנעה ולכן שוה מדת הכפורת למדת החרון רק שקומה אין לו כי הצניעות שרשה בענוה שאין לה גובה. השלחן מרמז על פרנסה ובה העיקר מדת ההסתפקות כמו שאמר התנא איזה עשיר השמח בחלקו ולכן הי' מדת השלחן מדה שלמה לארכו ולרחבו לרמז שלא יחסר לו בפרנסתו רק בגובה הי' חסר לרמז על המדה שמנו חכמים ואל תתאוה לשלחנם של מלכים שלא יבקש למלאות כל תאותיו באכילה ושתי' כשלחן הגדולים ולכן בגובה יהי' חסר ואז ישתלם לו במדת ההסתפקות אם מעט ואם הרבה יאכל. המנורה שמרמזת בנר ד' אשר עלי על נשמת האדם כמו שאמרנו לעיל שאמר הקב"ה נרי בידך ונרך בידי לה אין מדה כי הרוחני אין לו מדה במקום. מזבח העולה שהי' לכפר על העונות הי' מדתו שלמה באורך ברוחב ובגובה להזכיר לחוטא על עונותיו בשלמות למען תהי' כפרתו שלמה כמדת המזבח שמכפר עליו וכן מזבח הקטרת שהוא להזכרת אהבת האדם להקב"ה ה ע"י מעשיו הנעימים והנערבים שנמשלו לקטרת כמו שדרשו רז"ל ושמה קטורה שנאים מעשי' כקטרת גם למזבח הזה הי' מדה שלמה לכל עבריו להזכיר להאדם שיעבוד להקב"ה ה באהבה שלמה וזה מה שאמר הפסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו שוכן תעשו מיותר אחר שכבר פתח ועשו לי מקדש ונמשך עליו ככל אשר אני מראה וגו' אבל יאמר שהקב"ה אומר אם אמרתי ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם זה בתנאי אם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו כן תעשו בכל מעשיכם כפי אשר מרמזים תבנית המשכן וכליו כאשר ביררנו

והנה עמודי התורה הם שלשה. אמונה להאמין בהקב"ה. אהבה לאהוב אותו בכל נפשו ובכל לבבו. עבודה לעבוד אותו בכל מאודו. ועמודים האלה נרמזו בשלשת חלקי המשכן והמקדש. העבודה בחצר אוהל מועד. האהבה בהיכל ע"י מזבח הקטרת והאמונה בקדשי הקדשים ששם כן כבוד ד על התורה שמעידה על יחודו ועל התרוממתו וכמו שהלב שממנו תוצאות החיים הוא מבפנים מסובב מעצמות ובשר והם מסובבים בעור כן הי' במקדש כל הפנימי יותר המעולה ביותר ועל כן כשיעלה אדם ממדרגה אל מדרגה להשלים עצמו צריך להתחיל מהעיקר הפנימי שבתחלה צריך להאמין בהקב"ה ולהכיר גדלו ותפארתו ומתוך זה יבא לאהבה אותו ומתוך האהבה יבוא לעבדו בעבודה שלמה מבלי לחוס על גופו ועל מאודו

וזה פירש המדרש בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר שמע ד' אלקינו ד' אחד שהוא כולל האמונה שלמה להאמין באחדות ד' שהוא לב כל התורה בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לריעך כמוך כי בהאמונה השלמה עוד לא השלים עצמו אם לא תביאהו האמונה לאהבת ד' מה שנצטוה בפסוק ואהבת לריעך כמוך שכלל מצות אהבת ד' שהקב"ה ה נקרא ריעך כמו שדרשו רז"ל בחגיגה ד' ז' ריעך וריע אביך אל תעזוב זה הקב"ה וכולל ג"כ אהבת איש לאחיו שחפץ בה הקב"ה ולכן פסוק זה כולל יותר מפסוק שמע ישראל אבל ר"ש בן פזי אומר שגם באהבה לא בא האדם עוד אל תכליתו אם לא תביאנו האהבה לעבוד את ד' ולכן פסוק זה כלל יותר את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו שעיקר העבודה היא עבודת הקרבנות ובקרבנות העיקר התמידים שנקרבו בבוקר ובערב משל ישראל וכפרו על עונותיהם כמו שאמרו רז"ל לא לן אדם בירושלים ועונו בידו שעולת התמיד והערב כפרו עליו וזה מרמז על כל עבודת ד' בגופו ובמאודו אשר לזה אמר הקב"ה את קרבני לחמי לאישי תשמרו להקריב לי במועדו ועמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי שעיקר מה שחפץ הקב"ה הוא העבודה כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא יספיק האמונה ואהבה לבד שהרי אחרי דכתיב ושכנתי בתוכם אמר הקב"ה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו הרי שתלה הקב"ה משכנו בתוך ישראל בתנאי שיעשו כל מצות התורה בפועל אשר נרמזו בכלי המשכן כאשר ביארנו

וע"פ הדברים האלה יבואר ג"כ מה דאיתא במדרש ויקחו לי תרומה הדה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו את המקח שנתתי לכם יש לך אדם לקח מקח ויש בה זהב אין בה כסף יש בה כסף אין בה זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בה כסף שנאמר אמרות ד' אמרות טהורות כסף צרוף ויש בה זהב שנאמר הנחמדים מזהב יש לך אדם לוקח שדות אבל לא כרמים כרמים ולא שדות אבל המקח הזה יש בה שדות ויש בה כרמים שנאמר שלחיך פרדס רמונים וגו' יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינם יודעים מהו אבל משכר הסרסור נתודע כך התורה אין אדם יודע מה היא אלא משכר שלקח משה שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה בקש לילך לו לארצו ולטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטן אחד עשה לי שאדור עמכם כך אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש ממנה