מנחת עני סה

בגבורתו שדומים לשמש אשר אורו בקרבו. ולוט ניצל בזכות אברהם כדכתיב ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכה ולהודיע לו זה לא בא לצוער אשר בקש לו למקום הצלתו עד כאשר השמש יצא על הארץ להיות לו לאות שבשביל אברהם שנקרא אוהב ד' כדכתיב זרע אברהם אוהבי שנמשל לשמש היוצא בגבורתו הוא בא לצוער וניצל

ואהבת ד באמת שנמשלה לשמש בגבורתו תבחן על ידי אהבת התורה כמסופר בפסיקתא הובא גם במדרש ילקוט פרשה זו ויהי משה בהר ארבעים יום ר יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריא לציפורי והוי מסתמך על כתפי דר"ח בר אבא מטו חד בי חקל אמר דין הוה דידי וזבנתי' מיבעי לעי באורייתא מטין חד בי' זיתא אמר דין הוה דידי וזבנתי' מיבעי לעי באורייתא מטון חד בית כרם אמר דין הוי דידי וזבנת' מל"ב שריא ר"ח בר אבא בכי אמר למה את בכי א"ל אנא בכי דלא שבקית לסיבותיך כלום א"ל חייא ברי קלה בעיניך שמכרתי דבר שניתן לששה דכתיב כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וקניתי דבר שניתן לארבעים ויהי משה בהר ארבעים יום כד דמך ר יוחנן הי' דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן התורה בוז יבוזו לו עכ"ל בסוף המאמר שמדייק דורו קורא עליו וגם למה רק הספידו לו בפסוק זה ולא בלשונות הספד הי חסיד הי עניו וכדומה מלשונות הספד הנמצאים בתלמוד על חכמים גדולים יש לפרש דאף שגדלו מעלות ר' יוחנן בתורה מאוד זה לא הי ניכר רק לחכמים ולא להמון עם אבל שיעזוב אדם כל אשר לו בשביל אהבת התורה מעלה הזאת הכירו הכל ולכן אמר הי' דורו קורא עליו פי' ההמון והחכמים קוראים עליו שימו על לב שאיש גדול הלך מהעולם איך הי' מואס בעולם הזה בשביל אהבת התורה ואם הי' נותן לו איש כל הון ביתו בשביל אהבה זו הי' מבזה אותו ולא לקח מידו. אכן בעיקר המאמר יש לדקדק מאיזה טעם סיפר לו רבי יוחנן שמכר למען עסוק בתורה שדה וזית וכרם והלא אין מדת הצדיקים להתפאר בצדקתם גם י"ל למה דוקא בפעם השלישי כשהזכיר לו שמכר הכרם בכה ר' חייא בר אבא גם יש לדקדק מה שאמר בבכיתו שבוכה מפני שלא השאיר לזקנותו כלום דממה נפשך אם הי' לר' יוחנן להחיות נפשו בימי בחרותו למה לא יהי' לו גם בימי זקנותו. ובזה יש לומר דהנה בכל ימי חיות האדם שמתחלקים לימי העלי' והעמידה והירידה ימצאו מניעות מעסוק בתורה. ימי העלי' שהם הנערות הם הימים שמתגבר בו תאות העידונים והנאות ועל ידם יתבטל התורה. ימי העמידה שהם ימי האישות ימי הטורח לכלכל ביתו ולמצוא טרף למחיתו על ידם ימצא תואנה להבדל מלימוד תורה. ימי הירידה שהם ימי הזקנה ע"י התגברות החלשות ואסיפת הכחות ג"כ יתבטל האדם מלמוד התורה

אכן נגד כל המניעות האלה לוחם בעוז אהבת התורה שהמתלהב בה ירוץ כגבור אורחו ולא ישוב מפני כל וזה רמז רבי יוחנן לתלמידו ללמדו שאל יבטל מהתורה ע"י מניעות הללו במה שמכר שדה זית וכרם שהם מרמזין לשלשה העתים של חיי האדם ששמן זית הוא משל העידון והנאה כמו שאמרו רז"ל על השמן שמעדן את הבשר ולכן יש בו רמז לימי הנערות והעידון. שדה הוא מקום העבודה בזיעת אפים לאכול לחם והוא מרמז לימי האישות. כרם מקום גדול היין שנותן ליעף כח ועליו אמרו רז"ל יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו הוא משל לימי הזקנה. וזה מה שאמר רבי יוחנן שלא בלבד שמכר הזית והשדה שמרמזים בעסקם לימי הנערות והאישות בשביל עסק התורה כ"א ג"כ כרם שמרמז על הזקנה ולכן אז כששמע ר' חייא בר אבא שמכר גם כרם להודיע שגם בימי הזקנה התורה לבדה תהי' שעשועיו בכה ואמר מה הנחת לימי הזקנה שמכרת גם מוצא היין שיתן לך כח לעסוק בתורה אבל רבי יוחנן השיב ראה בני איך הראה הקב"ה מיעוט ערך כל העולם הזה נגד ערך התורה שהעולם כלו נברא בששת ימים והתורה נתנה לארבעים יום ומזה תכיר גודל מעלת התורה ואל ימנע אותך שום מניעה מלעסוק בה הן בימי השחרות והן בימי הזקנה

אמנם עוד בדרך אחר יפורש זה בשנקדים ראש הפסוק מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו שהנה מה שמונע מלמוד תורה הם שלשה דברים (א) השאור שבעיסה היצר הרע המרגיל לאדם אחרי תענוגי העולם ושלא ליגע בתורה (ב) הצרות שונות שנשתרגו על צוארי עם ועם דור ודור ומבטלים אותם מלעסוק בתורה (ג) דוחק הפרנסה להמציא די מחסורו לנפשו ולנפש ביתו. אמנם מי שמתלהב בקרבו אהבת התורה לא ימצא מניעות האלה דנגד מניעת היצר הרע אמרו רז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי תבלין שלמוד התורה מבטל היצה"ר. נגד מניעת הצרות אמר התנא המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. נגד מניעת הפרנסה כבר אמר ר"י בן קסמא אם תתן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה והביא על זה הפסוק טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף וכמו שהראה ר' יוחנן במאמר שלפנינו שמכר שדה זית וכרם שהוציאו לו פרנסתו בשביל אהבת התורה. וזה פי' הפסוק דיצר הרע נקרא מים רבים כדכתיב