מנחת עני רמח

היא אזלית ויומא לית לה ידועית פירוש דאי הוי לנשמה יום ידועית אינה כאכסניא שצריך לכבדו כי מה יוסיף לו האכילה הלא לא תמהר לעזבו אבל לאחר שאין לה יום ידועית צריך לשמור שלא תוכרח לילך הרי שגם בשביל הנשמה צריך לאכול וזהו הטמא והטהור יחדיו יאכלנו: ולכן מסיים רק חזק לבלתי אכול הדם פירוש אחרי שהתרתי לך לילך אחר תאות נפש הבהמה אבל בתנאי שיהא גם בנשמה חלק בה לכן חזק לבלתי אכול הדם שהוא נפש הבהמה בעצמה כי אז תשפיל עצמך להיות בהמה רק הדם תשפוך על הארץ כי הוא חלק המגיע לארץ ושלא יעלה למעלה ואמר שוב לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ד' ולכאורה יש לדקדק למה ייטב לך ע"י מצו' זו ועוד מה לשון כי תעשה הלא שב ואל תעשה הוא אבל דברינו אתי שפיר כי אם יאכל הדם יכלול עמו נפש הבהמי ויעשה בהמה ויהיו כל ימי חייו עלולים לחטא ולא לטוב ואז אין טובה לו ולזרעו ולכן אמר הכתוב לא תאכלנו שלא תעשה בהמה ואז ייטב לך ולבניך אחריך כי עי"ז תעלה על הבהמה ותעשה הישר בעיני ד'

ועפ"ז יבואר ג"כ טעם איסור אכילת בשר בחלב ועל פי מה דאיתא במדרש תנחומא אמר רבי יצחק בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לענינו ואחד לענין תורה ואחד לענין מעשרות לענינו מה כתיב אחריו הנה אנכי שולח מלאך לפניך לענין תורה דכתיב אחריו כתב לך את הדברים האלה לענין מעשר דכתיב אחריו עשר תעשר והוא תמו' שלא נתבאר מה ענין הסמיכות הללו וגם מה ענין לענינו ויש לומר דהנה לאיסור בשר בחלב נמצאו ג' טעמים בראשונים הרמב"ם פירש שהי' חוק ע"ז והי קרוב להטעות בני אדם אחר ע"ז הטבעים פירשו שהוא מטמטם את השכל ולזה נוטה דעת החינוך ועוד פירשו שהוא אכזריות שהחלב שהיא ליניקה לגדי להחיותו שבו ויכלו אותו. והנה ענין ע"ז פי' שהיו חושבים עובדי' שהקב"ה נותן ממשלה לאמצעיים וא"כ ביותר היו צריכים ישראל אז לשמירה ממחשבת פיגול זו אחר שהקב"ה נתן להם מלאך לשמירה ולכן מיד אחר כתיב בפ' משפטים הנה אנכי שולח מלאך כתיב אזהרת ע"ז לא תשתחו' לאלוהיהם ולא תעבדם וגו' וזה פירוש המדרש חד לענינו פירוש אחר שאני שולח מלאך לכן תשמרו לבל בשל גדי בחלב אמו להתרחק מכל חוק ע"ז. והשנית אחר שאני נותן לכם התורה שהיא מקור החכמה לכן צריך שיהי' שכל שלכם צח. והשלישית אתם רחמנים בני רחמנים אשר על כן אני מצוה לכם לתת מעשר ללוי ולעני ולכן לא תבשל גדי בחלב אמו שלא להתאכזר וזהו פי' המדרש בשביל ענינו בשביל תורה ובשביל מעשר. עוד י"ל בפירוש המדרש כי גדול תועלת בשר בחלב שגרם לנו נתינת התורה כמו שכתוב במדרש שאמר הקב"ה למלאכים כשבקשו התורה ואמרו תנה הודך על השמים הלא אתם אכלתם בשר בחלב אצל אברהם וזהו הפירוש הלא זה לא תבשל גדי בחלב אמו שהרי זה גרם לכם קבלת התורה שראו הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך הרי שהמלאך גדול ואף עפ"י כן לא נתתי להם התורה רק לכם בשביל שאכלו בשר בחלב. וזה הפירוש אחד לענינו פירוש בשביל המלאך שעי"ז זכית למעלה גדולה של קבלת התורה ולכן שוב כתיב לא תבשל וסמיך לי' כתב לך שע"ז זכית ולכן מה גרם לך כל הכבוד זהו מצות צדקה וחסד של אברהם שנתן לאורחים כל מאכלות טובות לבחור והם אכלו ביחד ולכן כתיב שיב לא תבשל שזכות מצו' זו יזכירך בעשר תעשר לילך בדרך אברהם אביך שנתן מעשר מכל. לפרשת שופטים כמו שהאדם העולה למעלה ילך ממדרגה למדרגה כן ארבעה דברים מוליכים אותו להשגת האושר האמיתי ממדרגה למדרגה ואלו הן (א) ידיעה (ב) תקוני מעשה האדם (ג) תשובה (ד) תקות הגאולה

(א) בידיעה מובן ע"פ מדרש תנחומא כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו אמר ירמיהו הנביא כדנא תאמרון להום אלקי' די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא אמר ר"א כדנא תמרון אם יאמרו לכם אומות העולם לעבור ע"ז אמרו להם אם יכולה להעביר שמים וארץ נעבדנה ואם לאו יאבדו מארעא ר' יהושע אמר אמרו להם אם יכולים לעשות שמים וארץ נעבדנה וא"ל יאבדו מארעא ר"ע אומר אמרו להם אם יכולים להעביר את השמים ואת הארץ ולעשות אחרים מצבע אחר נעבדנה ואם לאו יאבדו מארעא שלשה פילוסופין היו לו לאדריינוס וכו' אמר להם מבקש אנו לעשות עצמי אלוד אמרו לו שלשתן אחד מדברי ר"א אחד מדברי ר"י ואחד מדברי ר' עקיבא ויש לדקדק מה ענין חכמה היו ששינו כל אחד עד שהפילוסופין למדו מהם אבל י"ל דמי שרוצה להראות אמיתת הדברים צריך לילך מן הקל אל החמור והנה יש בזה שלשה מדרגות הקל הוא לבטל ולהשחית היותר קשה לעשות ולבנות והיותר קשה הוא לבטל ולבנות להראות גדולתו בפועל כוחותיו המתנגדות וזהו שאמרו החכמים לאומות