מנחת עני מז

שכבר נטהרו ממקור תולדותם מאבות הקדושים בהם אפשר שתדחה הקדושה של מקור אשר בהם לזוהמת הנחש מה שאין כן בשאר בני האדם כמו שגם הצרעת רק בהם נראה ולא באוה"ע לטמא ולזה יראם משה זאת בידו שהוציאה מחיקו והיא מצורעת כשלג אכן משישיב ידו אל חיקו שהוא סימן לחוטא שיכיר נגעו וישוב מחטאו אז משהוציא שבה כבשרו ויטהר ולכן אם לא יאמינו לאות הראשון יאמינו לאות האחרון

והי' אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה שמתוך התשובות שתראה להם ע"י ב' האותות יתחדש להם שאלה שלישית. דאם אמנם גלותנו ושעבודנו הוא לטהרנו מזוהמת הנחש ושרק אנחנו ראויים להצרף בטהרה הזאת מה נשתנה העת הזאת מאשר קדם לה הלא לא נשתנו מעשנו ודרכי חיינו ובמה נדע שפסקה זוהמת הנחש ממנו ושעל כן עתה חפץ ד' לגאול אותנו לזה צו' הקב"ה למשה לעשות אות הדם שיקח מים מן היאור וישפוך לארץ והי' לדם ביבשת ובפתרון האות הזה י"ל שחיי האדם נמשל למים ומיתתו למים הנשפך לארץ כמאמר האשה החכמה שמואל ב' י"ד כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה ודם מורה על מיתת הרציחה כדכתיב שופך דם האדם ועל כן נצטו' משה לעשות אות המים שנשפך ליבשה והי' דם להורות בזה לישראל למה עתה ריחם ד' עליהם אף שלא פסקה עוד מהם זוהמת הנחש באשר שהמצרים הכבידו השעבוד עליהם לאבדם ששחטו הילדים כמו שדרשו רז"ל מן הכתוב וימת מלך מצרים ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם וגו' ולכן יאמינו שחפץ הקב"ה לגואלם על ידי מה שיכירו באות השלישי שבזה ימצאו תשובה גם לשאלתם השלישי. ומה שהראה הקב"ה זה להם באותות ולא בדברים לבד למען הודיע להם שיש בידו הכח והממשלה לענוש למצרים עד יתרצו לשלחם לחירות. לפרשת וארא במדרש ילקוט נתתיך אלקים לפרעה אמר לו הקב"ה למשה בשם שקים בראתי את העולם שנאמר בראשית ברא אלקים ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה עכ"ל לבאר זה נקדים הפסוקים וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד' וארא אל איו"ו בל שדי ושמי ד' לא נודעתי להם וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישר אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי לכן אמור לבני ישראל אני ד' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ד אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים בפירוש המשך הפסוקים ובחילוף השמות אשר בהם י"ל שהקב"ה השיב על שאלת משה למה הריעות וגו' שהתנהגותו בממשלת העולם הוא על שתי דרכים במידת הדין ובמידת הרחמים ולזה הקדים וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד' שידוע שאלקים הוא שם מידת הדין וד' מידת הרחמים גם שם ל שדי מורה על מידת הדין כדאיתא במדרש אמר לו הקב"ה למשה כשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ד' וזה מה שאמר וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ד' לא נודעתי להם שלהאבות הקדושים לא נצרכתי למידת הרחמים שכל מעשיהם הישירו עד שזכו גם במידת הדין לפני וכן רצה הקב"ה שיזכו גם זרעם כשינחיל להם את ארץ כנען כמו שאמר לאברהם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים וזה שאמר למשה וגם הקמותי את בריתי אתם וגו' לומר שגם כמוהם יהיו זרעם שאהי' להם לאלקים שיזכו במידת הדין אכן אחרי שהם עבדו ע"ז לא יכולתי להנחילם הארץ כאשר אמרתי ולכן גזרתי עליהם צרות שישובו אלי למען גם אם לא יזכו ע"פ מד"ה לגמרי ארחם עליהם במידת חסדי וזה מה שאמר וגם שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם שמעתי ששבו אלי לכן אמור לבני ישראל אני ד' שאשלוט עליהם בשם זה שהוא מידת הרחמים והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים פי' מאחר שגאלתי אתכם לא תקוו שארחם עליכם לעולם כ"א והייתי לכם לאלקים שאשלוט עליכם במדת הדין כאשר אמרתי לאבותיכם וידעתם כי אני ד' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים פי' תדעו שהייתי ד' אלקיכם שמה שהפכתי שם אלקים לשם ד' לכם זה הי' רק להוציא אתכם מתחת סבלות מצרים אבל מעתה אם תחטאו אזי איסר אתכם כאשר ייסר איש את בנו. והנה אמרו רז"ל שהעולם נברא במדה"ד שנאמר בראשית ברא אלקים וזה פירוש המדרש נתתיך אלקים לפרעה בשם אלקים בראתי את העולם שנאמר בראשית ברא אלקים ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה יאמר שבשתי הוראות של שם שקים שהם מידת הדין ובריאת העולם נתתיך אלקים לפרעה שתשלוט עליו במידת הדין ליסרו ושתשלוט על העולם לשנות הטבע במכות אשר תביא עליו ולזה הביא הקב"ה ע"י משה