מנחת עני לג

ולזה יאמר שאם הקב"ה ממית מוריד שאול ומוריש ומשפיל כל זה אינה השפלה בירידה כי אם מרומם שאינה רק לצורך ההתרוממות כמו הירידה שהיא לצורך עלי' אכן עוד נתעלה על זה שאם האדם משפיל אעפ"י שהיא לצורך עלי' עכ"ז בשעת ירידה ירידה היא לא כן ברעות שהם לצורך הטובות הבאות אחריהם מאת הקב"ה שבהם אין ירידה אלא הכל התרוממות ולזה מביא המדרש המשל מרופא שאם הוא מכה ומרפא וההכאה היא לרפואת החולה כגון להזיל ממנו דם או להרחיב החבורה למען ירפא במהרה עכ"ז בשעה שמכה הכאה תקרא ולא רפואה והראי' על זה שמכה באיזמל ומרפ' ברטי' אכן לא כן במה שמכה הקב"ה שההכאה עצמה תחילת הרפואה ונרמז זה במה שמרפא ומצמיח הטובה מהדבר בעצמו שנראה לנו שהי' הכאה שכן הי' ביוסף שהחלום שהראה לו הקב"ה שעל ידו שנאו אותו האחים ומכרוהו למצרים בו התחילה עלית ולכן יצדק מה שנאמר מפי עליון לא תצא הרעות שגם מה שנראה לנו להיות רעה דהיינו העונש הבא אל החוטא אינו עונש באמת כ"א התחלת טובה על דרך משפיל אף מרומם שההשפלה היא תחילת ההתרוממות וכמו שאמרו רז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה מפני שהכל טובה היא

וזה החילוק שבין מה שנראה לנו רעה בסיפור יוסף שבאה מהקב"ה לבין הרעה שבאה לו מיהודה שהקב"ה היודע העתידות ידע שבשלחו לו החלום שיגרום לו לבסוף לבוא למצרים ולעלות שם לגדולה עם כל שאר הטובות שהיו לו ולמשפחתו על ידי זה ולכן לא הי' רק התחלת הטובה אבל יהודה אף שלשעתו מה שיעץ למכור אותו הי טובה שהצילו ממיתה עם כל זה לא יקרא זה התחלת טובה באשר לא ידע שע"י המכירה יתהווה טובה ולכן די לו שתכפר ההצלה על המכירה שעכ"פ רעה היתה וזה מה שהשיב ר"ט להתלמידים לא שפטתם צדק במה שתחשובו שזכה יהודה למלכות בשכר ההצלה שדי לה לכפר על המכירה אע"פ שנתאמץ יהודה מאוד להציל את יוסף ממיתה שכך אמר מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו שהמפרשים נלאו לפרש לאיזה צורך הזכיר יהודה וכסינו את דמו אבל יפורש שדאג יהודה שעם השנאה ששנאו האחים את יוסף יתחבר גם כן אהבת הבצע והאמין שיחשבו שבהמית אותם יזכו בחלק ירושתו לאחר מיתת יעקב לזה אמר להראותם שטועים בזה מה בצע כי נהרוג את אחינו דהיינו מה ממון יהי' לנו כמו שפי' רש"י ואם תאמרו יהי' לנו הריוח שנירש את חלק ירושתו טועים אתם זה יהי' אם נוכל לפרסם את מיתתו אבל הלא וכסינו את דמו ע"כ נאמר שנאבד ולא ידענו ממיתתו ובדיני הירושה שמי שנאבד אין היורשים יורדים לחלק ירושתו לא ינתן ביד אפוטרופוס לדורי דורות עד שיבוא הוא או מזרעו או שתתברר מיתתו כמבואר בחו"מ סי' רפ"ה לכן הטוב לנו אם נמכרנו לישמעאלים שבזה יהי' לנו בצע כסף המכירה:

כזה דבר יהודה אל אחיו להצילו ממיתה אבל בכל מה שהצדיק בזה לא ביטל רעת עצת המכירה כי גם אם יעץ להם להשיבו אל אביו היו שומעים לו לכן לא עי"ז זכה למלוכה כ"א בקריעת ים סוף היתה יהודה לקדשו. לפרשת מקץ. בפסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותך יאמר בכל מעשיך אשר אתה עושה וכן בכל אשר יקרה לך הן טוב הן רע בקש ד' למען תדע הדרך הטוב לך ותבטח בו כי הוא יישר אורחותך שיסייע לך שיהי' לך הכל לטוב וישר. על פי זה יבואר מה דאיתא במדרש ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלקים מצא את עון עבדיך מה נאמר לאדוני בכסף ראשון מה נדבר בכסף שני ומה נצטדק בגביע מה מה נאמר במעשה תמר מה נדבר במעשה בלהה ומה נצטדק במעשה דינה מה נאמר לאבינו בא"י ביוסף ומה נדבר בשמעון ומה נצטדק בבנימן עכ"ל והוא תמו' איך נרמז כל זה בדברים האלה ועוד יקשה על הדרשה אם נדרש על המעשים אשר ארעו להם למה לא נשמר סדר הזמן שהרי מעשה דינה קדם למעשה בלהה ומעשה בלהה קדם למעשה תמר והמדרש דרש להיפך בתחלה תמר ואח"כ בלהה ואח"כ דינה ולבאר זה י"ל שיש שלשה מיני חטאים חטא באונס חטא בשוגג וחטא במזיד וכן יש שלשה לשונות של התנצלות ופיוס נגד מי שחטא לו שהם אמר דבר הצטדק:

אמר הוא אמירה קלה דבר הוא דבור קשה כדאמרינן מכות דף י"א וכמו שביארתי שם כשהוא מדבר בעוז ובכח מפני שגדול עליו הדבר המדובר והצטדק הוא התאמצות עוד יותר למען המציא לו זכות וצדק והנה להמדרש הי' קשה הכפל מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק לכן פירש שאמר יהודה ליוסף ידעתי שלפי דעתך חטאנו שלש פעמים נגדך בכסף ראשון שלקחנו כאשר בפעם הראשונה באנו לשבור בר ובכסף השני שלקחנו ובהגביע שגנבנו וכל אחד קשה מחבירו בפעם הראשון גם אתה מודה לנו שניתן בטעות באמתתחנו ושהי' בזה חטא שלנו אונס אבל בכסף שני אף שגם אתה יודע שלא לקחנו במזיד עכ"ז אפשר