מנחת עני ל

הוא במספר תרי"ג אכתי צריך טעם למה אמר גרתי בהיפוך תרי"ג ואולי בזה י"ל דכבר הקשה הרמב"ן אחר שאבות קיימו את התורה היאך נשא יעקב שתי אחיות ותירץ שרק בארץ ישראל קיימו האבות התורה ולא בחוצה לארץ ולכן כשנקרב לגבול הארץ מתה רחל אכן אכתי יקשה על דרשה זו איך אמר יעקב ששמר תרי"ג מצות בבית לבן הרי אשה אל אחותה לא תקח לא שמר אבל המהרש"א ח"א סנהדרין דף י"ט תירץ על קושית הרמב"ן דלכך נשא יעקב שתי אחיות שכבר לקח רחל קודם לאה על ידי העבודה בקידושי תורה ולאה נשא על פי דיני ב"נ בביאה ולכן שתיהן היו נשיו: ובזה יתייושב דקדוק בפסוק כשאמר יעקב ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה השיב לו טוב תתי וגו' שבה עמדי דהך שבה עמדי מיותר גם כשאמר לבן ליעקב אחר שנתן לו לאה יעקב למה רמיתני שהשיב לו לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה דהך במקומינו מיותר ועכ"פ הי' לו לומר במקומי דאת מי כלל עם במקומינו לשון רבים הן אמת שיש לומר שכיוון לבן בזה עפ"י מה דכתיב ויאסוף לבן כל אנשי המקום ויעש משתה וצריך טעם למה פרט הכתוב שאסף כל אנשי המקום אבל יש לומר שסיפר הכתוב שגם זה מרמאות לבן שאנשי חרן היו אנשים הגונים שלמדו רז"ל מהם המדה לומר על שלא שמע לא שמעתי כמו שפירשו המפרשים במשנה דאבות ואחרי שבני נח מצווין על הדינין נתיירא לבן כשרצה לרמות ליעקב שמיך בבקר בעוד לא נתקררה דעתו יתבע יעקב אותו לדין שרימה אותו ויחזור לו לאה ויתבע רחל בשכר שבע שנים שעבד עמו ולכן אסף כל אנשי המקום ועשה משתה ונעשו כולם שושבינין ושושבינין פסולים לדין כל שבעת ימי המשתה כדתנן בסנהדרין אוהב זה שושבינו ובזה לא ימצא יעקב דיינים שידונו לו ובתוך כך יתקרר דעתו כדמצאנו דלכך בתולה נשאת ליום הרביעי למען ביום החמישי ישכים לב"ד אם יש לו דין בעוד שלא נתקרר דעתו ולכן אמר לא יעשה כן במקומינו לשון רבים שהי זה במעמד כל אנשי המקום שיעידו שכן הוא אבל עוד יש לומר מה שדייק במקומינו שידע לבן כשיאמר יעקב שנתן לו לאה תחת רחל מפני שאיסור הוא במקומו לתת הצעירה לפני הבכירה ישיב לו יעקב מה לי בחקי מקומכם אני פה גר ולא אקבל חקכם ומנהגכם ועל כן הקדים לו לבן מיד כשאמר לו טוב תתי אותה לך שבה עמדי ונתכוון בזה לומר לו לא תהי' גר אצלינו אלא תושב ולכן כאשר צעק יעקב שרימה אותו השיב לו לבן לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה במקומינו דייקא הלא מקומי גם מקומך שאתה תושב אצלינו ולכן ע"כ צריך אתה לקבל עליך חקי מקומינו כן הי' טענת לבן אבל באמת זה אחת מדרכי הרמאות שלו שמעולם לא נתרצה יעקב להיות תושב בחרן כי אם לשוב לבית אביו

והנה אם באמת היתה טענת לבן טענה שאי אפשר לתת הצעירה לפני הבכירה אז לא הי' אפשר שישא רחל קודם לאה וא"כ קדושי רחל הי' בטעות ולא שייך תירוץ המהרש"א על מה שנשא רחל אחר לאה אבל אחרי שיעקב לא הי' תושב ולא הי' צריך לקבל חקי המקום בחרן הי' קדושי רחל קדושין באמת ועי"ז לא נשא ברחל אשה אל אחותה וכתירוץ המהרש"א וזה הפירוש עם לבן גרתי שלא הייתי תושב אצלו כי אם גר ועי"ז תרי"ג מצות שמרתי שלא עברתי על איסור ואשה אל אחותה וזה הודיע לעשו שאין לו פתחון פה להתגבר עליו שלא שמר מצות ד'

אמנם בישוב כל הדקדוקים הנ"ל יש לומר דבכל השתדלות האדם צריך להשתדל בשוה למעלה ולמטה דהיינו למטה יעשה להגיע אל תכליתו בדרך הטבע ולמעלה ירבה תפלה וזכיות להועיל לו וכן עשה יעקב כשרצה לפייס ליוסף במצרים אמר קחו מזמרת הארץ והורידו לאיש מנחה זה הי' פייס על דרך הטבע ושוב התפלל ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ועל דרך זה נהג יעקב גם כן פה נגד עשו כדאיתא במדרש וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו שלא לעשו השתחוה אלא לשכינה ובזה מדוייק מה דאמר עד גשתו עד אחיו לומר עד ולא עד בכלל ועשו חשב שלפניו ישתחוה ובזה מתורץ מה דכתיב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו דלפניו מיותר אבל רצה לומר ששלח שני מיני מלאכים לעשו שלח מלאכי בשר ודם לפייסו ולהביא לו מנחה ולהקב"ה שלח מלאכים קדושים שנבראו ממעשיו הטובים לבקש רחמים ולמצוא חן בעיני הקב"ה וזהו הכפל וישלח יעקב מלאכים לפניו שהוא כלפי שכינה בלשון והלך לפניך צדקך ואל עשו אחיו המלאכים של בשר ודם ואמר כה תאמרון לאדוני לעשו דהיינו למלאכי מעלה אמר כה תאמרון לאדוני דהיינו להקב"ה ולמלאכי בשר ודם כה תאמרון לעשו ולשניהם שם דברים האלה בפיהם עם לבן גרתי לעשו כפשוטו לא נעשתי שר וחשוב אלא גר ולהקב"ה תמלצו בעדי שתרי"ג מצות שמרתי לעשו תאמרו כפשוטו ויהי לי שור וחמור ולהקב"ה שצח כפירוש המדרש ויהי לי שור זה יוסף וחמור זה יששכר שיוסף הוא עתיד להיות הצדיק שבבניו ובזכותו יחלוש לעמלק אויב ד' ויששכר עתיד להיות הגדול בתורה וכלל בניו קרא צאן שנחשבים לך כצאן מרעיתך וצוה להמלאכים בכל זה תמליצו לפני הקב"ה בעדי. ומה שהזכיר ועבד ושפחה דוד ואביגיל יש לפרש לאחר שהזכיר זכות בניו הזכיר גם זכותו וזכות לאה שעתידה להקבר עמו במכפילה ע"פ מה דאיתא בספר הגלגולים שדוד הי' גילגול יעקב ולכן שמר