מנחת עני רסח

לא חטא אדם פי' בשוגג ועשה תשובה אלא אתה חייך שבן בנך יפתח כן. וזהו שובה ישראל מיד כי כשלת בעונך פי' מיד כשבא לך מכשול תשוב כמדארז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות כשגגות כדכתיב כי כשלת הרי שקרח לשוגג מכשול: אבל י"ל עוד דיש לדקדק למה פתח הושע שובה ישראל עד ד אלקיך כי כשלת בעונך לשון יחיד ומסיים קחו עמכם דברים לשון רבים והנה בפשטות י"ל דתשובה תפלה צדקה צריכים ביחד תשובה נגד נפשך דצום הוא נוטל נפשו תפלה נגד לבבך. וצדקה נגד בכל מאודך אבל י"ל עוד שנחלקו בבחינות. תשובה צריך בפני עצמו, תפלה ברבים. צדקה צריכים שנים יחד הנותן והמקבל. גם צריך ליתן מה שפוסקים עליו אבל גם מתן בסתר יכפה אף וזהו שובה לשון יחיד לתשובה וקחו עמכם דברים דתפלה בצבור עדיף ועל דרך זה בארתי בחידושי למכות פ"ב מאמר מי לראובן שהודה יהודה ע"פ מה שכתבו התוספ' שם שראובן באמת כבר שב מקודם רק שלא הודה ברבים עד שהודה יהודה דבתחלה סבר ראובן דאסור לפרסם חטאו אפילו כשמגיע מזה תועלת לאחרים על דרך שאמרו אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך אבל אחר ששמע מיהודה שהודה ברבים ואמר צדקה מחני מזה למד ראובן שטוב להציל אחר מן החשד אף שעי"ז מפרסם חטאו וע"כ גם מעצמו הודה ועיין שם באריכות. וא"כ ראובן פתח ביחיד וזה מה שאמר הושע עד ד' אלקיך פי' מה שאינו מכיר אלא הקב"ה אבל אדם וקין הי' מפורסם חטאם

עוד י"ל דכבר חלקו חז"ל בתשובה שישראל חטהו להורות תשובה לרבים ודוד להורות תשובה ליחיד והנה באמת מדוד אין ראי' כ"כ לפי מה שכ' הרשב"א בתשובה סי' קמ"ח דמלך יש לו דין צבור (ועיין בחידושי ליבמות ספ"ד שהקשתי עליו) והנה החילוק בין רבים ליחיד דיותר חס הקב"ה על רבים מיחיד וכש"כ אם יש אדם שבו תלוי העולם או חצי העולם. א"כ מאדם וקין לא ראי אפילו לרבים שהם היו יותר מרבים אלא כל העולם. ומישראל לא שמענו דתשובה מועיל רק לרבים ומדוד רק למלך ששקול כרבים אבל גם מראובן לא הי' ראי' דלא ידענו אם נתקבל תשובתו ולכן בשרו הקב"ה שהושע יבשר וזה שובה ישראל עד ד' אלקיך פי' אפילו יחיד ולכן אתה פתחת בתשובה אף שלא היית רק אדם אחד מני אלפים ורבבות ונתקבלה תשובתך

עוד יש לומר בענין התשובה מה דאיתא במדרש חכו ממתקים זה הקב"ה ראה מהו אומר כי כה אמר ד' לבית ישראל דרשוני וחיו ויש לך חיך מתוק מזה חי אני נאום ד' אם אחפוץ במות הרשע ויש לך חיך מתוק מזה ובשוב רשע מכל חטאתיו ועשה משפט וצדקה חי' יחי' כל פשעיו לא יזכרו לו עוד אין לך חיך מה מתוק מזה. עוד איתא במדרש אין מתום בבשרי מפני זעמך התחילו ישראל אומרים כי עונותינו גדלו למעלה ראש אמר ר' יצחק לאדם שעובר בנהר ורגליו שוקעות ומשאוי עליו א"ל העבר המשאוי שעליך ואתה שולף חת רגליך כך אמר הקב"ה מפני מה אמרת כי עונותינו עברו ראשינו יעזוב רשע דרכו ואני מרחם אתכם עכ"ל. מהו גדלו למעלה ראש יבואר ע"פ מה דאיתא לדוד אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבו' ממנו. ובפי' זה יש לומר דיש חילוק בין חוטא מחמת תאו ובין חוטא מחמת מינות דהיינו כשחטא כבר עבר הראש וזהו אשריו שהוא עוד גבו' מפשע שעדיין לא בא עד הראש:. כי יש ד' כתות על ארבעה בחינות המונעים את עצמם מן התשובה אחת אומרת למה אשוב הלא הין בידי חטא כי לא נודע לי וכנגד זה נאמר המאמר כחוט השני שפתותיך זהו לשון של זהורית ומדברך זה שעיר המשתלח איירו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אין לנו לשון של זהורית ושעיר המשתלח אמר להם כחוט השני שפתותיך רחישת שפתיך חביב עלי כחוט השני של זהורית ושעיר המשתלח ובפירוש זה י"ל דהנה מלבד כפרת שעיר המשתלח על כל עבירות עוד טובה גדולה היו לישראל בלשון של זהורית בשני אופנים אם נעשה לבן אזי גדלה שמחתן ואם לא נעשה לבן אזי ידעו כי עוד לא נתכפרו ומפשפשין ושבין לזה משיב הקב"ה רחישת שפתיך לא בלבד שעולה בכפרה כשעיר המשתלח אלא גם התועלת של חוט השני על דרך שאמרו בברכות פ"ה המרו עליו על ר ר"ח בן דוסא שהי' מתפלל וכו אם שגורה תפלתי וכו ומקשינן בגמרא מנא הני מילי אמר ר' יוחנן אמר קרא בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו והנה רש"י ומהרש"א מיגעים האיך יליף מזה אבל י"ל דבפסוק יש לדקדק הכפל שלו' וגם מהו לרחוק ולקרוב ולכן מפרש דה"ק דהקב"ה בורא ניב שפתים פירש שנתן בריאות בניב שפתים להיות שגור או לאו ובזה נותן שלום לרחוק ולקרוב פי' דקרוב דכתיב קרוב ד' לכל קוראיו וכו' כששומע תפלה נותן שלום עי"ז ללב המתפלל ששמח שנשמע תפלתו ולרחוק שעדיין לא נשמע תפלתו נותן ג"כ שלום למען יתאמץ עוד ורפאתיו גם לזה

וזה תשובה גם לאותה כת האומר' לא יודע לה חטא וע"כ אינה צריכה תשובה אומר ראישת שפתיך הלא לעולם טוב הוא כי אם חטאת הלא תתכפר בזה ואם לא חטאת כחוט השני יהיו שפתותיך כי תתאמץ שלא ללוז מדרך הטוב והישר: לכת שאומרת אמת כי יש בידי חטאים קטנים כי אין אדם אשר לא יחטא ולזה אין צריך תשובה נגד זה מביא המאמר שובה ישראל עד ד' אלקיך פי מיד כשבא לך מכשול כי גדולה