מנחת עני רמג
Minchat Ani 243 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →ורעיון אחד אמנם אחרי כי לא נרשמו רק רמזי וכוונות המדרשים בקיצור נמרץ כי לח נעלם דבר זה מכל מכירי אדונינו אמ"ו הר"ב הכ"מ שאך א בשעה מועטת לפני הכנסת השבת רשם איזה ראשי פרקים ה ויראתי לתת מגרעת לדבריו וגם להוסיף ענין שלא מדעתו וכונתו ובכל זאת לא רציתי למנוע טוב מבעליו ואמרתי תן לחכם ויחכם עוד. ובקשתי שטוחה להקורא שאם יחסר ההמשך ויועדר הסדר או ימצא איזה ענין באין ההבנה הנכונה שיתלה הטעות רק בהמעתיק שכוונתו רצויי' לזכות את ששכב הרבים. (ד) אכן עוד בענין אחר יבואר קבלת שכר ועונש כשנדקדק ק בפסוק והי' עקב תשמעון את המשפטים החלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ד' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך מה שכבר הקשה האלשיך איך שייך שיצו' הכתוב לעשות המצות אודות שכר ועוד ק' לאיזה דבר פרט אשר לאבותיך הלא כבר זכר שומר הברית והחסד ומה זה פרט אח"כ שוב ואהבך וברכך ולמה פתח ברבים וסיים ביחיד חבל יש לומר דגם בפסוק למען אשר יצוה חת בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד לעשות צדקה ומשפט למען הביא ד' על אברהם ם חת אשר דבר עליו י"ל איך יצוה על בניו שיעשו צדקה למען הביא על אברהם וגו' הא זה דומה למקבל פרס אכן זה ג"כ פירוש הפסוק דכאן שלא רנה לומר שיעשו המצות למען קבל שכר דעל זה יהי' ב' תשובות הטובים יאמרו איך לעבור לקבל פרס והרעים יאמרו לא נעבוד ולא נקבל שכר לכן אמר הכתוב ודאי תעבדו למען אוכל לתת שכר אבל לא בשביל עצמכם אלא בשביל אבותיכם והלא בזה נתכבדו ונשמחו אבותיכם ואיך תמחלו על השכר אבל אולי יאמר האדם הלא הברית תקויים בשאר ישראל ואין החיוב עליו לשמור התורה לזה קאמר ושמר לך ר"ל הלא אתה גם בן אבותיך: ונגד הטובים אמר ואהבך וברכך דיש חילוק בין מתנת האב לבן או האדון לעבד כי מתנת האב אינה לתשלום שכר רק מפני שהבן נאהב להאב ויהי' שמחה לאב להטיב לבן וכן גם כאן הענין שהקב"ה אומר לא תעבדוני בשביל שכר וגם אני לא אתן שכר בעוה"ז רק מה שתאכלו הוא בעבור כשתעבדוני אתם בנים לי ואז מכח האהבה אטיב לכם
וזהו פירוש המדרש רבה ושמר ד' אקיך לך את הברית אמר ר"ש בן חלפתא למה"ד למלך שנשא למטרוניתא והכניסה לו שני אריסים אף המלך זקף לה כנגדן שני אריסין איבדה מטרוניתא את שלה אף המלך נטל את שלו לאחר ימים עמדה וכישרה את עצמה והביאה אותן שני אריסין אף המלך הביא את שלו אמר המלך אלו ואלו יעשו עטרה ויתנו בראשה של מטרוניתא כך אתה מוצא אברהם נתן לבניו שני אריסין כי ידעתיו למען אשר יצו, וזהו צדקה ומשפט, אף הקב"ה זקף כנגדן חסד ורחמים אמים שנאמר ושמר וגו' אבדו ישראל את שלהם שנאמר הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה אף הקב"ה נטל את שלו שנאמר אספתי את שלומי את החסד ואת הרחמים עמדו ישראל וכשרו את עצמם שנאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה אף הקב"ה הביא את שלו שנאמר וחסדך מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אומר הקב"ה אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשם של ישראל שנאמר וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ד': וענין המשל שהאריס הוא העובד את הגן שיתן פריו והנה להצלחת האנושי שבין אדם לחבירו צריך שני דברים משפט וצדקה פירוש משפט ישמור האדם בעצמו נגד חבירו ואל יעות וצדקה יגמול עם אחרים אבל אפכא לא שלא יוכל האדם לבקש מחבירו שיעשה עמו צדקה לפנים משורת הדין והוא נגד אחרים יהי במשפט כי בזה לא יצמח טוב האנושי ונגד זה נתן הקב"ה שני אריסין שיצמיחו פרי ברכתו דהיינו נגד משפט נתן הברית שאמר לאבות שזה משפט לקיים דברו ונגד צדקה נתן חסד שהוא גם כן לפנים משורת הדין ובשעה שחטא ישראל ועות נטל הקב"ה את שלו וכשהחזירו בתשובה החזיר גם הקב"ה ומעתה אומר אלו ואלו יעשו עטרה בראש ישראל הפירוש שיתעטרו ישראל בשני דברים במדותיהם הטובים ובטוב הגדול שיושפע להם דהיינו וארשתיך לי שתהי' נראה מיוחד לי על ידי שני דברים ע"י צדק ומשפט שלך וע"י חסד ורחמים שהוא ברית אבות שלי כדכתיב ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך: וזהו ענין הפסוק וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ד' דיש לדקדק למה שלשה פעמים וארשתיך אבל יש לבאר ע"פ מה דאיתא במדרש פ' עקב והי' עקב הלכה ארם מישראל שיש לו מנורה שעשויי' פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מאי חייב משום בונה וכדי למצוא המשך להלכה זו עם והי' עקב תשמעון נתבונן שהכתוב סוף ואתחנן מסיים ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה שיש לדקדק דפתח במצות חקים ומשפטים וסיים במשפטים לבד אכן כבר דרשו רז"ל היום לעשותם ומחר לטול שכרם והי' עקב שכרו בעקב אני נותן לכם: וידוע דמשפט נקרא מה