מנחת עני לט

לא יאמין שעומד בצדקו שיאמר איך תבחנו דברים המסורים ללבו של אדם ביוסף שלא ראיתם אותו רק איזה ימים לזה צו יוסף לאחיו אם לא יאמין זה תאמרו אליו הלא כשפירשתי ממך בפרשת עגלה ערופה הייתי עוסק ולמדתני שהגורם הרעה לחבירו הוא חוטא וזה יהי לך לראי' שלא גרמת לי גם אבדת נשמתי שאיך תתשדני שאני מזכיר זה לך לצערך הלא גם עשו הרשע כבד את אביו ודברים האלה נכנסו באזני יעקב ולכן רק אחר שראה העגלות אשר שלח יוסף דהיינו הראי' מעגלות ששלח יוסף לשאת אותו מעומק אבלתו לשמחה אז ותחי רוח יעקב אביהם שהאמין ג"כ שעומד בצדקו ויאמר ישראל רב כח של יוסף בני שכמה צרות הגיעוהו ועדיין עומד בצדקו

אמנם המתנות כהונה הביא בשם רש"י גרסא אחרת כשפרשתי ממך בפרשת עגלות המשכן הייתי עוסק ויפורש זה ע"פ דברינו דיש ליתן למה הקריבו הנשיאים כל אחד קרבן לבדו ועגלות הביאו שני נשיאים יחד כדכתיב עגלה לשני הנשיאים ושור לאחד דהנה לעבודת הקב"ה צריך שני דברים התאחדות והתחברות דהיינו שכל אחד מישראל חייב לעבוד להקב"ה בכל כחו כאלו בשבילו נברא העולם כדתנן בסנהדרין פ' ד' שלכך נברא אדם יחידי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם וזה צורך גדול לבל יאמר האדם מה יבצר מעבודת השם אם אני לא אעבוד אותו הלא רבו מספר עובדיו בלעדי אבל צריך גם כן התחברות שכל אחד צריך להתחבר עבודתו עם עבודת אחרים כדכתיב אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע וכתיב איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. וזה רמזו הנשיאים לשבטי ישראל איך יהי' עליהם משא הקודש שכל אחד צריך לטרוח במשא ולכן הבקר המושך העגלה הביא כל אחד לבדו וכן קרבן חינוכו אבל העגלות שעליהם נשאו כלי הקדש הביאו שנים יחד להורות חיוב ההצטרפות. והנה יעקב אבינו הכיר כי השלמות של ישראל לא יושג רק ע"י אחדות שבינהם כמו שאמר להם בברכתו לפני מותו האספו ואגידה לכם וגו' הקבצו ושמעו וגו' ולכן ביותר הצר לו מה שידע שהאחים שונאים ליוסף והי' ירא שכמים פנים לפנים גם הוא ישנא לאחיו ועל כן כאשר שלח יוסף לאחיו בשליחות להביא את אביו ושיבואו הם עם נשיהם וטפם למצרים לכלכל אותם שם הי' דואג שלא יאמין אביו את זה מפני שני דברים, האחד, שלא יאמין שעוד עומד בצדקו ושיתאוה שיבוא אביו אליו להתבייש במעשיו ממנו, ובשנית, שלא יאמין שיאהוב לאחיו לכלכל אותם כל ימי חייהם ולכן אמר אם יאמין הרי טוב ואם לא אמרו אליו הלא כשפרשתי מעמך הייתי עוסק בפ' עגלות המשכן ולמדתני בזה שיהיו שנים עשר נשיאים לשנים עשר שבטים אשר גם אני בכללם וזה יהא לך לראי' שלא נופל אני מאחי במעשי לפני ד' וגם למדתני שרק בהתחברות שבין השבטים ע"י נשיאיהם ינשא משא הקדש וזה יהי' לך לאות אמת שאין פירוד ביני ובין אחי ולכן על זה האמין יעקב ואמר רב עוד יוסף בני חי שעומד בצדקו

ועל פי הדברים האלה יפורש עוד מדרש תמוה בפרשה זו ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק אמר ר' יהושע בן לוי חזרתי על כל בעלי אגדות שבדרום שיאמרו לי פסוק זה ולא אמרו לי אמר רב הונא כד אתי ריב"ל לטברי' שאלו לר"י ולר"ל ר"י אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו ור"ל אמר על ברית השבטים הקריב עכ"ל. ואם מבואר ששאלת ריב"ל היתה שהוקשה לו למה הקריב לאלוקי אביו יצחק דוקא ולא לאלוקי אברהם שהי' הראשון שהכיר ופרסם אלוהותו לא נבין מה השיב ריש לקיש על זה באמרו על ברית השבטים הקריב ורש"י פי' מפני שדרשו חז"ל וזכרתי להם ברית ראשונים זה ברית השבטים ולפי שראה שהי' כולם שלמים וקימים הביא קרבן על בריתות השבטים ולפי שיצחק ברכו בברכה זאת שנאמר והיית לקהל עמים זבח לאלוקי אביו יצחק עכ"ל ולענ"ד לא יספיק זה לברר לשון על ברית השבטים הקריב שיאמר בקיצור מפני שקיבל מיצחק הברכות וביותר אפשר לומר על דרך זה מפני שבברית השבטים אמר הקב"ה וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור הרי שהקב"ה בברית השבטים הקדים יצחק לאברהם לכן גם הוא הקדים יצחק לאברהם אבל עוד יש לפרש דאם כל מעשה האבות הי ע"פ נבואה וע"פ רצון הקב"ה מצאנו חילוק התנהגות כנגד הבנים בין אברהם ליצחק שאברהם גרש את ישמעאל מביתו כשיצא לתרבות רעה ולא כן יצחק שלא גירש את עשו גם אחר שידע ששונא ליעקב ושיצא לתרבות רעה ולא זו בלבד אלא שלמד עוד זכות עליו כדאמרינן במגילה ד' ו' אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו אמר לו רשע הוא אמר לו בל למד צדק וכו' וזה מורה שרצה שיתאחדו האחים יחד אף שידע ששונאים זה את זה ולכן גם יעקב שנתבשר שכלתה השנאה שבין יוסף לאחיו ושנהי' ברית אהבה ביניהם הקריב זבחי תודה לאלקי אביו יצחק באשר גם אביו יצחק השתדל לזה שיתאחדו בניו ויבואו בברית אחוה שגדול השלו המחזיק כל הברכות וזה פי' דברי ר"ל על ברית השבטים הקריב.