מנחת עני רעז

עד שלא יכול לסבול תענית אחד והעני המדוכא יהי' חזק לעבוד כל יום ויום להחיות נפשו ולכן מי שאינו מחזיק בתשובה שהיא צום ובתפלה בצבור ואע"פ כן אינו מחזיק בצדקה מפני ב' טענות הנ"ל מחייב את עצמו ולכן נחזיק בשלשתן יחד. ונזכה על ידיהן להשלמת התשובה. ואז נקו' שיקויים בנו כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקו' ישראל מה מקו' מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. בפי' הפסוק שאמר יכפר לטהר תטהרו כפי שבארנו הענין סוף פ' אחרי מות י"ל דכפור הוא לשון קנוח בעלמא שהקב"ה בתחלה יסור מן החוטא החלודה אבל נשאר עוד רושם ואח"כ אפשר לטהר שיהי' ברור לגמרי ולזה מועיל יוה"כ וזה כי ביום הזה יכפר עליכם לשון קנוח שאם רק תשובו מועיל יוה"כ לכפר עליכם אבל לטהר אתכם גם מהשגגות דהיינו לטהר אתכם מכל חטאתיכם זה לא יהי' רק בבא העת דהיינו לפני ד' כשתראו את פני ד' למעלה ויבואו עונותיכם לפני כזכיות אז תטהרו טהרה שלמה. וכן נשים מבטחינו שמה מקו' מטהר את הטמאים פי' דהטהרה נעשה ע"י מעשה הטבילה ואחר כך ובא השמש וטהר כן כשנטהר עצמנו ע"י מעשה אז כשיבא שמש חיינו נטהר וזהו לפני ד' תטהרו. לפרשת וזאת הברכה:

וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו במדרש רבות אם איש למה האלקים ואם אלקים למה אלא בשעה וכו' ד"א בשעה שעלה לרקיע הי' אלקים כשם שאין אוכלין ושותין אף הוא לא אוכל ולא שותה וכו' ד"א אר"א מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים עכ"ל:

בפירוש ענין זה י"ל דכבר אמרו רז"ל יקרא אל השמים מעל שאדם נברא מן העליונים ומן התחתונים גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים. והנה בסתם בני אדם הגוף עם הנשמה הכל מעורב באדם ואין להפריד רק בגדר שנתגבר העליון על התחתון הוא צדיק יותר ובגדר שנתגבר התחתון הוא רשע יותר אבל אין להדמות שבעוד הנשמה בגוף תוכל להפרד מגוף לגמרי. אבל זה הי' ענין משה שהי' ממחציתו ולמעלה אלקים פי' בחציו המעולה שהוא הנשמה הי כולו אלקים בלי קישור בגוף ורק בבחינת גופו ה' אדם נקשר אל החומר אבל הי' גם בזה המעולה שנקרא איש וזה מוכיח שהרי כשהי' למעלה לא אכל ולא שתה הרי כשגברה נשמתו נתפשט מן הגוף לגמרי:

. וזה מצא המדרש במה שאמר וזאת הברכה וגו' לפני מותו דהנה לכאורה יש לתמו' על שייחס כל המעלות הללו למשה שנקרא איש אלקים והרי בספרי נחשב עוד תשעה שנקראו איש אלקים אכן אין בזה תימא שכמו שבשם אברהם יצחק יעקב וכדומה נתנה התורה טעמים אבל אח"כ הרבה נקראו כן בלי טעם רק שנקראו על שם הראשון כן באיש האלקים שבשם זה לא נקרא אדם עד משה ואחריו עוד ט' נקראו כך. אכן למה נקרא כן כאן דוקא ולמה סמך ללפני מותו זה גופא מתרץ המדרש במה שמפרש איש האלקים שהי' בחלקו המעולה לגמרי אלקים מבלי גופניות וזה לפני מותו מה שבשאר צדיקים אינו עד אחר המות. ולכן אין לתמו' איך קברו הקב"ה דכבר נתקדש משה להיות רוחני בחייו עד שפירוד גופו היתה ההתאחדות עם הקב"ה. ועפ"ז יש לפרש עוד מה שאמרו רז"ל מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה וגו' שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ד' יאספך ויש להקשות דא"כ מאי רבותא דמשה וי"ל דבסוטה פ"ח דרש ר' שמלאי תורה תחילתו ג"ח ויעש ד' לאדם כתנות אור וילבישם וסופו ג"ח ויקבור אותו בגי. ויש להבין אם גודל ג"ח רצה התורה להורות א"כ למה למשה דוקא אבל י"ל דהרוחני אינו מדבק רק עם רוחני וכו' ולכן לעומת מה שנעשה לגוף למטה נעשה לנשמה למעלה ולפ"ז לפי מה שנעשה גופו יותר רוחני לערד זה יהי' קבורתו ע"י הקב"ה יותר. ולכן במשה שנעשה כולו רוחני הי' קבורתו ע"י הקב"ה לבד. וזה מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה ולא אחר אכן שמא תאמר אחר שהקב"ה גומל חסדים למה במשה דוקא לזה השיב באמת הקב"ה גומל חסד עם כל הצדיקים שלפי מה שהולך לפניך צדקך ונעשה הגוף יותר רוחני כבוד ד' יאספך רק משה גדול כ"כ שלא נתעסק בו אלא הקב"ה נגד מה שלא נתעסק רק הוא לבדו בעצמות יוסף.. וע"ז אמר התנא לא על משה בלבד נאמר ויקבור אותו בגי אלא על כל הצדיקים דלא תתמה איך שייך במקוה כל הקדושות שיקבר מת אבל אין זה רק מה שנאמר בכל הצדיקים והלך לפניך צדקך וכו' פי' באותו מדרגה שאתה הולך בצדקותיך כבוד ד' יאספך ולכן במשה שנתקדש כולו שייך שנקבר על ידי הקב"ה

ועפ"ז יבואר עוד מדרש ילקוט אמר משה רבש"ע אם אין אתה מכניסני לארץ בחיים הנח אותי בחיים בח"ל ואם לאו תכניסני לאחר מותי לא"י אמר הקב"ה למשה אני