מנחת עני לא

צאן נבל שהי' גילגול לבן דנבל אותיות לבן ואביגיל היתה גילגול לאה ואבישג השונמית היתה גילגול רחל ולכן המלך לא ידעה שלא לעבור שנית לקחת רחל אחר לאה וזה שהזכיר יעקב אם אני חטאתי פה שנשאתי לחה ורחל ואם לאה חטאה שרימה אותי ואחותה הרי לי עבד ושפחה ששנינו נתקן לעתיד בדוד ואביגיל לכן בזכות זה ננצל עתה מיד עשו כל זה שלח יעקב על ידי מלאכי מעלה להמליץ בעדו למצוא חן בעיני ד' לפרשת וישב

במכילתא הובא בילקוט בשלח כבר הי' ר"ט וזקנים יושבים בגילו של שובך ביבנה ונשאלה שאלה זו בפניהם וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייען שחלו ירד ידיד האהוב הזה עם הערביים לא היו ממיתין אותו מריח העיטרן וגמלים אלא זימן הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריח טוב שלא ימות מריח הגמלים ומריח העיטרן אמרו לו למדתנו שעל זכות יוסף הי' ילמדנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך א"צ בורא נפשות רבות אמרו לו למדתנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך ילמדינו רבינו באיזה זכות זכה יהודה למלכות א"ל ר"ט אמרו אתם אמרו בזכות שאמר מה בצע שהצילו ממיתה א"ל די' להצלה שתתכפר על המכירה שנתן עצה למכרו ולא השיבו לאביו אלא כשעמדו השבטים על הים וכו' קפץ נחשון לתוכו לפיכך זכה למלכות שנאמר היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו עכ"ל והוא תמוה האיך תלוים שאלות האלה להדדי שאמרו למדתנו רבינו וכו ילמדנו רבינו וכו' כאלו מתוך תשובה האחת נצמחה השאלה האחרת ועוד י"ל כששאלו מ"מ זכה יהודה למלכות חיך אמר להם ר"ט אמרו אתם שאם ידעו היאך שאלו ממנו ועוד ק' למה לא אמר להם גם בשאלה ראשונה אמרו אתם אבל י"ל דיש לחקור אם חסד או טובה שבאה לאדם להעביר הרעה שנהיתה לו וביד הנותן הי' להעביר הרעה שלא תבוא לעולם אם בכל זה צריך להודות להנותן הטובה או לא אם נאמר הוא אסיר והוא שרי ואם כן נשאר הדבר כמו שהי' מבלי שבאה הרעה או נאמר אחרי שהיתה הרעה והנותן הטובה העבירו עתה צריך להודות לו על זה אמנם החקירה הזאת נפשטה ממה שמברך השותה מים לצמאו בורא נפשות רבות שפירוש הברכה שהשותה נותן שבח להקב"ה שברא הנפשות עם חסרונות וברא דברים למלאות חסרונם שאף על פי אם הקב"ה לא הי' שולח לו צמא בענין בריאתו לא הי' צריך למים עכ"ז עתה שנברא בחסרון הצמא טובה היא לו שהמציא לו הקב"ה מים להשקיט צמאו וכן הענין ביוסף שנחשב לזכות של צדיק זה שהזמין לו הקב"ה המדינים נושאים בשמים ולא ערביים נושאים עטרן שאיך נלמוד מזה גדול זכות של צדיקים הלא אם גדול זכותו לא הי' לו לבוא לידי מידה זו להמכר למדינים ולא הי' צריך לטובה זו שגמלים נושאים בשמים עכ"ז אחרי שהקב"ה ברוב חכמתו גזר עליו כן שימכר נלמוד מזה זכותן של צדיקים שנעשה לו טובה זו

אם אמנם נחשב לחסד בחוק הבורא שמכה ומרפא יש סברא שנחשוב גם ליה ליהודה לזכות מה שיעץ לאחיו באמרו מה בצע כי נהרוג את אחינו לכו ונמכרנו לישמעאלים שאע"פ שיעץ עליו רעה למכרו עכ"ז אחרי שהצילו על ידי זה ממיתה לזכות יחשב לו ויש לחשוב שבזכות זה זכה למלכות אכן זה אינו שאם הקב"ה מרפא הוא בתכלית הרפואה שאפשר לו להמוכה ועל כן צריך להודות לו חסדו מה שאין כן ביהודה שהי בידו להעביר הרעה על צד היותר טוב אם הי' יועץ לאחיו שלא לעשות לו מאומה ולהשיבו לאביו וכמו שרצה ראובן לעשות שאף שהוא יעץ להשליך אותו אל הבור עכ"ז הכתוב מעיד עליו שלא הי' זה רק למען השיבו אל אביו וכמו שהוכיח ראובן את אחיו כדכתיב ויאמרו איש חל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו הצרה הזאת ויען ראובן אותם לאמור הלא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש ויש לדקדק מה הוסיף ראובן על דברי אחיו הלא הם בעצמם התוודו אבל אשמים אנחנו וגם יש לדקדק מה שאמר הלא אמרתי אליכם לאמור דתיבת לאמור מיותר גם יש לדקדק שאמר להם ולא שמעתם הלא הוא אמר השליכו אותו אל הבור הזה וכן עשו אבל יבואר זה ע"פ מה שכבר כתבו המפרשים ובראשם האלשיך שידע ראובן ששנאת האחים על יוסף הי' על שהביא דבתם רעה אל אביהם ודיבר לשון הרע ולכן יעץ שישליכו אותו אל בור שיש בו נחשים ועקרבים שיהי' זה לאות אם אמת תפס דרך הנחש לדבר לשון הרע אזי ימיתו אותו הנחשים אכן אם כוונתו לש"ש בלבד שיוכיח אביו לאחיו אז יחי' כאשר הי' באמת ולכן אמר השליכו אותו אל הבור הזה שאתם רואים בו נחשים ועקרבים אם ימיתוהו צדקתם בשנאתכם אותו ואם יחי' תדעו שנקי הוא מפשע לה"ר וזה כוונת דברי ראובן כאשר אמרו האחים איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו כללו גם אותו עמהם שגם הוא באשמה ההוא שיעץ להשליכו אל הבור על זה השיב להם הלא אמרתי אליכם