מנחת עני סח

במדרש ועשית את הקרשים מה כתיב למעלה מן הענין וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר וכי משה עשה את המשכן והלא כתיב ועשו בצלאל ואהליאב אלא משה לתלמוד ובצלאל למעשה וכן אמרו רז"ל ליתן שכר למעשה כעושה עכ"ל והענין הוא דבמשכן הי' נצרך שתי עשייות עשית משכן הרוחני ששכן במשכן הגופני כנשמה בתוך הגוף שהוא המשכן הנרגש והנראה כי שכינת הקב"ה לא תשכן בכסף וזהב ועץ שמהם נעשה המשכן כ"א במשכן הרוחני והמשכן הרוחני עשה משה והגופני עשה בצלאל ולכן יצדק גם אצל משה לשון וראה ועשה כי לו נאמר שיעשה כתבנית אשר נראה לו בהר שהיא משכן הרוחני ודוגמתו עשה בצלאל המשכן הגופני ע"פ תלמודו שהיא המשכן הרוחני

בזה יבואר מה דאיתא בברכות אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו שזה ניתן בין ב' אותיות כי אל דעות ד' וזה ניתן בין שתי אותיות שנאמר פעלת ד' מקדש ד' ולהבין הענין מהו המעלה לדעת ולמקדש שניתן בין שני שמות הקב"ה נאמר כי אם מעשה האדם של מנות תורה ומעשים טובים ירצה לד' תהי' עיקר מחשבתו טרם ילמוד ויעשה לעשות נחת רוח ליוצרו ואם אז ילמוד תורה ויקיים המצוה ישכון בה כבוד ד' על דרך שאמרו אין להקב"ה ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה

ובזה יש ליתן טעם למה ה' הארון מעצי שטים מצופה בזהב מבית ומחוץ שכבר אמרו המפרשים שעץ הארון הי' רמז על התורה שנקראה עץ חיים וזהב שהוא המובחר והמעולה שבגופים הדומים בו יכונה כבוד ד' וזה מרמז הזהב מבחוץ של הארון לאמר שבשעה שיקרב אל התורה שנרמז בעץ הארון יהי' לכבוד שם ד' ואז יהי' הזהב מבפנים שישכון כבוד ד' בקרבו וזה הוא מה שנאמר הדיעה נתנה בין שתי שמות לומר אם תחילת התקרבתו ללמוד תורה בדעת אשר חננו ד' הוא מבלי בחינה אחרת כי אם להתקרב אל ד' אז יזכה שישכון ד בדעתו כמו שדרשו רז"ל מה שנאמר בדוד ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וד' עמו שסלקה לו שמעתתא אליבא דהילכתא שע"י שד' שהוא אמת וחותמו אמת בקרבו זכה: לאמת התורה וכן מקדש ניתן בין שתי שמות ע"פ ביאורנו כדכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דהיינו אם עשיית המקדש הוא בבחינת לי לשמי אז אשכון בתוכם ולכן אמר ר"א שאדם שיש בו דעת שניתן בין שתי אותיות כאלו נבנה בית המקדש בימיו ובזה מבואר למה הקדים משה הארון בצוויו ובצלאל המשכן בעשיתו כי כבר אמרו תחילת המחשבה סוף המעשה ולכן במשה שהעשי' היתה במחשבת רוחני הי' הארון מקום התורה אשר שם שכן כבוד ד' הראשון והתחילה אבל בצלאל שעשה המשכן בפועל הוצרך להקדים המשכן כמו שאמר הכלים כשישלימו צריכים בית להביאם שם

וע"פ זה יבואר המדרש הנ"ל שנתן טעם לקדימת הארון מקום התורה מפני שהאור קדם לכל מעשי בראשית דעסק התורה לשמה מביא את האדם לבוז לתענוגי העה"ז ולהנהיג כל עניני חייו ע"פ משפטי התורה וזה מה שנאמר התורה קדמה לעולם כי מה שקדם לו משפט הבכורה והוא עיקר ומה שאחריו טפל וזה סימן לעוסק בתורה לבוז לתענוגי העולם וגם האור קדם לכל כי בלי אור כל הבריאה תהי כלא הי אם חושך יכסה להעולם כן יחשוב האדם בכל מעשיו כי רק במקום אשר אור התורה יאיר אליו שם עולמו

עוד יש ליתן טעם על מה מרמזים שלשה מחלוקות המשכן ע"פ מדרש תמוה הביאו הכותב בעין יעקב בהקדמה בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר ואהבת לריעך כמוך שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר את הכבש אחד תעשה בבוקר וגו' עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו עכ"ל ולבאר זה נאמר דהנה כלי המשכן היו ארון כפורת שלחן מנורה מזבח העולה ומזבח הקטרת ולהם מדות חלוקות. בארון נאמר אמתים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. כפורת ארכו ורחבו שוה לארון אבל לקומה לא ניתן מדה. של שלחן אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו. מנורה לא ניתן לה מדה. מזבח ה העולה חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב ושלוש אמות קומתו. מזבח הקטרת אמה ארכו ואמה רחבו ואמתים קומתו. והנה כבר העיר בספר כלי יקר על כי ניתן במקצת הכלים המדה בשלמות ובמקצת המדה בחצי ונדרוך בעקבותיו במה שבאר בזה בהרחבת הענין דארון שבו הלוחות כלל התורה הוא דוגמת התלמיד חכם והוא צריך להכיר שגם אם למד תורה הרבה מאוד עכ"ז נחסר לו הרבה אשר עדיין לא השיג ולכן הי' מדת הארון חסר לארכו ולרחבו בחצי אמה לרמז לו שעוד לא הגיע עד תכליתו וכן בקומה אף שצריך להתנהג עצמו כבוד נגד בני אדם מפני כבוד התורה כמו שאמר ר' יוחנן ת"ח שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה וכן אמרו הת"ח צריך שיהי' לו שמיני שבשמינית עם כל זה צריך שידע ערכו לבל יתגאה ולכן גם קומת הארון היתה לה מדה חסרה. הכפורת שהי' כסוי לארון מרמז על מדת הצניעות שבה צריך הת"ח לנהוג בעסקו בתורה כמו שדרשו רז"ל סוכה ד' מ"ט חמוקי ירכיך כמו אמן מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר