מנחת עני כד

והנה התורה נקראה נערה המאורסה לישראל וכשהפושעים מבזים אותה הוא כאילו כבשו נערה המאורסה וחשבו אותה כזונה וכשמאבדים את נפשם נעשים רוצחים וכשכופרים בהשארת הנפש כופרים בתחיית המתים וכשכופרים בהשגחת הקב"ה באמרם לית דין ולית דיין כופרים בעיקר וכשמחשיבים שם יהודים להם לחרפה ומרחיקים אותו מבזים את הבכורה שהקב"ה אמר בני בכורי ישראל והי' עשיו ראש החטאים סימן בתחלת ימי חייו לכל הבא אחריו: וכמו שהי' עשיו סי' לרעה כן הי יעקב סימן לטובה לצדיקים שבדורות הבאים ולזרעו אחריו

ובזה יפורש מאי דכתיב ישעי' כ"ט לכן כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי ויקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו בפירוש הפסוקים יש לומר כי הנה מעשה קנין הבכורה הוא בפי הפושעים דופי בתמימות וחושבים אותו לרמאי שדחק אחיו כשהי' רעב למכור לו משפט הבכורה היקר בעיניו בנזיד עדשים אבל תיפח רוחם הכחישו כי שופט הארץ לא יתן חן לאיש מרמה ועולה והלא הקב"ה הסכים עם הבכורה שקרא לישראל בנו בכורו וכחישת טענותם מבואר במדרש הן במה שאמרו כי על שנדחק עשיו ברעב מכר הבכורה והן במה שאמרו שהי' משפט הבכורה יקר בעיניו דאיתא במדרש ויבז עשיו את הבכורה מה בזה עמה תחיית המתים בזה עמה שנאמר בבוא רשע בא גם בוז שבא הוא וביזיונו עמו ועם קלון חרפה שנתלוה עמו קלונו של רעב ואין חרפה אלא רעב שנאמר ולא אתן אתכם עוד חרפת רעב בגוים עכ"ל דברי המדרש ובפרט מה שאמר בא הוא ובזיונו עמו ומה שאמר שנתלוה עמו קלונו של רעב יש לפרש שבא בזה המדרש להכחיש טענת הפושעים ואמר שכבר כפר עשו בתחיית המתים טרם מכר הבכורה ולכן כשבא ליעקב עוד טרם ביקש יעקב ממנו למכור לו בכורתו ביזה הבכורה ומה שנאמר ויבז עשיו את הבכורה לא להשקיט נערו על שהוצרך למכור מה שחביב בעיניו כי כבר כשבא בזיונו בא עמו כדכתיב בבוא רשע בא גם בוז וגם שלא להאמין שמפני אונס הרעב מכר בכורתו לזה נאמר עם קלון חרפה שנתלוה עמו קלונו של רעב שאם יצדק לקרוא הרעב חרפה אין זה הרעב שעל פי הטבע כי איך יהי' חרפה לאדם מה שהטבע הבורא בנפשו אבל חרפה יקרא התאוה יתירה שאינה רעב של טבע כי אם כמו שנאמר במתאוננים התאוו תאוה וזה החילוק בין רעב רשע לרעב צדיק ועל זה נאמר צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר כמו שפירש האלשיך שלרשע תחסר בטן כשמילא בטנו לשובע מבקש עוד בטן למען מלאו עוד ורעב כזה שאינו תביעת הטבע וראי הוא חרפה לאדם וזה הי' קלונו של עשיו שלא לשובע נפשו אכל כי אם על דרך ובטן רשעים תחסר כמו שאמר הלעטני נא מן האדום האדום הזה ולכן לא בלבד שלא על דרך אונס כי אם על דרך ביזוי מכר את הבכורה כי אם גם לאחר שמכר רצה לרמות ליעקב

על דרך זה יבואר מה דאיתא במדרש ויאכל וישת הכניס עמו כת של פריצים אמרין ניכול מדידי' וניחוך עליו ורוח הקודש אמר ערוך השלחן צפה הצפים קמו השרים זה מיכאל וגבריאל משכו מגן כתבו שהבכורה ליעקב תנא בר קפרא ולפי שהיו מצחקים הסכים הקב"ה וקיים הבכורה ליעקב דכתיב בני בכורי ישראל עכ"ל בפירוש המדרש י"ל דהנה יעקב הכיר שהבכורה היא דבר יקר מאוד אם יסכים הקב"ה עמה ולכן למען לא יחזור עשיו מהמכירה ושתהי' מקויימת על פי דין התורה אמר מכרה כיום שדרשו רז"ל שתהי' מכירה מפורסמת ולזה ביקש מעשו שיביא עדים שיעידו על דברי המכירה ומספר המדרש שהכניס עמו כת של פריצים שאמרו נאכל משלו כאילו אנחנו עדים נאכל בשכרינו ואחרי זה נצחק עליו ולא נעיד אבל הקב"ה רצה שתהי' המכירה עפ"י דין התורה ולכן שלח מלאכי מרום להיות שני עדים על המכירה וזה מפרש הפסוק ערוך השלחן לפני הפריצים צפה הצופים שראו המכירה אבל נתכוונו שלא להעיד ולכן קמו השרים שבאו שרי קודש מיכאל וגבריאל להעיד שהבכורה ליעקב אכן אם הפריצים הפסולים לעדות או אפילו רק א' מהם הי' מתכוון להעיד אז היו פוסלים לעדות הכשרים כדאמרינן במכות דף ו' אפילו היו מאה עדים ונמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אבל נאמר שם במה דברים אמורים שהיו מתכוונים להעיד ולכן אחרי שכולם היו מצחקים ולא נתכוונו להעיד נשאר עדות הכשרים וזה דתני בר קפרא לפי שהיו מצחקים הסכים הקב"ה וקיים הבכורה ליעקב דכתיב בני בכורי ישראל ועל כן מי שמחרף ליעקב אודות קנין הבכורה מחרף עושהו להצור תמים פעלו צדיק וישר

אמנם למה באמת חפץ הקב"ה בקיום מכירת הבכורה ליעקב הוא מפני שגלוי לפניו שזרעו של יעקב יהיו לו ממלכת כהנים וגוי קדוש מה שבהיפוך הי' בזרעו של עשיו. והנה שם יעקב הי' בפי עשיו לגנאי כמו שאמר לאביו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים ואם כי אין זה אמת כי יעקב נקרא על שם וידו אוחזת בעקב עשיו כאשר העיד הכתוב עם כל זה הפושעים והפריצים אשר היו ידם עם עשיו וכן ההולכים בעקביהם בכל דור ודור מחזיקים בזה כי נקרא יעקב על אשר רימה את אחיו וזה