מנחת עני רעא

תשובה זדונות נעשו כזכיות א"כ הפשע שרחוק מיעקב ע"י תשובה שעשו היא גופא מביאו ומשיבו ליעקב שנעשו לו לזכות ולבצע ואם כן מדבר מעושה תשובה מאהבה. וזהו הפירוש דרבי יונתן איירי אם יעשו מיראה אף שאכתי נשאר שוגג מכ"מ מקרב הגאולה שמתוך שלא לשמה בא לשמה אבל רי"א דהעיקר לשוב מאהבה דאז תבוא הגאולה מיד בב"א. לפרשת האזינו שבת שובה תרל"ב. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:

יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי:

כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב. כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלקינו:

בפירוש פסוקים אלו ובהשגיח על השנויים שאמר ותשמע ולא שמע והכפל כמטר וכטל וכן עלי דשא ועלי עשב וכו' י"ל דהנה המדבר אל הרבים באופן דבורו צריך להשגיח על שני דברים מה מדבר אם דברי עצמו או דברי ד'. אל מי מדבר אם לענוים או לבעלי גאו'. וכבר אמר ר"ג לרבי יהושע ספ"ב דר"ה אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים שמתוך כך הקטנים נשמעים לגדולים ולכאורה אין ברי משה תועלת שקרא האזינו השמים וגם הם אין צריכים להוכחתו שהם דוגמת הנשמה לגוף לארץ והם דוגמת המלאכים כדכתיב הן לא זכו בעיניו ובמלאכיו ישים תהלה אכן משה חפץ שהשמים ישמעו לדבריו כדי שתשמע הארץ שמתוך הגדולים נשמעים ג"כ הקטנים ואע"פ כן אומר לשמים אף שאין אתם צריכים לי מכ"מ תקבלו תועלת דאמרינן תענית דף ד' ישראל אמרו ויבא כגשם לנו אבל הקב"ה משיב בתי אתה מבקש דבר שפוסק אבל אפי כטל לישראל שאינו פוסק לעולם וי"ל הטל אינו פוסק ג"כ ולמה באמת בקשו ישראל שיבא כגשם אבל י"ל דהגשם והמטר אף ששניהם יורדים מן השמים וגם יש להם הטבע שעולים מן הארץ למעלה מכ"מ הם בזה מהיפך להיפך הגשם עולה מלמטה כמו דכתיב מלאכים א' י"ח ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עולה מים ויורד למטה ואז נפסק כדכתיב ישעיה נ"ה כי כאשר ירד הגשם וכו' מן הארץ ושמה לא ישוב. הטל יורד מלמעלה למטה דלכך נקרא טל השמים אבל עולה שוב מעלה כדכתיב ותעל שכבת הטל. והנה הרשעים תחילתן עלי' שהאדם כשנברא נשמתו טהורה ורק ע"י לכלוך החטא עוזב את מדרגתו ועי"ז סופן ירידה או דרך רשעים בתחלה צלחה ומרה תהי' אחריתן אבל בצדיקים איפכא אחרי שמשלימים את חוקם ועולים ממדרגה למדרגה סופן עלי' ומה שממיתים עצמם בעה"ז באוהל של תורה וסובלים יסורים של אהבה עי"ז נתרבה שכרן בעה"ב ואינה פוסקת עלייתן:

וזהו הענין שישראל רצו תשועת ד' כגשם שעולה בתחילה ואח"כ כיורד אבל הקב"ה אמר אהי' כטל לישראל שתהי' עלי ושלו לבסוף. ולכן יהי' כמטר לקחי לשמים שעולה מלמטה למעלה וכטל לא לארץ שיורד מלמעלה למטה כי לקח הוא התורה ע"פ המדרש כי לקח טוב נתתי לכם. רק בזה יהי' הבדל בין הגדולים לקטנים בארץ כאינו עלי דשא שהם הקטנים שמפריחין בתחילה (דדשא נקרא תחלת הצמיחה כמו תדשא הארץ דשא) לא להם יהיו דברי כשעירים שהוא רוח סערה שבא בכח להחריד קרב השומע אבל לעשב שהם הגדולים יהיו כרביבים הסוערים לבבם כדי שיגדילו ויעשו פרי ועוד יש לפרש יערוף כמטר שהוא קשה לקחי באשר שהיא תורת ד' תזל כטל אמרתי כטל רך אמרתי שהוא מאמר שלי וכן כשעירים קשה עלי דשא שהוא רך לב באמונת ד וכרביבים שהוא דק עלי עשב שהוא קשה עורף כדכתיב וכל עשב השדה הכה הברד כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלקינו פי שמא תאמרו למה באמת אדבר קשה לזה מפרש ודאי אני תקרא למידת הרחמים בשם ד' להורות כי הוא רחום וחנון אבל אתה לא תחשוב כי הקב"ה ותרן הוא אלא תחשוב לפני מי שאתה צריך ליתן דין וחשבון לכן אתם הבו גודל לאלקינו ותתודו לפניו

ועפ"ז יבואר מה דאיתא במדרש יערוף כמטר לקחי אין לקחי אלא ד"ת שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם ואומר קחו מוסרי ואל כסף ואין מוסר אלא ד"ת שנאמר שמע בני מוסר אביך ואומר קחו עמכם דברים אלו ד"ת שנאמר את הדברים האלה עכ"ל ויש לדקדק למה מביא ג' פסוקים דהתורה נקרא לקח ולקח טוב. קחו מוסרי. קחו עמכם דברים. וי"ל דרצה לבאר בזה מה ענין משל התורה למטר וזה יבואר ע"פ מה שאמר הנביא (ישעי' ו') השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו בתחילה אמר לב ואח"כ אוזן ואח"כ עין ואצל פן יראה אמר להיפך עין אוזן לב ויבואר דהמטר בתחילת ירידתו הוא לטורח אבל מכ"מ בני אדם שמחים מפני שיודעים שהוא טוב לטבע אח"כ נתקרב לתועלתו ע"י שנכנס לארץ ואח"כ יצמח תועלתו שמפרה את הארץ: וכן הענין בד"ת מצד עצמן הם לטורח אבל מ"מ צריך אדם להתקרב לשמוע ד"ת באשר יודע שהם טובים ולזה יקראו לקח טוב. אח"כ יכנסו הדברים אל לבו ויוסר לזכור ולידע ולחשוב על מעשיו ולענין זה נקראים מוסר. ואח"כ עושים התועלת להתעורר האדם לחשובה ולענין זה נאמר קחו