מנחת עני מב

שלא ידע להשיב לעצמו ולידע שלא חטא יעקב במה שנשא שתי אחיות גם בחו"ל שהרי יעקב אמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בשבילי מתה בשביל שקללתי אותה ואם כדבר עשו הרי הי' טעם אחר שמתה או בחטא של שתי אחיות שחל על האשה כמו על האיש או כדעת הרמב"ן שמתה כשבאה לארץ כנען ועל שתלה יעקב מיתתה בקללתו מזה ראי' שידע שלא הי' עלי' ועליו חטא שתי אחיות ועל כן תיפח רוח עשו שרדף ליעקב ורצח בניו על לא חמס בכפו ומה שברח יעקב מפניו לא מפני חוסר הבטחון הי' שהרי הכתוב מעיד שעשו עצמו ידע כי בציווי אביו ואמו הלך כדכתיב וירא עשו וגו' וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם ועל שקר זה לא הוצרך ר' יהושע להשיב כי אם על מה שחשב עשו שיעקב עבר על איסור אחיות ועל כן יאות ליעקב שהי' הקב"ה מחסה לו כדכתיב סכות לראשי ביום נשק ביום שלחם עשו נגדי

והנה אם באמת הי' כאן איסור ב' אחיות יש לחקור מי מהשתי אחיות היתה הנשואה בהיתר ומי באיסור הרמב"ן כתב שלא הוליך לרחל למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו ולאה היא הנשאת לו ראשונה בהיתר ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה עכ"ל הרי שדעתו שרחל היתה האשה שנשא על אחותה ולענ"ד אי אפשר לומר כן דאמרינן בסנהדרין ד' י"ט שאלו תלמידיו את רבי יוסי היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן א"ל מיכל אחר מיתת מירב נשאה ריב"ק אומר קידושי טעות הי' לו במירב שנאמר תנה את אשתי את מיכל מאי תלמודא אמר רב פפא מיכל אשתי ולא מירב אשתי עכ"ל והלא יעקב כזה הלשון אמר ללבן הבה את אשתי מכלל שכבר היתה אשתו שקדשה בשכר העבודה וא"כ היא היתה המקודשת בתחלה וקדושי לאה היו קדושי טעות ועוד ראי' שרחל היתה הנשואה בהיתר ממה שאמר יעקב מתה עלי רחל שפירש המדרש ספר שמות. כנ"ל בשביל שקלל את אשר תמצא אלוקך לא יחי' ולמה לא תלה יותר מיתתה באיסור שהיתה אשה אל אחותה שחייבת כרת כמו האיש אלא ודאי שהיא אשתו בהיתר ולכן בפ' ויגש שנמנו בני יעקב מנשיו רחל לבדה נקראת אשת יעקב ולא לאה ובזה יש ליתן טעם למה נקברה רחל בדרך כדי שתתפלל על בני ישראל כשיגלם נבוזראדן כמו שכתב רש"י ע"פ המדרש ולמה דוקא רחל תתפלל ולא לאה שהיא רבת הבנים אכן מפני שתפלתה תהי' כדאיתא במדרש שתאמר להקב"ה למה אתה מקפיד שהכניסו לך ע"ז לצרה כדכתיב והמסכה צרה להחכנס הרי אני הכנסתי צרה לביתי ולא הקפדתי ותפלה זו שמע הקב"ה יותר מכל תפלות האבות והאמהות ואמר יש תקו' לאחריתך ותפלה זו לא יאתה רק לרחל ואמנם גם מזה ראי' שרחל היא הנשואה ליעקב בתחלה דאם לאה היתה אשתו בתחלה איך קראה רחל ללאה צרתה שהכניסה לביתה הרי אדרבה היא היתה צרת לאה

ובזה יובן המשך הכתובים שאמר יעקב ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שבזה נתן הבכורה פי שנים ליוסף וידע שיקשה ליוסף שידע התורה היאך עובר יעקב על לא יוכל לבכר את בן האהובה על בן השנואה הבכור וגם אם לקח הבכורה מראובן בחללו יצועי אביו כדכתיב בדברי הימים יאות משפט הבכורה לשמעון ולא לו לזה אמר יעקב דרך התנצלות ואני בבואי מפדן וגו' שתדע כי רק אמך רחל היתה אשתי בתחלה על פי דין תורה ולכן אתה הבכור באמת שהרי גם כשמתה אמרתי מתה עלי רחל מכח קללתי ולא מפני אשה אל אחותה באשר שהיתה אשתי בהיתר ואם תשאל מאין אדע זה לזה אמר ואקברה שם בדרך אפרת מפני שנאמר לו ברוח הקדש ששם תתפלל על בני' שהכניסה צרה לביתה ומזה ידעתי שנחשבה לפני הקב"ה לאשתי כי רק על פי תפלה זאת ישובו בנים לגבולם ב"ב א"ס

ספר שמות. לפ' שמות

במדרש וירא אלקים את בני ישראל שעשו תשובה הבינונים וגם הרשעים וידע אלקים שאפילו אחד בחבירו לא הי' יודע רק הקב"ה לבדו ואע"פ שעשו תשובה לא יצאו משם אלמלא זכות אבות מפני שמידת הדין מקטרג על העגל ועל זה נאמר ולקחתם אגודת איזוב כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאיזוב וטבלתם בדם אשר בסף בזכות התורה שעתידין לקבל והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות בזכות אברהם יצחק ויעקב עכ"ל והנה מה