עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מנחת עני

מנחת עני מא

Minchat Ani 41 · מנחת עני · free full Hebrew text

Open in the reader →

מתי מלפני איני מבקש מכם אלא מת אחד ויענו בני חת במבחר קברנו קבור את מתיך מתים הרבה וצריך טעם למה אמר אברהם דוקא איני מבקש אלא למת אחד אחרי שבוודאי כוונתו היתה כשיקנה אחוזת קבר שיקבר גם הוא ובנו יצחק שמה אבל יפורש ע"פ מה דאמרינן בכתובות פ"ק בברכת אבלים רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא שאל יפתח אדם פיו לשטן ולכן אברהם הקפיד שלא לבקש אחוזת קבר כ"א בשביל שרה שכבר מתה ואמר ואקברה מתי לשון יחיד שלא להזכיר מתים שימותו אבל בני חת שלא הקפידו על זה כדרך האומות אמרו קבור מתיך מתים הרבה. ועל פי זה י"ל שדאגה רחל כל ימי' על שאמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי שפתחה בזה פיה לרעה שתמות וגם אחר שכבר ילדה ליוסף לא שבתה דאגה זאת שהרי תלתה מיתתה שלא היו לה בנים ועוד לא הי' לה רק בן אחד ולכן כשילדה לבנימין אמרה לה המילדת אל תראי ממה שאמרת ואם אין מתה אנכי כי גם זה לך בן שעתה ילדת בנים שנים ונתקיים התנאי של ואם אין מתה אנכי ומעתה תחי' ולא תמות

אמנם הצדקת לא שקטה רוחה בדברים האלה כי בצאת נפשה התודה על חטאתה במה שאמרה ליעקב הבה לי בנים ובפרט לפי מה שכתב המהרש"ל הביאו השפתי חכמים שאמרה ליעקב שיתפלל עלי' וכשענה יעקב שהתפלל ולא נענה אמרה לו אם כן רשע אתה ועל כן חרה אפו בה וזאת התודה ותלתה מיתתה באון אשר בכפה שקראה ליעקב רשע בשביל שלא היו לה בנים ולכן קראה שם בנה אשר על ידו היו לה בנים בן אוני בן און שלי שבזה נראה לי העין שחטאתי נגד הצדיק לחשוב שהוא מנע ממני פרי בטן ולא האמינה שמתה על שבאתה עתה לארץ ישראל כמו שחשב יעקב. ועל פי זה אין סתירה בדברי יעקב לפי פי' רש"י דיעקב לא תלה מיתתה בחטאה ובפרט שידע שכבר מחל לה אלא חלה באשר שבאה לארץ כנען וחל איסור ב' אחיות ולכן קראו בנימין שהוא בן א"י שקרוי ימין אבל רחל שלא תלתה מיתתה בזה סברה שעדיין בחו"ל היא ושם מתה

ובזה יפורש הפסוק ואני בבואי מפדן שהתנצל יעקב למה מבקש מיוסף להקבר בא"י ואמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך עלי דייקא פי' אני אומר לך שבשבילי מתה שנשאתי ב' אחיות שאי אפשר להיות בארץ כנען ששם אני צריך לקיים התורה כאבותי אכן גם אם תשפוט כאמך שבחו"ל מתה ויחרה לך למה לא הבאתי אותה לאפרת שהוא ודאי א"י לקבור אותה שם דע כי על פי הדבור עשיתי שתתפלל על בני' כשילכו בגלות

עוד בדרך אחר יש לפרש הפסוק ויתיושב בזה ג"כ מה שהקדים יעקב לזה ועתה שני בניך וגו' בהקדם מדרש תמו' – הובא בספר ברכת שמואל – סכות לראשי ביום נשק לעתיד יבא עשו ומקטרג לפני הקב"ה מפני מה נחשבתי בעיניך כרשע על שכתבת בתורה לא תרצח ועשו עבר על זה שהוא רוצח נמצא אתה עוקר הברכה שברך יצחק לעשו ועל חרבך תחי' ואת יעקב אהבת לא כתוב בתורה ואשה אל אחותה לא תקח לצרור והוא נשא ב' אחיות וא"ת אני גרמתי לו שהלך אצל לבן ושם נשא ב' אחיות א"כ למה אתה מסתירהו בסוכה הה"ד וסוכה תהי' לצל יומם וגו' אמר ר' יהושע תפח רוח של אותו רשע שלא ידע להשיב לעצמו שהרי כתיב ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בשבילי מתה הה"ד סכותה לראשי ביום נשק עכ"ל ואין צריך להעיר על קושי מאמר זה שאין להשאלות ולהתשובות שום הצטרפות אמנם יבואר דמה שכתבנו מדעת רמב"ן שרחל מתה באשר שנשא יעקב שתי אחיות וזה הותר לו רק בחו"ל כבר הקשה על זה השל"ה שהרי האבות בכל מקום היו מרכבה לשכינה אבל המפרשים נתנו טעם שנשא יעקב שתי אחיות לפי שהיו גיורות ואין כאן אחוה ולמיתת רחל נמצא הטעם במדרש פ' ויצא לר' יודן מתה בשביל שדברה בפני אחותה ולר' יוסי מתה בקללתה של יעקב שנאמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחי' ודעה זו הביא גם רש"י בחומש וזו היא טענת עשו שהוא חשב שיעקב חטא בחטא שתי אחיות ולכן טוען ומקטרג לפני הקב"ה מפני מה אני נחשב כרשע מפני שרצחתי הלא בזה אתה עוקר הברכה שברך יצחק לעשו ועל חרבך תחי' והנה ידע התשובה על זה הלא נאמר בברכה זו ואת אחיך תעבוד ועשו לא בלבד שזרעו רצחו בני יעקב שא שגם הוא רצה לרצח יעקב כמו שנאמר לרבקה ברוח הקדש וגם כששב מבית לבן יצא לקראתו בארבע מאות איש להרגו אם לא ששלח הקב"ה מלאכיו לשמרו ולהצילו לזה טען עשו אמת כתיב ואת אחיך תעבוד אבל הלא כתוב גם כן והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ולמה אתה אוהב יעקב וזרעו הלא עבר על מצות תורתך שנשא שתי אחיות וא"ת זה בעצמו יחשב לי לאשמה שאני גרמתי לו לברוח מפני וגרשתי אותו מהסתפח בנחלת ד' שברח לחו"ל אל לבן ושם נשא שתי אחיות ושם דייקא מפני שהי' בחו"ל לא קיים את התורה וזה אני גרמתי לו א"כ למה אתה מסתירהו בסוכה שהרי כתיב ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו שמזה נשמע שרק למי שיבטח בד' הוא מקום בטחונו ולמחסה לו ואם צדיק הוא הי' לו לבטוח בך ולא לנוס מפני לחו"ל ואחרי שלא בטח בך ונס מפני למה אתה מחסהו ומבטחו זו טענת עשו ועל זה אמר ר' יהושע תפח רוח שלאותו של אותו רשע