מנחת עני רס

אכן מעלת ההשקדה על דלתות בית הכנסת לא עבור התפילה לבד אלא יש לו עוד יתרון גבוה שילמוד שם תורת ד' להאמין ולהשכיל ליראה את ד ולקיים כל מצותיו דכך איתא במדרש רבה והי' אם שמע אמר ר יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר הקב"ה אם שמעת למצותי אף אני שומע תפילתך ד"א אמר רבי יהושע אמר רב נחמן כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה זוכה לישב בין החכמים לעתיד לבא שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין עכ"ל. וי"ל האיך מרומז זה בפסוק וי"ל דהמדרש דקדק מה לשון שמע תשמע ב' פעמים ולכן מתרץ בפירוש קמא אם שמע תשמע פי' אם תרצה שאשמע תפילתך אז תשמיע לקול ד' אבל בפי' השני מפרש והיה אם שמע דהנה יש ללמוד תורה בשני אופנים (הא') שילמוד מעצמו (ב) שילך ללמוד מאחרים לאופן יש מעלה ע"פ המדרש ויקרא משה אל כל ישראל את מוצא כשנתן הקב"ה למשה את התורה בקריאה נתנה לו שנאמר ויקרא ד' למשה מתוך הענן ויעל משה אף משה רבנו כשבא לשנות את התורה לישראל כן אמר להם כשם שקבלתי התורה בקריאה כך אני מוסר לבניו זה שאמר הכתוב בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך מהו אם תקח אמרי אמר הקב"ה לישראל בני לא תהא תורתי עליכם כאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לכנוס אותה אצל מי שמצא:

ויש לדקדק מה נפקותא אם בקריאה נתנה ומה מייתי ראי' ממה שאמר הכתוב בני אם תקח אמרי ואיך מפרש בהמשל קרא דאם תקח אכן י"ל בפירוש הפסוקים במשלי ב' בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבוכה:

כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה:

אז תבין יראת ד' ודעת אלקים תמצא:

כי ד' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:

יאמר נגד האומרים שאין להאמין רק מה שהשכל מחייב ועל ידי כן מכחישים התורה לזה אמר בני לא תתחיל בהשכל אלא באמונה דהיינו בתחילה תקח אמרי ואח"כ להקשיב לחכמה ע"ד אם יראת חטאו קודם לחכמתך אם אז לבינה תקרא ותבקשנה ככסף אז יצליח בידך שניהם יחדיו דהיינו דתבין יראת ד' ע"י המצות וגם תמצא בהם דעת אלקים כי אז הקדושה תאיר עיניך כי ד' יתן חכמה אבל התנאי למצוא התבונה הוא לבקשה דהיינו שלא תמתין עד שתבא אליך אלא אתה תלך אחרי'. וזה שרמז הכתוב למשה שקרא לו עד שעלה להר אף שהיו אפשר שידבר אליו ד' במחנה אבל רנה לרמז לו שהוא צריך לילך אחר החכמה וזה עשה גם כן משה לישראל וע"ז מייתי קרא דאם תקח אמרי דהיינו שאתה תקחם ולא תמתין עד שיתנו לך וע"ז מביא המשל דבת בוגרת שלא תהא התורה עליך כמו בוגרת שצריכה להמתין עד שתלקח. ועיין עוד מה שבארנו בזה בריש פ' קדושים וזהו ג"כ הפירוש דמדרש מי שהולך לבית הכנסת פי יושב בביתו לבד ועוסק אלא שמטריח עצמו להוליך רגליו לביהכ"נ שלזה יש מעלה (א) שכר הליכה (ב) ששומע בתוך רבים (ג) הוא מקום קדושה לפני ד' (ד) ששומע דברי לקים חיים הנכנסים אל הלב וכנגד זה יהי' שכרו דאוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין לעתיד לבא לפני ד' שג"כ יש בזה המעלות שיזכה לנוח בתוך חכמים רבים להנות מזיו דברי אמת וכו'. וזהו פי' המדרש אם שמע פי בעוה"ז אז תשמע לקול ד' אלקיך לע"ל ע"ד והיו עיניך רואות את מוריך

אמנם אחרי שחוב זה ללמוד תורה מעצמו ולשמעה מפי אחרים מוטל על כל אחד מישראל תקנו קריאת התורה בביהכ"נ כדי שיוציא כל אחד לפחות בזה י"ח ולגודל מעלתו יש להשים עין על שלשה דברים (א) ענין העלי' ע"י קריאה (ב) מנין הפסוקים שקוראין (ג) שני הברכות לפני' ולאחריה כי הכל מרמז על דברים גבוהים: דכך איתא במדרש רבה ויקרא משה אל כל ישראל הלכה אדם מישראל שעמד לקרות בתורה מהו שיהא מותר לו לקרות פחות מג' פסוקים כך שנו חכמים הקורא בתור' לא יפחות מג' פסוקי' וכו' למה כנגד אברהם יצחק ויעקב ד"א כנגד משה אהרן מרים שניתנה תורה על ידיהן א"ר הושעי' ראה הפחות בימי משה מה שלא ראה יחזקאל וכו' שדברה עמהם

שנאמר פנים בפנים דבר ד' עמכם אמר רשב"י מנין אתה אומר אלו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב כי ביום השלישי ירד ד' לעיני כל העם על הר סיני מעשה בר' שהי' דורש בביהמ"ד הגדול וכו' הי' אומר אם נכנסו כל הקהל ומהיכן אתה למד תורה מניין שנאמר באמור ד' לי הקהל את העם ואשמיעם את דברי עכ"ל

ויש לדקדק היאך נתנה תורה על ידי מרים ובפשטות אפשר לומר כמו שגבי שירת הים שרה מרים לנשים מה ששר משה לאנשים כן בלימוד תורה לימדה מרים לנשים אף שזה לא כתיב. אכן יש לבאר עוד בשנדקדק היאך שייך כל זה לויקרא משה דאיתא במדרש שהעתקנו לעיל את מוצא כשנתן הקב"ה התורה למשה בקריאה נתנה לו וכו' אף מ"ר וכו' אמר להם כשם שקבלתי בקריי' כך אני מוסר לבניו בקריאה מניין וכו ויקרא משה אל כל ישראל זש"ה בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך. וע"כ פירוש בקריאה דאין דומה מי ששומע דבר בדרך מקרה כמי ששומע בקריאה שזה מזמין עצמו לכך ועל ידי כן הדברים נכנסים באזניו