מנחת עני רסא

והם צפונים אתו. וזהו הפירוש כך אני מוסר בקריאה והיינו אם תקח אמרי פירוש לא שתמתין עד שיתנו לך שתהא שב ואל תעשה אלא תקח בקום ועשה אז ומצותי תצפון אתך יהיו צפונים אתך לכן ויקרא משה אל כל ישראל לא נמצא רק בשני מקומות כאן ובואתחנן בעשרת הדברות דהיינו בתחלת קבלת המצות ובסופה שעשרת הדברות הם תחילת ועיקר התורה וכאן הוא קבלת הברית לקיים התורה לדורות שהוא סוף התורה. ולזכר זה לא קוראים בתורה רק מי שנקרא בשם כדי שיזמין גם הוא עצמו לכך ויהיו הדברים נכנסים לאזניו

והנה פרשה זו מתחלת אתם ראיתם וגו' ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגליך לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני ד אלקיכם ומסיים למען תרשו את הארץ אשר נשבע ד' לאבותיכם לאברהם יצחק ויעקב לתת להם וכיון שפרשה זו מרמזת על הקריאה בתורה לכן מנין הפסוקים כמנין האבות שמסיים בה וכמנין משה ואהרן ומרים שמתחיל בה דכבר אמרו רז"ל ג' מתנות טובות נתנו לישראל מן בזכות משה ענן בזכות אהרן באר בזכות מרים גם אמרו רז"ל במדרש איך לא בלו שלמותיהם מפני שהענן הי מגהץ בהם ומעמידם וכבר אמרו רז"ל ג"כ לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן פירוש ע"י שהיו משוללים מכל דאגות פרנסה וא"כ בכלל זה ג"כ שלא נצטרכו למשקים ולבגדים שהם צורכי כל אדם שמבלעדם אין לחיות ג"כ ע"י זה היו מסוגלים לקבלת ולהבנת התורה וזהו שאמר כנגד משה אהרן ומרים שנתנה תורה על ידם פי' ע"י זכותם שגרמו להיות לישראל מן ענן ובאר. והנה שלשה אלה מרומזים בפסוקים שלמותיכם לא בלתה זה ענן לחם לא אכלתם אלא מן זה בזכות משה ויין ושכר לא שתיתם אלא מים מבאר מרים ולכן לרמז זה קורא ג' פסוקים נגד משה אהרן מרים שמתחיל בהם הפסוק ברמז זכיותיהם

בעיקר הבחינות מה שיש להבחין באברהם יצחק ויעקב י"ל שאף אם האבות קיימו התורה מכ"מ נבדלו במעלתם ע"פ ג' עמודי עולם תורה עבודה ג"ח. באברהם הי' העיקר ג"ח ביתו פתוח לרוחה למלאכים וכן במלכים שיצא להציל את לוט וכו' וכשהשתדל עבור סדום. ביצחק העיקר עבודה שהיא עולה תמימה. ביעקב העיקר לימוד תורה ויעקב איש תם יושב אוהלים: וגם בבחינת קיום וחזוק התורה היו נבדלים אברהם הי' לא לאחרים כמש"נ ואת הנפש אשר עשו. יצחק לעצמו בלבד. יעקב לבניו שהיו כולם כשרים: וכן גם בבחינת האושר העוה"ז היו נבדלים אברהם הי' בינוני בתחילה ד' אלקים מה תתן לי שלא הי' הכל חשוב בעיניו כמי שאין לו וזהו עני ולבסוף עשיר וד' ברך את אברהם בכל יצחק הי' עשיר מתחילה ועד סוף ויברכהו ד' יעקב הי' עני כל ימיו מעט ורעים היו ימי שני חיי: ומזה יצאו ג' בחינות שיש לקיים התורה בכל חלקי' לימוד התורה והמעשה בשני חלקיה כנגד הקב"ה וכנגד בני אדם דהיינו מה שהוא בין אדם למקום שהוא בכלל עבודה בין אדם לחבירו שזה בכלל ג"ח וגם בלימוד תורה יצאה הבחינה שלא יספיק להיות צדיק לעצמו אלא ידריך גם בניו וגם אחרים בדרכי ד'. וגם יצאה הבחינה שאין חילוק בקיום התורה בין עשיר לעני לבינוני זה הכל מרומז בג פסוקים שקורין נגד אברהם יצחק ויעקב: וכן התורה מצד לומדי' יש ג' מדרגות חכמים בינונים עה ולחכמים למד משה לבינונים אהרן לנשים מרים: ולכן מרומז בזה התורה בכללה מצד עצמה ומצד לומדיה ולכן כשקורא בתורה צריך לרמז אף שאינו קורא רק מעט מכ"מ זה נמשך אחר הכל ואין לפרוד החלק מהכל וזה מרומז במה שקרא משה לכל ישראל לכל המדרגות בין בלימוד בין במעשה ולכן מה שקרא הכל על כרחך משום דהכל בכלל כגוף אחד ולזה אמר ר"ש בן יוחאי אלו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד וכן מביא דברי ר"י ראה הפחות בימי משה מה שלא ראה יחזקאל וכו' כדי שלא תאמר דלמא לכך קרא הכל למען יעידו כמו שאמר אתם ראיתם ושמא מה שראה זה לא ראה זה די"ל דבזה רצה לרמז חזוק יסוד אמונתינו ומעלת תורתינו הקדושה דבפסוקי' בפרשה זו אתם ראיתם את כל אשר עשה וגו' ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה ואולך אתכם וגו' למען תדעו כי אני ד' אלקיכם י"ל מה ענין ולא נתן לכם לב לדעת ועוד דקאמר אתם ראיתם למען תדעו הא הי להם ראי וידיעה ואיך אומר לב לדעת ועינים לראות לא נתן עד היום הזה. אבל י"ל דכבר אמר החבר הכוזרי יסוד תורתנו היא הראי' שאין צריך עלי' לא ראי' ולא מופת פי' כשתבא הודעה לאדם בדרך השכל אזי הדרך הוא שאו בעיניו יראה דבר א ישמע באזניו ועי"ז ישכיל בדעתו להביא אל הבנתו ענין הדבר שרוצה להאמין אבל בישראל לא הי' כן כי כל חייהם הי' כך בדרך נסי עד שלא הוצרכו לא עינים לראות ולא לב להבין ולא אזנים לשמוע למען לידע ולהאמין כי ההודעה באה להם מאילי' וזהו הפי' אתם ראיתם בתחילה הנסים ואח"כ ואולך אתכם מ' שנה במדבר למען תדעו בלי שכל וראי' ושמיעה כי אני ד'

וגם ברכות התורה לפניה ולאחריה רומזים על עיקר האמונה ובזה אמרתי לפרש בספרי ע"ל על כריתות בסוף המסכתא מה דאמרינן בנדרים דף פ"א מאי דכתיב