מנחת עני נ

בעצמו נעשה שקים לפרעה ולמצרים ואלילי מצרים לענוש אותם לזה מסיים אני ד' ולא אחר פי' לא השתנתי שמי ד' שהוא מדת הרחמים לשם אחר לשם אלקים לעשות דין כי מה שאעבור בארץ מצרים שהוא גילוי שכינתי יפעול כל זה שתברח הטומאה עם כל כתותי' כענן כלה וכהמס דונב מפני אש ימסו אלילי מצרים ובכוריהם מפני ולא אצטרך לענוש ולהמית כי בהתגלות שכינת עוזי יכלו ולכן אני ד' ולא אחר. לפרשת בא במדרש החדש הזה לכם הה"ד עשה ירח למועדים הרבה דברים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופירש עשה ירח למועדים אמרו לו לדוד עד שחנו במצרים נטלנו חדש של לבנה הה"ד החדש הזה לכם עכ"ל והוא תמו' שלא נדע מה סתום בתורה ומה פירש דוד וגם מה שאמרו לדוד אין לו מובן אבל יפורש דבמצו' זו של החדש הזה לכם שהיא שנצטוו בה ישראל הראה הקב"ה לישראל גדולת מעלתם שבמנהג העולם הקטן נתלה בגדול ולא להיפך ולכן כאשר נכתב בבריאה שאמר ד' והיו לאותות ולמועדים נשמע שהירח עיקרו שנעשה למאור ואחריו ימנו גם המועדות אבל דוד פירש עשה ירח למועדים שנשמע מזה שעיקר בריאת הירח הי' בשביל מועדי ישראל ולהודיע לישראל מעלתם אמר כן ופירש בזה מה שנאמר החדש הזה לכם שתיבת לכם מיותר שעוד כתוב ראשון הוא לכם ולכן מפרש שאמר הקב"ה בשבילכם נעשה הירח עם חדושו בכל חדש וחדש אבל ישראל משיבין לדוד עוד גדולה למעלה מזה נתנה לנו במה שנאמר החדש הזה לכם דאיתא במדרש אמר להן הקב"ה לישראל לשעבר הי' בידי דכתיב עשה ירח למועדים אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו הדה"ד החדש הזה לכם עכ"ל וכוונת המדרש ע"פ מה דאמרינן בראש השנה אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין שהקב"ה ה מסר ביד ב"ד לקדש החדשים ולחשוב חידוש הירח כאשר יראה בעיניהם ואחריו יתקדשו המועדות ונרמז בזה במה שנאמר החדש הזה לכם שנמסר לישראל ליעד מאימתי יתחשב חדוש הירח וזה מה שמשיבין ישראל לדוד אתה אמרת עשה ירח למועדים שהקב"ה עשה הירח בשבילנו למועדים גדולה יותר מזה הנחילנו במצרים שהשליט אותנו על הירח לומר היאך יחשב חדושו שאמר לנו במצרים החדש הזה לכם

וביותר נתעלו ישראל שהשיגו מעלה גדולה הלזו תיכף ליציאתם משפלותם ועפ"ז יפורש מה דאיתא בירושלמי מגילה פ ג' בין פרשיות הללו יכול להפסיק אבל אין מפסיקין בין פרה להחדש אמר רבי לוי סימנהון דאילן פרשתא בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה עכ"ל ויש לבאר איזה יחס בין ארבע פרשיות לארבע כוסות דאמרינן בפסחים שתקנו ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שהם והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והענין שהיו במצרים ארבע גאולות משפלות מעבודה קשה מטומאה ושנכנסו לקדושה והם מרומזים בארבע לשונות והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים שהי' יציאתם ממעמד שפלותם וגאולה זו היתה מאז בא משה אל פרעה ואמר לו בני בכורי ישראל ששמע כי יש לישראל פטרון בשמים ממעל ואחר כן באה גאולה השנית שנרמזה במה שכתוב והצלתי אתכם מעבודתם שמשהתחילו המכות לא יכלו המצרים עוד לשעבד בישראל אבל עוד נצרכו לגאולה יותר מגאולת הגוף דהיינו לגאולת הנשמה שנטבעו בטומאת מצרים עד שקטרג המקטרג מה נשתנו אלה מאלה ולזה חשף ד' את זרוע קדשו להוציאם מטומאה זו כמו שדרשו רבותינו שאלמלא נשארו עוד זמן קצר במצרים נגבר הטומאה שלא היו ראויין להגאל עוד וזה נרמז במה דכתיב וגאלתי אתכם ביד חזקה ובזרוע נטוי' כי יד חזקה פירושו שכבש הקב"ה מדת הדין ובזרוע נטוי הוא משל כמי שנוטה זרועו להוציא הנטבע בכח ממצולה וכאשר יצאו מהטומאה נכנסו לקדושה כמו שנאמר להם ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים שנכנסו לקדושה להקרא עם ד'

וארבע מעלות האלה נרמזו גם בארבע פרשיות שפרשת שקלים מרמז על יציאה משפלות לרוממות כדכתיב כי תשא את ראש וכמו שדרשו רז"ל משל לרועה שצאנו חביב לו ומונה אותם ולמען לא ישלוט עין רעה בחשיבותם ימנו ע"י שקלי קרש. פרשת זכור מרמז על העת שיהיו נצולים ישראל מגלות אויביהם כדכתיב והי' בהניח ד' לך מכל אויביך מסביב. פרשת פרה מרמזת על יציאה מטומאת עבירות כדכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וגו'. בפרשת החדש נרמז היאך נכנסו ישראל לקדושה בקיום המצות

והנה ד' גאולות מצרים לא היו בזמן אחד אלא בהפסקות שהי' זמן מה מאז בא משה אל פרעה שעל יד הליכה זו פסק השפלות עד שהתחילו המכות שפסק עי"ז השעבוד ומשפסק השעבוד עד שיצאו מהטומאה על ידי שהפרישו מע"ז שקיימו משכו וקחו לכם צאן שפירשו רז"ל משכו מע"ז