מנחת עני מ

לפרשת ויחי

בפסוק. ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי וגו' ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם. וי"ל דעלי מיותר ובגמרא סנהדרין פ' ב' דרש מזה דאין אשה מתה אלא לבעלה וצריך טעם למה הזכיר יעקב זה כאן בדברו אל יוסף והנה רש"י פי' במה שאמר יעקב ואני בבואי מפדן וגו' שהתנצל בזה נגד יוסף שמבקש ממנו לקברו בארץ ישראל והוא לא עשה כן לרחל אמו שקברה בח"ל שזה הי' ע"פ הדבור ויש לדקדק דהתנצלות זאת הי מקומה למעלה כאשר בקש מיוסף לקברו בארץ כנען ולמה הקדים לזה ועתה שני בניך וג' ולבאר זה י"ל דהרמב"ן הקשה על רשיי שחיו שרחל נקברה בח"ל שמקום קבורתה בא"י והרי יעקב עצמו אמר בארץ כנען בדרך הרי שבא"י הי' וביותר יש לתמו' שרש"י סותר דברי עצמו שכאן כתב דרחל בח"ל מתה ונקברה ובפ וישלח בפסוק ואביו קרא לו בנימין כתב שקראו בנימין מפני שהוא לבדו נולד בא"י שהוא ארץ הנגב שנקרא ימין הרי שבא"י י ילדה רחל לבנימין ומתה שם. וליישב זה י"ל דבפ' וישלח כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין וצריך טעם לשני השמות שנחלקו בהם יעקב ורחל והרמב"ן כתב וראיתי בבראשית רבה בן אוני בן צערי ואביו קרא לו בנימין בלה"ק ולא ידעתי מה הוא כי הכל לשון הקדש וכן שמות כל בניו לשון הקדש המה עכ"ל ולענ"ד יש לפרש המדרש שהרשב"ם פי' השם בנימין שהוא לשון בן ימים כמו לקץ הימין שהי' בן זקונים ורש"י פי' מפני שנולד בארץ ישראל שהוא ארץ נגב שנקרא ימין וידוע שכינוי רבים שבלשון הקדש ביו"ד מ"ם הוא בתרגום בי"ד נו"ן שאנשים מתרגם גברין ועל בא בימים מתרגם אונקלוס עאל ביומין עפ"ז לפי פ' הרשב"ם בנימין הוא לשון בן ימים וזה היא לשון תרגום שנכתב ימין תחת ימים ואין זה תימא שבמקומות רבים מצינו לשון תרגום בכתוב אבל לפי פירש"י שהוא לשון צד ימין היא לשון הקדש ולכן יש לומר שהמדרש מפרש כפרש"י וזה שהשמיענו בנימין בלשון הקדש שלא נפרש כפי' הרשב"ם

אמנם למה קרא לו יעקב בנימין שהוא בן א"י ומה כוון בזה יש לפרש שהרמב"ן הקשה הקושיא המפורסמת הרי האבות קיימו התורה ואיך נשא יעקב שתי אחיות ותירץ שרק בא"י קיימו האבות התורה ויעקב נשאן בחו"ל ולכן כשבא לארץ ישראל חל על יעקב איסור שתי אחיות ומתה רחל עכ"ד וזהו מה שכוון יעקב ללמד זכות על מיתת הצדקת בימי נעורי' וגם לא זכתה לראות פני יצחק אביו שלא בחטאה מתה כ"א באשר שבאתה לא"י ששם חל עליו איסור שתי שתי אחיות ולזכר זה קרא להבן שנולד בשעת מיתתה בן ימין שהוא בן ארץ ישראל אכן הצדקת לא תלתה בזה שוודאי גבול הארץ לא הי' ידוע להם כל כך עד שהקב"ה הודיע הגבול אל משה בפ' מסעי ולכן כשמתה רחל סמוך לאפרת לא ידעו עוד בבירור אם זה גבול הארץ או לא ולדעת יעקב כבר עברו הגבול ומתה רחל בתוך א"י דאל"כ היתה יכולה לחיות עוד עד בואם אל הארץ: והנה מידת הצדיקים לפשפש במעשיהם כשבאה עליהם רעה ח"ו ולתלות בעבירות ולא האמינה רחל שכבר באה לא"י כי אם שמתה על עונה ולכן קראה שמו בן אוני שהוא לשון עון לאמר שבחטאה נולד ובחטאה מתה: ובאיזה חטא תלתה י"ל דבפסוק כתי' ויהי ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן וצריך פירוש מה נתינת טעם אמרה המילדת לרחל שלא תירא למות מפני שילדה בן וכי זה יעכב מיחתה ובדרך דרוש אפשר לומר דאיתא במדרש מה שקרא יעקב אלון בכות המקום שקבר דבורה מינקת רבקה שנתבשר שם ג"כ על מיתת אמו רבקה וכפי הנראה מהפסוקים הי' זה בזמן קרוב טרם מתה רחל ואולי הי עוד בתוך שלשים ועכ"פ תוך שנה שהרי רק שתי שנים שהה יעקב בדרך מארם עד חברון ומהם חנה שנה וחצי בסוכות כדאמרינן סוף פרק קמא דמגילה ומעשים האלו היו סמוך לבית אל ואמרינן במוע"ק פ' ג' כשמת אחד מן המשפחה תדאג כל המשפחה כל השנה כולה נולד בן במשפחה נתרפא כל המשפחה ולכן יש לומר שנתיראה רחל בהקשותה בלדתה בעבור שמתה רבקה שהיתה חמותה ודודתה ולזה אמרה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן הרי נולד בן ונתרפא כל המשפחה ממידת הדין ועל דרך זה יש לבאר ג"כ מה שנאמר (שמואל ד') וכעת מותה ותדברנה הנצבות עלי' אל תיראי כי בן ילדת שאפשר שגם שם יראה אשת פנחס ממתוחת מדת הדין באשר מת חמי' עלי ואישה פנחס ולכן אמרו הנצבות עלי' כן שבל תירא כי ילדה בן ונתרפאה ממדת הדין: אבל ביותר יש לפרש דברי המילדת בשנדקדק עוד מה לשון כי גם זה לך בן שתיבת גם מיותר ויש לפרש שהאבות הקדושים לא בלבד שלמדו וקיימו כל התורה כ"א גם מה שתיקנו החכמים קיימו וקבלו כדאמרינן שקיים אברהם אפילו עירוב תבשילין. ועפ"ז יש לפרש מה דאיתא במדרש חיי שרה אמר אברהם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה