מנחת עני כה

פירוש הפסוק לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו שלא יהי' לו עוד בושה בשם יעקב כאילו על דרך רמאות לקח הבכורה כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי ויקדישו את קדוש יעקב שאפי' הקב"ה קרא שמו הקדוש על שם יעקב וזה ראי' שעל פי חפצו ורצונו הקדוש לקח יעקב הבכורה באשר ילדיו הם לו ממלכת כהנים המקדישים ומעריצים את שמו הגדול ולכן רק לו יאות הבכורה

ובזה יבואר גם הפסוק במלאכי ואמרתם במה אהבתנו כי אם אמנם ביארנו שהשלשה לשונות חשק דבק וחפץ שלשתן שוין בזה שמורים על האהבה לדבר האהוב רק שנבדלו במה שחשק הוא האהבה להדבר טרם השיגו ודבק הוא בעת השיגו וחפץ הוא לאחר שהשיגו עם כל זה יש הבדל רב בגדר האהבה ביניהם כי מי שאוהב דבר ונהנה באהבה בו אין האהבה שלימה להדבר האהוב כי אוהב את עצמו ע"י התענוג שנהנה באהבה אכן מי שחשק לדבר טרם השיגו עוד זה מורה האהבה שלימה להדבר האהוב באשר הוא עוד לא התענג בו וזהו החילוק בין אהבת הקב"ה לישראל ביעקב טרם היה לאיש צדיק תמים ובין אהבתו לישראל אחר נהי' לו לעם קדוש כי ע"י חשקו ביעקב הראה אהבתו שלימה לישראל באשר הוא עוד לא נהנה מהם אחרי עוד לא היו וזה מאמר הכתוב ביד מלאכי אהבתי אתכם אמר ד' ואמרתם במה אהבתנו פירוש במה הראית לנו אהבתך הלא התענגת בעבודחינו ואם גמלת לנו טוב וחסד אין זה אות אהבה לנו רק כאדון שנהנה מעבודת עבדו ומשלם לו שכרו ובמה נכיר אהבתך לנו ע"ז משיב הקב"ה הלא אח עשו ליעקב נאום ד' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי הלא שניהם היו בני אברהם ויצחק שווים בתולדחם ועם כל זה אהבתי את יעקב ואת עשו שנאתי בעוד שניהם לא עבדו לי כי ביום מכירת הבכורה שניהם היו רק נערים בני י"ד שנה ועם כל זה אהבתי את יעקב בעבור זרעו אחריו וכי יש אות גדול מזה שחשקתי בכם והראתי לכם אהבתי עוד טרם הייתם לי לעם מקיימי מצותי

ואחרי ביארנו שנתן הקב"ה אות אמת שלא להכחיש כי לא בזה ולא שיקץ מעשה יעקב בלקיחת הבכורה אין צריך להראות שגם בלקיחת הברכה לא רימה יעקב לעשו כאשר אמר ויעקבני זה פעמים וגו' ועתה לקח גם ברכתי כי הלא הברכה אינה רק תפלה לאדון הברכות שיקיימם ואם לא חפץ בברכה הלא ירחיק אותה מן המתברך ומה גזל יעקב מעשו אם לא ירצה הקב"ה בברכה: אכן עוד יש להמליץ בעד יעקב נגד ההופכים טוב לרע ורע לטוב במה האומרים שרימה ללבן כאשר העיד הכתוב ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' למען ילדו הצאן עקודים נקודים וברודים והנה אמת שלבן רימהו בתחלה כמו שאמר ויחלף את משכרתי עשרת מונים וכתיב עם עיקש תתפל אכן אם בזה יסכר פי דוברי שקר נגד יעקב עם כל זה יתמה על איש תמים כמוהו למה לו תחבולה זו ולמה לא בטח בד' עושה משפט לעשוקים והרמב"ן כתב בפסוק ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום שהקב"ה הגיד לו כי רואה החמס שעושה לו לבן להחליף את משכרתו ויעשה הנולדים כמראה אשר יצטרך אליו יעקב ומכאן ואילך לא יעשה יעקב מקצות כי בוטח בד' ישגב עכ"ל אכן לענ"ד לא יספיק זה להמליץ בעד יעקב שהי' צריך התעוררות למדת הבטחון ע"י החלום

גם בפסוק אנכי האל בית אל כתב הרמב"ן כי מראת החלום מהעתודים שסיפר יעקב לנשיו ומאמר שוב אל ארץ מולדתיך לא בעת אחד היו כי מאמר שא נא עיניך וראה העתודים הי' בהיותו עובד את לבן באחת מהשנים הראשונות ומאמר שוב אל ארץ מולדתיך הי בעת הנסיעה עכ"ל וגם בזה תימה למה לא סיפר יעקב אז החלום העתודים לנשיו כשראה אותו ומה צורך לזה עתה בעת שרצה ליסע ולכן לענ"ד י"ל היפוך מהמפרשים שפירשו שבתחלה שם יעקב המקלות ואח"כ בא לו המראה בחלום שלא כן הי' כי אם כשראה השופט אמת כל אשר לבן עושה ליעקב ויעקב בטח ביוצרו שעושה משפטו וסבל הכל ועבד ללבן באמונה אף שרימה אותו פעם אחר פעם אז עשה לו הקב"ה על דרך נס שהביאו המלאכים העתודים מעדר לבן לעדר יעקב כמו שכתב רש"י עפ"י המדרש והראה כן ליעקב בחלום להודיעו כי הוא לו למחסה ולישועה אבל מדת הצדיקים היא שלא רוצים להטריח לבוראם לעשות נס בשבילם כמעשה דר"י בן דורמסקית במסכת תענית שקלל לבנו על שהטריח לבוראו לעשות נס להוציא תאנים שלא בעתם ולכן רצה יעקב להשיג על דרך הטבע מה שעושה לו הקב"ה ע"י נס ושם המקלות ברהטים בעת יחם הצאן לבל יצטרך עוד לנס של העתודים ועפי"ז לא עשה יעקב בזה תחבולה ורמאות אלא אדרבא רצה להשלים רצון הקב"ה והנה מרוב ענוותנותו לא ספר יעקב לשום אדם וגם לנשיו מה שחננו הקב"ה והראו בחלום אך עתה שהוצרך לפייסם לברוח עמו והקדים להם ואביכם התל בי והחליף את משכרתי לבל יאמרו הלא גם אתה ניהגת ברמאות נגד אבינו להשים המקלות לזה סיפר להם עתה החלום שהי' לו בשנים הראשונים איך הראה לו הקב"ה היותו בעזרו ע"י נס ורק באשר לא חפץ להטריח לבוראו השלים רצון הקב"ה ע"י הטבע בשים המקלות ברהטים ולכן נקי התנהגות יעקב נגד עשו ולבן מכל סיג כאשר יעיד אהבת אוהב אמת וצדק אליו.