מנחת עני כט

יבואר כשנדקדק בפסוק ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל וגו' ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם שיש לדקדק מה זה שאלה למה זה תשאל לשמי למה לא ישאל גם יעקב לשמו כמו ששאל הוא ליעקב מה שמך גם בפסוק כשנראה הקב"ה ליעקב בבית אל נאמר ויאמר לו אלקים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא שמו ישראל גם בזה יש לדקדק ששמך יעקב מיותר וגם הקושיא שכבר הקשו המפרשים על מה שנאמר שלא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל שהרי הקב"ה בעצמו קרא שמו עוד יעקב כדכתיב בפ' ויגש ויאמר יעקב יעקב וגם למה באמת לא נשתנה שם יעקב לישראל כמו שנשתנה שם אברם לאברהם מבלי יקרא שם אברם אבל יתיושב בשנדקדק עוד שינוי בין דבר הקב"ה לדבר המלאך שהקב"ה אמר לא יקרא שמך עוד יעקב והמלאך אמר לא יעקב יא יאמר עור שמך ויש לומר שלשם יעקב נתן התורה טעם על ידי שאחז בעקב עשו כדכתיב וידו אוחזת בעקב עשו על כן קרא שמו יעקב אכן עשו הפך שם זה לגנאי שאמר הכי קרא יעקב ויעקבני זה פעמים שכוונתו כמו שפירש האלשיך שאמר ליצחק אם על אחיזת העקב נקרא יהי' שמו עקב לשון עבר אבל הכי קרא שמו יעקב על העתיד שיעקבני הי' די לרמות אותי פעם אחת אבל הלא עקבני זה פעמים והנה המלאך שהיה שר של עשו חשב ג"כ ששם יעקב הוא שם גנאי על שם העקיבה והרמאות לעשו ולכן חשב לברכה לבשר ליעקב שהקב"ה ישנה שמו לשם ישראל וזה שהקדים לו מה שמך וכשהשיב יעקב אמר לא יעקב יאמר עוד שמך ולכן כששאל יעקב למלאך מה שמך השיב לו למה זה תשאל לשמי הלא בשמי אין גנאי כמו בשמך אכן הקב"ה בשר ליעקב הטוב מזה שלא בשם ישראל לבד אלא גם בשם יעקב נטמן ברכה לו ולזרעו כדאיתא במדרש וידו אוחזת בעקב עשו להורות שלעתיד בסוף הימים יטול המלכות מיד עשו ולכן נקרא בשם יעקב לשון עתיד: והנה החילוק בין אמירה לקריאה מבואר שאמירה הוא בהשמיע קולו לעומד קרוב אליו וקריאה הוא לדבר אל הרחוק ממנו וזה הי' החילוק בין דבר הקב"ה לדבר המלאך המלאך ששמע מאחורי הפרגוד שהקב"ה ישנה שם יעקב חשב שהוא למען הסיר חרפת העקיבות ממנו וישתנה שמו בקרוב ולכן אמר לא יעקב יאמר עוד שמך אבל הקב"ה כוונתו ששם יעקב ישאר עד שתקויים בו שיטול המלכות מעשו לעתיד מה שעומד עוד מרחוק ולכן הקדים לו שמך יעקב שם זה ישאר לך עד שתקויים הוראתו שתיטול ברבות הימים המלכות ואז לא יקרא שמך עוד יעקב לשון עתיד שכבר החזקת בהוראת שם זה כי אם ישראל יהי' אז שמך

עוד יש לומר בהשינוי בין ברכת הקב"ה לברכת המלאך בשנעיר על מה שנאמר מלאכי ג' אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם בביאור פסוק זה יש לומר שכבר ידוע מה שכללו המפרשים ובראשם האלשיך בהרבה מקומות שבמקום שנקרא עם ישראל בשם יעקב מורה על הגרועים שבהם ובכל מקום שנקראו בני ישראל הכונה על הצדיקים והחשובים על כוונת כי שרית עם אלקים ואנשים והנה המלאך שהוא שר של עשו כאשר שמע שהקב"ה ישנה שם יעקב לישראל רצה ששם יעקב יבטל לגמרי ועל ידי זה הגרועים שיקראו בני יעקב לא יהי להם עוד זכות אבות כמו בני נח ויכלו ולזה אמר לא יאמר שמך עוד יעקב אבל הקב"ה ברחמיו רצה שכלל בני אברהם יצחק ויעקב לא יכלה ולכן הקדים שמך יעקב שעתה ישאר שמך עוד יעקב עד לבסוף הימים כשיתוקן הכל ולא יהיו עוד גרועים ובינונים כי אם צדיקים אז ישראל יהי' שמך ועי"ז גם הנקראים בני יעקב יהיו נכללים בזרעו וזה שאמר הנביא בשם הקב"ה אני ד' שבכל מקום שכתוב לשון זה ממעט אני ולא מלאך כדרשת רז"ל בהגדה ולזה קאמר אני ד' לא שניתי שם יעקב כמו ששינה אותו המלאך ועי"ז גם אתם בני יעקב שנקראתם בשם יעקב ולא ישראל לא כליתם

ומה שאמרנו שמלאך לפעמים פירושו מלאך של מעלה ולפעמים שלוח בשר ודם זה מבואר במדרש של פרשה זו וישלח יעקב מלאכים חד אמר ממש וחד אמר שלוחי בשר ודם אמנם צריך ביאור איך יתכן שישלח יעקב לעשו הרשע מלאכים הקדושים בשליחתו אבל יבואר זה בדברי המדרש ויהי לי שור וחמור שור זה יוסף שיצא ממנו יהושע שמכה בעמלק וחמור זה יששכר שיודעים מה הקב"ה עושה בעולמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וצאן אלו ישראל שנאמר ואתם צאני צאן מרעיתי ועבד זה דוד שנאמר אני עבדך בן אמתך ושפחה זו אביגיל שנאמר הנה אמתך לשפחה עכ"ל והוא תמוה מה ענין זה להגיד לעשו ולמצוא חן בעיניו ועוד למה פרט יעקב צדיקים אלו דוקא מזרעו להגיד לעשו: עוד איתא במדרש עם לבן גרתי לא נעשתי שר וחשוב אלא גר דבר אחר גרתי תרי"ג מצות שמרתי וגם בזה צריך טעם מה לו להגיד לעשו ששמר תרי"ג מצות הגם שיש לומר שבזה רצה להודיעו שלא יכול לו כי רק כאשר תריד אמר יצחק ופרקת עלו מעל צואריך ואני קיימתי תרי"ג מצות אבל עכ"פ יקשה על מה דכתיב למצוא חן בעיניך היאך עי"ז ימצא חן בעיניו וגם קשה שמפרש"י בחומש נראה ששני דרשות יחד נדרשו גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ואם כי גרתי