מנחת עני נז

הים ראה וינוס לכן מפרש שלנס בקיעת הים נצרכו ב' פקידות על הים הדומם ועל שר הים ששניהם נקראו בשם ים דהיינו על הים הדומם המשיל הקב"ה למשה בנטיית המטה שנברא בערב שבת בראשית בין השמשות אחר שנשלמה הבריאה והוא המושל על הטבע ברצון הקב"ה ועליו צו' הקב"ה למשה נטה ידך על הים ובקעהו אכן כשעשה משה כן עמד נגדו הים החיצון שהוא שר הים ולא הניחו להבקע כי הוא לא נמשל מן המטה שמושל רק על הטבע אבל לא על השר המלאך וזהו שמדמה למי שמכר הפנימי והחצון לא הניחו לבא שם עד שנגלה הקב"ה בכבודו ומאימתו ברח ונס הים שהוא השר ואז הועיל נטיית המטה להבקיע המים וכששאלו משה מה לך הים כי תנוס עתה ולא כשהראתי לך המטה ואמרתי לך כי בשליחות הקב"ה אני בא השיב לו שר הים לא אני נכנע כי אין בשר ודם מושל בי כי אם מלפני חולי ארץ לכן מקויימים ב' הכתובים שנבקע הים על ידי מטה ושנס הים על ידי שנראה לו אדון חולי ארץ

בזה יבואר עוד מה איתא במדרש ילקוט שם הים ראה וינוס הי' רואה ארונו של יוסף יורד לים אמר הקב"ה ינוס מפני הנס שנאמר ויעזוב בגדו אצלה וינוס החוצה עכ"ל בפירוש המדרש למה דוקא כשראה ארונו של יוסף נס ולמה הקב"ה תלה זכות יוסף במה שנס יש לומר דאם אמנם על פי דברינו מיאן שר הים להבקיע הים לפני בני ישראל עד שנגלה הקב"ה בכבודו הלא הי' די אם ישבית מיאונו כענין המשל שיניח החיצון להלוקח לבוא אל גן הפנימי ולמה הוצרך לנוס אכן גם זה הי' מחסד הקב"ה אחרי שראו ישראל שמקטרג עליהם השר אולי ייראו שבבואם לתוך הים יחדש קטרוגו ויקבול עליהם לכן הרחיקו הקב"ה עד שנס וכזה נהג יוסף דכתיב ויעזוב בגדו אצלה וינס החוצה דאם שלא יחטא לבד הי' די שלא ישמע לאשת אדוניו ולמה נס החוצה אם לא שנתירא אולי גם אם עתה כבש יצרו עתיד להתגבר עליו ולכן נס שלא לבוא לידי נסיון וזה הוא מה שאמר הקב"ה לשר הים ינוס מפני הנס כי כאשר עשה יוסף מפני יראת שמים כן יעשה השר של ים וירחיק וינוס שלא לבוא עוד לידי קטרוג וזה גרם ארונו של יוסף

ובזה נבין המדרש הנ"ל לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו כדי שיקרע את הים לפניהם שמלבד שדברי המדרש אין להם המשך כלל דאיך חלה קריעת ים סוף בוישנאו אותו אלא שגם יש לתמוה מה זו שאלה למה וישנאו אותו הלא הכתוב מפרש על חלומותיו ועל דבריו אבל יש לומר ע"פ הכתוב רגלי חסידיו ישמור אשר נראה כסתירה עם מה שאמרו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אכן הענין כן מי שיש לפניו שני דרכים אחד הישר ואחד המתעה ורצה לילך באחד מהן הקב"ה נותן לו הבחירה איזה דרך יבחר ואינו מנהל אותו על דרך הישר כ"א ע"פ בחירתו אבל חסד זה גומל עם חסידיו ששומר את רגליהם שלא יבואו לידי הליכה אם גלוי לפניו שילכו בדרך הטועה וזה הוא רגלי חסידיו ישמור שלא יבואו לידי הליכת תועה וכן הי' הענין באחי יוסף שוודאי אחרי שעלה שנאה בלבבם לא הרחיק הקב"ה השנאה מהם אחר שבחרו ברע לשנוא את אחיהם אבל באשר שהשנאה נצמחה על ידי החלומות הלא הי' בידי הקב"ה למנוע ליוסף שלא יחלום ולא הי' בא לידי שנאה וזה מה שהקשה המדרש למה וישנאו אותו אחרי שרגלי חסידיו ישמור למה לא שמר החסידים בני יעקב שלא להכשל בשנאת אחיהם ע"י שמנע החלומות מיוסף והשיב כדי שיקרע להם את הים ששתי הקצוות של גלות וגאולת מצרים נפרטו פה בשנאת אחים את יוסף ובקריעת ים סוף שהגורם ראשון של גלות מצרים הי' שנאת האחים את יוסף שע"י זה בא למצרים ובאו אחריו ונשתעבדו בניהם שם וסוף גאולתם הי' בקריעת ים סוף כדכתיב ויושע ד' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וזה מה שאמר הכתוב לכו וראו מפעלות אלקים איך מגיד מראשית אחרית שהניח לצדיקים לחטוא בשנאת אחיהם למען אחרי השתלשלות סבות הרבה הפך ים ליבשה שע"י זה ששנאו את יוסף והביאו אותו לידי נסיון באשת אדוניו עד שנס מפני הים ראה וינוס מפניו ועברו בו ביבשה וזה מה שאמר למה וישנאו אותו כדי שיקרע הים לפניהם. לפרשת יתרו בענין התורה שנתינתה לנו מסיני ספרה התורה בפרשה זו נחקור ב' ענינים אופן קבלת התורה ואופן קיומה. אופן קבלתה מרומז במדרש אמר ר ברכי' הלוחות הי' ארכן ששה טפחים כביכול הי' ביד מי שאמר והי' העולם שני טפחים ובידו של משה שני טפחים ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד גברה ידו של משה וחטפה עכ"ל ואין מן הצורך להזכיר כי בהרחקת כל גשמיות מהבורא יתברך ספור זה רק משל הוא להסביר לנו ענין גדול ולהבין זה נקדים מדרש שיר השירים שניך כעדר הרחלים מה רחל זו צנועה כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין רב