מנחת עני רסג

ושמא תאמר התינח מי שעובר על כל התורה אבל מי שמקיים מצות רבות ואפילו כולן וכי מפני אחד או אחדים תבואנה כל אלה לכן מסיים ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה כי התורה בכללה לא תפרט וכל הכופר במצו' אחת כאלו כפר בכל התורה. אכן הם ישאל האדם אם אין הקב"ה חפץ שנלך בדעתנו ב למה נתן הרע ע"ז כבר השיב מאמר הספרי לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזה מהן שנרצה ת"ל ובחרת בחיים עכ"ל פי' למה לא עשה הקב"ה הכל בטוב המוחלט ויש רע בעולם עז מישב למען יהי לך הטוב בתורת בחירה למען תחיה חתה וזרעך דאם לא בתורת בחירה לא יגיע שכר לאדם או לא יגיע לו באופן שיוכל להשפיע לזולתו אבל אחר כר עבודתו יכול להשפיע גם לאחרים ובזה מיושב דהכתוב אמר אלה יעמדו לברך את העם ובאמת לא הזכיר רק הקללות ועם מה שאמרנו א"ש דלא יבא הברכה רק מכח אפשרות הקללה דאם יבטל יצה"ר לא יגיע לאדם שכר ולכן ע"י ארור אשר לא יקים בא הברכה אם יקים. ובזה יש לבאר מה דאיתא עוד במדרש שם משל לאחד שהי' יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור והי' מודיע את העוברי' ואת השבים אומר להם אתם רואים שביל זה שתחילתו מישור כשתים ושלש פסיעות הולך במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם רואים את השביל זה שתחלתו קוצים כשתים ושלש פסיעות הולך בקוצים וסופו הולך למישור כך אמר להם משה לישראל אתם רואים את הרשעים שהם מצליחים בשנים וג' ימים בעוה"ז וסופן לדחות באחרונה שנאמר כי לא תהי' אחרית לרע נר רשעים ידעך ואומר והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם ואומר הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ואומר דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו ואתם רואים צדיקים שמצטערים בעוה"ז כשני ושלשה ימים הם מצטערים וסופן לשמוח באחרונה שנאמר למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך וכתיב מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקו' ואומר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ואומר אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום עכ"ל: בהמשל רוצה ליישב דלכאורה יקשה אחר שאמר את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע א"כ למה צריך לומר ובחרת בחיים מי לא יבחר חיים ממות לזה הביא המשל דודאי הוא הטוב והרע מצד עצמו כמשל שני דרכים מישור וקוצים אבל לא יוכר לכתחילה כן ולכן צריך ענה כמי שיושב על פרשת דרכים ומבאר והולך כיצד הוא הטוב והרע ולזה הביא הפסוקים. ואמר שנים וג' ימים והוסיף עוד בעוה"ז דלכאורה מיותר אבל ר"ל דלא בלבד שיש חילוק בחיי העוה"ב בין צדיק לרשע אלא גם בעוה"ז וזה מפני חמשה טעמים

(א) ההרגל נעשה טבע בין לטוב בין לרע ולכן הרשע אינו נהנה רק ב' הו ג' ימים וכן הצדיק אינו מרגיש ביסורים רק זמן קצר. (ב) הוא ברוב רשעים שרוחם פועם בקרבם כמי שמרגיש בעצמו שעשה רע וזה כי לא יהי' אחרית לרע נר רשעים ידעך גר הוא נשמתם וזה נדעך שהוא נע ונד ואינו נח. (ג) כשיגיעו ימי הזקנה יקוצו בחייהם וזה נרמז ראיתי דמעת העשוקים ואין להם מנחם ומיד עושקיהם כח וכו פי' כשימוש הכח מיד עושקיהם אז ג"כ אין להם מנחם. (ד) הקנאה אוכלת את הרשע ע"פ הפסוקים וראיתי אני את כל עמל וכו' כי היא קנאת איש מרעהו וכו' הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח ואמרינן אין אדם מת וחצי תאותו בידו אם כן למלא כף נחת אין חסר רק כף להיות כרשע ולרשע שיש לו חפנים חסרים שנים ולזה הקנאה אכלו. (ה) רשעים מלאים פחד שלא יפסידו וזה מרומז דרך רשעים באפלה לא ידעו וכו'

וכל זה היפך בצדק בעוה"ז נגד פעימת רוח נאמר בו למען ענותך ולמען נסותך שיודע שצריך לדאוג בעוה"ז להטיבו באחריתו. נגד ימי הזקנה נאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור ע"ד כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת. נגד הקנאה נאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה פי' לישרי לב שמחה מה שיודעים שאור זרוע לצדיק נגד הפחד אמר מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקו' שתקוו ולא תפחדו. לפרשת נצבים במדרש רבה -- כי המצו' הזאת רבנן אמרי אומר הקב"ה אם ברכת את התורה לעצמך את מברך שנאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים אם תאמרו שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא