מנחת עני רנ

גם הוא יענה שלו' והסכים הקב"ה וזה שלום וע"כ משה מזהיר את ישראל ואומר להם כי תקרב אל עיר וגו' וקראת אלי' לשלום

אמנם גדולת רדיפת השלו מנינו לפרש עוד במה דאיתא במדרש רבה וקראת עלי לשלו ראה כמה הוא כחה של שלו בשר ודם אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו מהו עושה לו הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה חבל הקב"ה אינו כן אלא ב"א מכעיסין אותו והם ישינים וכל הנפשות עולות אצלו מניין שנאמר אשר בידו נפש כל חי ובבוקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו שנאמר נותן נשמה לעם עלי. ד"א בו"ד אם יעשה לחבירו רעה אינה זזה מלבו לעולם אבל הקב"ה אינו כן היו ישראל במצרים והיו מצרים משעבדים אותן וכו חס הכתוב עליהן ואמר לא תתעב אדומי וגו' לא תתעב מצרי גר היית בארצו אלא רדפו אחר השלו שנאמר בקש שלו ורדפהו עכ"ל: ויש לדקדק מה ענין ב' משלים שהביא לשלום ולמה הראשון קשר בוקראת עלי' והשני בבקש שלום ועוד מה דמביא ובבקר הוא מחזיר נשמתו אין זה עשיית שלום אלא חסד הקב"ה ועוד מה ענין ראה כחה של שלו' מה כח יש. אבל י"ל ע"פ הפסוק כי תקרב אל עיר להלחם עלי' וקראת אלי' לשלום. והי אם שלום תענך ופתחה לך והי' כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עלי' ופירוש הענין הוא דהמלחמה הוא עם יצר הרע והאדם הוא עיר קטנה ואם פתחה לך על דרך פתחו לי כסדקה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם אז ועבדוך שתמשול בכוחות הנפש אבל אם יעשה היצה"ר מלחמה וירצה לנצח אז וצרת עלי' בסיגופים והעניות:. הרי שעל שני פנים יבא ב"א אל תכליתו לנצח או ע"י שלו' או ע"י כח המלחמה והנה החוטא נקרא שונא של הקב"ה ודרכו של בו"ד שמכבד לאדם גדול לא לכוונת הנאתו אבל להרע לו ומה מאוד יהי' נקל להקב"ה לעשות לשונאו כן שהנשמה שהיא המכובד באדם בידו היא בכל לילה ויכול להכניע שונאו לבל ירע עוד כשאין מחזיר לו נשמתו. אבל הקב"ה חפץ בשלו ומחזיר לו נשמתו שישלים החוטא עצמו עמו וישוב אליו וזה ענין כי תקרב אל עיר אל היצר להלחם עליו וצריך להחזירו למוטב כדי שישלים עם בוראו ואמר ראה כמה כחו של שלו' שבו תלוי כל חיי ב"א שאם אין אהבת שלום לא יחיו החוטאים בבקר: בעשיית השלו' יש שני פנים לתווך השלו' כשיש מלחמה עתה. ולעשות שלום בין שני שונאים כשכבר עברה המלחמה אבל עדיין נשארה השנאה וזהו בקש שלו' ורדפהו בקשה שייך כשהדבר המבוקש הוא קרוב לפניו ורדיפה כשהוא רחוק וע"כ כשיש מלחמה עתה אומר לשון בקשה אבל כדי לעשות שלום אם כבר עברה זהו רדיפה:, ואחר שביאר עשיית שלום במלחמה במשל הראשון מבאר איך שייך רדיפת שלו' מרחוק דהנה במצרים אם הי' נגד פניהם השעבוד הקרוב לא הי' אפשר לבקש שלום שזה נגד טבע ב"א אבל אמר הקב"ה ברדפו מרחוק זכור הטובות כי גר היית בארנו קודם השעבוד וזה דמסיים המדרש בזה לא תשא זכרון השעבוד בלבבך לשנוא אותו אלא רדפו אחר השלום ולא תתעב מצרי וכו'

אכן אף אם ידוע כמה גדול מעלת השלו' וכל פה יודה לזה מכ"מ יש בפי הבריות תשובות מתנגדות לשלום מטעמים שונים (א) יש אומרים טוב השלו אבל היכי דנוגע לאמונה וכבוד הקב"ה בזה אין צריך שלום (ב) יש אומרים אם נבקש השלו זה פגם כבוד לנו כאלו אנחנו צריכים הכניע מפני פחד (ג) יש חומרים אם נפתח בשלום נזיק לאהבת האמת לחזק ידי מתנגדינו המתעול ויעשה כן לזולתנו (ד) יש אומרים אחרי שטבעי הוא התלהבות שלא אוכל לסבול התנגדות טוב שנתרחק משנתקרב להגדיל המחלוקת (ה) י"א למה נצטרך להתראות פנים הלא בלבו לא קנאה ולא שנאה ועושה עצמו כאלו אין צריך לשלום (ו) י"א מתנגדו עצמו חייב שלא נבוא לשלום הלא בתחילה חפצתי אני אכן עתה שטרחת הרבה יקוב הדין

ונגד כל טענות אלו השיב מאמר במדרש רבה בפ' ז. כי תקרב אל עיר הלכה אלו הן הדברים שאמרו מפני דרכי שלו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלו' ראה כמה הוא כחה של שלו' אמר ר"י מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה למה כן מפני דרכי שלום שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלו במרומיו אמר ר' לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו שא של אחוריו וכו' כדי שיהא כל מזל אומר אני הוא הראשון הוי עושה שלו במרומיו ד"א עושה שלו במרומיו אמר ר"ל מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ועומדין זה אצל זה ואין מזיקין זה את זה אמר בר קפרא ומה אם העליונים שאין בהם לא שנאה ולא קנאה ולא תחרות הן צריכים שלום התחתונים שכולן שנאה וקנאה ותחרות על אחת כו"כ רבנן אמרי תדע לך כמה גדול כחו של שלו' אפילו המלחמה שאין אדם יורד לתוכה אלא בחרבות וברמחים אמר הקב"ה כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחים תחלה אלא בשלום מניין ממה שקרינו בענין כי תקרב אל עיר להלחם עלי' וקראת אלי' לשלו' עכ"ל: ויש לדקדק למה פרט כל הדברים הללו להודיע גדולת השלו' ועוד מהו דקאמר בכהן קורא ראה כמה כחו מה כח יש בזה גם מה דמסיים