מנחת עני ס

הדברות שכוללים כל המצות וידוע שהתורה נחלקה לב' חלקים מצות ע ומצות ל"ת וזה מרומז בשני טפחים או אפשר שב' טפחים מרמזים על ב' תורות שבכתב ושבעל פה וכאשר נתנה התורה בתחלה היו ב' טפחים ביד משה שהי' שליח ישראל ועומד במקומם ור"ל שהרצון לקיים התורה בשני החלקים הי' ביד ישראל ושני טפחים היו ביד הקב"ה דהיינו הטעמים של שני חלקי התורה היו ביד הקב"ה שלא נתגלו עוד ושני טפחים היו בין יד ליד דהיינו חלק המעשה של המצות הי בין הרצון ובין הבנת טעמיהם וגברה ידם של ישראל שחטפו ובאו לידי מעשה המצות שהם הנמשל של ב' טפחים האמצעים ומאז גברו חיל גם להביא אליהם גם ב' טפחים שהיו ביד הקב"ה שהגיעו למדרגה לבא בסוד ד' להבין טעמי רוב המצות כמו שאמרו נעשה ונשמע

ואחרי אשר ביארנו ענין קבלת התורה נבוא לבאר אופן קיומה ונקדים לזה מה דאיתא במדרש ומשה עלה אל האלקים הה"ד עלית למרום שבית שבי יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם ת"ל לקחת מתנות באדם בלקיחה נתנה לו יכול יהא חייב ליתן לו דמים ת ת"ל מתנות במחנה נתנה לו באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסתר פניו דומה לשל אברהם אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישים ממנו לא זה שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו אמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם ואין אדם אלא אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים הוא ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ד' מן ההר בזכות ההר זהו אבות שנאמר שמעו הרים את ריב ד' עכ"ל והנה מה שהוקשה למדרש להוציא הפסוק מפשוטו יש לומר דקשה כפל השמות עלה אל האלקים ויקרא אליו ד' גם אחרי שאמר עלה אל האלקים הרי שעלה על ההר ועמד שם היאך שייך מן ההר הרי גם משה הי' בהר לכן מפרש דהך עלה אל האלקים היינו שבא במשפט עם מלאכי השרת ואלקים הוא לשון דיין ויקרא אליו ד' שרחם עליו והי' לו למחסה נגד מלאכי השרת מן ההר בזכות אברהם שנקרא הר:

אבל מה שדרש המדרש בפסוק זה בהמשך הפסוק עלית למרום יש לתמוה הרבה שבתחילה אומר ששבה אותה ואעפ"כ שוב אמר שלא נטלה חנם אלא בלקיחה והרי זה סתירה שמי ששובה שבי לא לוקח בממון כ"א בחנם ומיד שנה את טעמו ואמר לא בלקיחה לקח התורה כ"א במתנה ואיך יכונו יחד שבי ולקיחה ומתנה שאחד סותר את חבירו. גם אחר שאמר במתנה נתנה לו נאמר באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה למה באותה שעה דוקא ולא בתחילה כשעלה להר לשבות שבי גם יש לדקדק אחרי שהקב"ה רצה להיות מחסה למשה למה לא השתיק את המלאכים בגערה בהם ולמה שיחק אותם רק במה שצר פניו של משה בקלסתר של אברהם ולבאר כ"ז נקדים מה שנאמר במדרש שיר השירים לריח שמניך טובים רבנן אמרו בחמשה דברים נמשלה תורה במים ביין ובדבש ובחלב ובשמן במים מניין שנאמר הוי כל צמא לכו למים ביין שנאמר ושתו ביין מסכתי בדבש וחלב מניין שנאמר דבש וחלב תחת לשונך שמן מניין שנאמר שמן תורק שמך עכ"ל ולהבין משל חמש משקים האלה לתורה נאמר שהמשורר אמר תורת ד' תמימה משיבת נפש עדות ד' נאמנה מחכימת פתי פקודי ד' ישרים משמחי לב מצות ד' ברה מאירת עינים יראת ד' טהורה עומדת לעד משפטי ד' אמת צדקו יחדיו בביאור פסוקים האלה יש לומר שבלמוד התורה יש חמש מדרגות זו למעלה מזו שבתחילה צריך לעסוק בתורה להסיר כל מחשבות תאות העולם מלבו המבטלים מחשבתו מלקרוב אל תורת ד' ומתוך זה יעלה למדרגה שיכנוס שמחה ואהבה בלבו ללמוד ולעסוק בתורת ד' ומתוך זה יעלה למדרגה יותר נעלה שיאורו עיניו להבין ולהשכיל עמקי התורה ועוד יעלה למדרגה שתהי' הבנתו שלמה מבלי טעות ספק ודופי ומתוך זה יעלה למדרגה העליונה שלא בלבד שיבין הדברים שהשכל מחייב אותם אלא גם ענינים שנראים כמתנגדים וסותרים זה את זה ידע לבררם איך יתאחדו ויכונו יחד. וזה פירוש הפסוקים תורת ד' תמימה משיבת נפש זה הכלל של גודל ערך התורה שהיא תמימה לכל עניני' וגם יש לה גודל התועלת שמשיבת נפש שנותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא ומפרש כיצד יבוא לנטוע תורת ד' התמימה בלבו לכל עניניה בתחילה היא נאמנה ומחכמת הפתי להרחיק ממנו הפתיות ומתוך זה יבוא שיהיו לו פקודי ד' משמחי לב שיתנו שמחה בלבו ומזה יעלה למדרגה שיהי לו מצות ד' למאירת עינים שתפקחנה עיניו להבין גודל חכמת ותועלת המצות ושוב יעלה עוד מעלה יותר שישרש על ידה בלבבו יראת ד' הטהורה מבלי עירוב סיג ודופי ומזה יעלה למעלה העליונה שיראה ויבין איך משפטי ד' אמת צדקו יחדיו גם הענינים שנראים סותרים זה את זה איך צדקו והתאחדו יחדיו

וכפי סדר המדרגות התורה כאשר נפרטו בפסוקים האלה מנה בעל המאמר משל התורה לחמש משקים. המים הגם שהוא שפל הערך נגד שאר משקים עם כל זה הוא נצרך לכל ואין לחיות בלעדו וכן היא המדרגה התחתונה של למוד תורה שמחכימת פתי שמרחיק מלב האדם מחשבות און של התאוות כי מבלעדי זה לא יכול לעלות אל במתי התורה. היין אשר עליו נאמר ויין ישמח לבב אנוש הוא משל התורה בבחינה שהיא משמחת לב. הדבש מאיר