מנחת עני רסב

מי האיש החכם ויבן את זאת וכן על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו עד שפרשו הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ד' על עזבם את תורתי וגו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אר"י א"ר שלא ברכו בתורה תחילה ויש לתמו' איך יש להסביר דחכמים ונביאים אשר כל דבריהם היו תוכחות לישראל על עבירות חמורות ע"ז ג"ע ש"ד והתרו התראה אחר התראה לא פרשו על מה אבדה הארץ וכו' ועוד י"ל מאי חטא גדול הי כ"כ שלא ברכו בתורה תחילה והבאתי שם פירוש הר"י במגילת סתרים שהביא הר"ן שאבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחיל כלומר שלא היתה התור' חשוב' בעיניה' וכו' שלא עוסקים בה לשמה. ומלבד שהארכתי לפרש שם שבתחילה לא הוזכר רק אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את את תורתו אבל לאחר הקריאה אשר נתן לנו תורת אמת וכן בתחילה אמר אשר בחר בנו ואחה"ק מברך וחיי עולם נטע בתוכנו ע"פ מה דאמרינן בע"ז פ"ק בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ה ולבסוף נקראת על שם שלו שנאמר כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה בתחילה תורת ד' ואח"כ תורתו כשלמדה כן אמרינן בפ"ק קידושין דת"ח תורתו דילי' דכתיב ובתורתו יהגה ובברכות פ"ו אמרינן כל הנהנה בעוה"ז בלא ברכה כאלו מעל בקדשי שמים וכו' ע"ש כן י"ל דהענין גם בתורה דכשהיא תורת ד' ורצה להנות משכרה כאלו מעל בקדשי שמים אבל בשכבר נעשה תורתו אז יכול לקות לשכרה שבודאי יבא וזה חילוק בלשון הברכות ע"ש באריכות

אמנם לפי מה שבארנו לעיל שזה יסוד תורתינו שראשית דעת לקיים מצות ד' ולהאמינם כי ההודעה בא מאליה יש לפרש עוד שבראשונה אמר ונתן לנו את תורתו ובשניי' תורת אמת לרמז שאם בתחלה יבקש טעם התורה לקיימה לעולם לא יבא לידי קיום לכן בתחילה יבקש התורה בעבור שהיא תו תורת ד' ואחר שלמדה יבין הטעם שהיא תורת אמת. וזה שאלת הנביאים על מה אבדה הארץ ודאי ידעו שחטאו אבל שאלו איך באו עם קדוש להיות חוטאים כזה והשיב על עזבם את תורתי פי' שלא ברכו בתורה תחילה שלא קיימו התורה בתחלה בתורת אמונה אלא בתורת שכל שהלכו אחרי בחירת לבם וזה התעם כי השכל מברר המצות כפי השגתו ומבחין להתקרב או להתרחק כפי קוצר וגודל הבנתו חלקי מתורת אלקים חיים אבל התורה הכל בכלל כגוף אחד ואין לפרוד החלק מהכל. ובזה יש לבאר מה שקראו י"ב ארורים כשנכנסו בברית ולכאורה אין להם המשך גם לא מבואר למה אילו דוקא ואלו הן: פסל ומסכה. מקלה אביו ואמו. מסיג גבול רעהו. משגה עור בדרך. מטה משפט גר יתום ואלמנה שוכב עם אשת אביו. שוכב עם בהמה. שוכב עם אחותו שוכב עם חותנתו. מכה רעהו בסתר. לוקח שוחד. אשר לא יקים. וכבר הביא רש"י בשם רבי משה הדרשן שהם נגד י"ב (י"א) שבטים ולא ביאר כיצד אבל י"ל דבזה מרומז כל מה שפוגם החוטא כשנשקע בבצחות הרשע שנעשה עושה פסל ומסכה כי עוזב עבודת הקב"ה ועובד לתאותיו אשר שם לו בסתר. מקלה אביו ואמו על דרך שאמרו על והוציאו את הנערה אל פתח בית אבי' ראו גדולים שגדלתם משיג גבול רעהו ע"ד כל ישראל ערבים זה לזה ומפסיד לרעהו על שלא מנעו מן החטא. משגה עור בדרך שע"י שחוטא מחטיא אחרים שלא ידעו להזהר. מטה משפט גר יתום ואלמנה כי בלא תורה אין משפט בארץ ויפסדו בפרט החלשים אם לא יוכלו להסתר בצל משפט צדק אף בעניני העוה"ז. שוכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ע"ד גוזל אביו ואמו אביו זה הקב"ה ואמו זה כנסת ישראל שהיא כוללת נשמות ישראל וע"י חטאיו פוגם בשכינה ועי"ז גם בכבוד הקב"ה שוכב עם כל בהמה כיון שלא יכול לעמוד כנגד תאותיו נתערב ונדמה לבהמה נמשל. שוכב עם אחותו דבשוכב עם אחותו כתוב חסד הוא ופירשו רז"ל דבקין שנשא אחותו מצד החסד הרשה לו הקב"ה וא"כ מי שנושא אחותו גוזל את החסד שלא רצה הקב"ה ליתן לו והרשה רק לקין וכן זה שחוטא ונהנה באיסור מן העולם הוא כשוכב עם אחותו שהוא גוזל הנאות שלא הותרו לו. שוכב עם חות חותנתו דהגוף הוא דוגמת אשה והנשמה המשפעת דוגמא לאיש והגוף הוא בת אדמה אם כן אם הנשמה מאבדה עצמה ומשפילה עצמה לאדמה שוכבת עם אם אשתו שהיא חותנתו. מכה רעהו בם בסתר שמכריע העולם לכף חובה ונעשה כמלשין עלי' לפני כסא המשפט ע"ד שאמרו כל המאבד נפש אחת מישראל כאלו אבד עולם מלא ולא שאבדו ממש שהרי קיים אבל נעשה מלשון עליו שמחזיק מאמר המלאכים שאמרו אל יברא אדם. והעיקר שלוקח שוחד להכות נפש דם נקי כי זה מעל הנאת העולם לוקח לשוחד להכות נפשו הנקיה ולאבדה מן העולם ע"ד דמו בראשו.