מנחת עני מח
Minchat Ani 48 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →עשר מכות על פרעה אם שגם על ידי אחת הי' בידו לענותו עד שישלח את ישראל אבל רצה להראות לו שהוא שולט על כל הטבע אשר בעולם דידוע שכל הגשמיות נרכבו מארבע יסודות שהם מים עפר אש ורוח וכל הבריות נבראו בששה ימים ולכן הביא על פרעה ומצרים עשר מכות להראות להם ששולט על כל אלה. במכת דם הראה ששולט על יסוד המים שהפכו לדם. במכת כנים הראה ששולט על יסוד עפר שהפך עפר הארץ לכנים. במכת שחין הראה ששולט על יסוד האש שפיח הכבשן שנולד מאש נהפך להיות שחין שבוער כאש בעור האדם. וששולט על יסוד הרוח הראה במכת הארבה שעל פי צוויו רוח הקדים הביא הארבה ועל פי צוויו רוח ים נשא אותו ויתקעהו בים סוף. וכן הראה לו עוד ששולט על כל מה שנברא בששת ימי המעשה ששולט על בריאת ראשון שהם שמים וארץ הראה בכלל כל המכות שנעשו הנפלאות בשמים וארץ. וששולט על בריאת יום שני שהי' ההבדלה שבין מים העליונים לתחתונים הראה במכת ברד שצוה למשה נטה את ידך על השמים ואיתא במדרש הביאו גם רש"י שהגבי' את משה למעלה מן השמים וצריך טעם למה נעשה כן אבל יבואר ע"פ דברינו שהראה הקב"ה שבידו לבטל ההבדלה שבין מים העליונים לתחתונים ולכן הגבי' למשה למעלה מן השמים למען יוריד הברד של מים העליונים לארץ. וכמו שהראה במה שהביא המכת ברד ששולט על ההבדלה ובמה שהביא מכת הארבה ששולט על הרוח כן הראה בהמכות עצמן שנשחתו ונאכלו עצי ותבואת הארץ ששולט על בריאת יום של שלישי שבו נברא יבול הארץ. וששולט על בריאת יום רביעי שנבראו בו שמש ירח וכוכבים להאיר על הארץ הראה במכת חשך שאספו נגהם ונחשכו. וששולט על בריאת יום ח חמישי שנבראו בו שרצי המים והעופות הראה במכת הצפרדעים שהעופות המים חיים במים וביבשה ולכן במה ששרץ היאור צפרדעים הראה שברא שרצי המים ובמה שבאו מן המים אל היבשה אל הבתים זה הי' דוגמת העופות שג"כ באים מן המים אל היבשה. וששולט בבריאת יום ששי שהיו בו שלש בריאות החיות והבהמות והאדם הראה בשלש מכות שהם ערוב דבר ומכות בכורות שבערוב שבאו החיות נגד טבעם מן היערים והמדברות אל הישוב הראה ששולט על החיות ובדבר שמתו כל בהמות מצרים הראה ששולט על הבהמות ובמכות בכורות שהיתה סוף המכות הראה ששולט גם על סוף הבריאה שהי' האדם. ובכל אלה השליט הקב"ה למשה שעל פי דברו באו המכות שנראה בהם השליטה על ד' יסודות ועל בריאות ששת הימים לכן יצדק מה שנאמר במדרש שאמר הקב"ה למשה נתתיך אלקים לפרעה בשם אלקים בראתי את העולם ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה שהשלטתיך על כל הבריאה לעשות דין ומשפט לפרעה
בזה נבין מדרש רבה תמו' פ' בשלח כיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע א"ל הים מפניך איני נקרע שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בששי כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקב"ה אין הים רוצה להקרע מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע ים לפניהם מיד ראה להקב"ה וברח שנאמר הים ראה וינוס עכ"ל ויש לתמו' וכי לא ידע השר של ים שטען כן שהקב"ה מינה למשה לשנות הטבע לעשות נפלאות בפרעה ומצרים ולמה לא טען אחד משאר השרים נגד משה כן כשהביא עשר מכות על מצרים הלא הם גם כן נבראו קודם האדם ומה ענין שנתן הקב"ה ימינו על ימינו של משה אכן יבואר ע"פ מה דאמרינן ברכות דף ס' תנא משמי דר"ע לך ד' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות וצריך טעם למה היפך הסדר שהרי מכת בכורות קודם לקריעת ים סוף והל"ל לדרוש הגדולה על מ"ב והגבורה על קריעת י"ס אבל הענין כן כשנתבונן שיש חילוק רב בין הנפלאות שעשה הקב"ה לישראל במכות מצרים ובין הנפלאות שעשה בים סוף שבנפלאות מצרים שינה הקב"ה הטבע להכות את מצרים ולישראל שלא היו בהם המכות נשארה הטבע על מכונה אבל בקריעת ים סוף הי' להיפך ששם קרע את הים והפכו ליבשה להציל ישראל מיד מצרים הרודפים אותם אבל באבוד מצרים שב הים לאיתנו ולא נאבדו רק על ידי שנפסק השינוי הטבע. וידוע שהגדולה נקרא אצל הקב"ה מדת החסד והגבורה נקרא מדת הדין ולכן דרש ר"ע לך ד' הגדולה זו קריעת ים סוף ששם הופיע הקב"ה במדת חסדו להציל את ישראל והגבורה דרש על מכת בכורות ששם שלט מדת הדין לענוש את מצרים
ובזה יבואר המדרש הנ"ל שידע שר הים שנתן הקב"ה משה אלקים לפרעה דהיינו שהשליטו על כל הבריאה לעשות דין בפרעה במדת הדין שרומז עלי' שם אלקים ולכן כל הטבע לא עמד כנגדו כשהביא העשר מכות אבל שהשליט הקב"ה למשה ג"כ לשנות הטבע להציל את ישראל שהוא במדת החסד והרחמים זה עוד לא נודע עד כה ולכן כשבקש משה מן הים להקרע להצלת ישראל סירב ואמר זה אתה בודה מלבך שלזה לא השליט הקב"ה אותך עלי ואני גדול ממך וידוע שימין נקרא אצל הקב"ה מדת חסדו ושמאל מדת הדין כמו שכתב גם רש"י בפסוק ימינך ד' נאדרי בכח וזה הפי' כשראה הקב"ה שהדין עם טענת שר הים נתן ימינו על ימין משה דהיינו שחגר לימין משה עוד גם במדת חסדו