מנחת עני רמב

אין תכלית שמשיב הפקח מה לי אם לא אשיג התכלית הלא שכיר יום אני לומר איני כשכיר הנ"ל שמקבל המלאכה בקבלנות ואין לו שכר כי אם כשמשלים העבודה אלא שכיר יום אני שמשתלם לו שכרו כמספר הימים שעבד והוא ע"ד שאמרו רז"ל לא עליך המלאכה לגמור:

ונגד הטענה השלישית שלא נמצא עוד מה לחדש בתורה אמר היום שיהיו דברי תורה חביבים עליך כאלו נתנו היום שלכך נמשלה התורה לבאר מים חיים אשר בכל יום נובע ממנו חדשות. אמנם מי שאינו מקבל שכר בעוה"ז על אחד משלשה האופנים האלו ואע"פ כן טוב לו בעוה"ז הוא בגדר אותם שנאמר עליהם בפרח רשעים כמו עשב וגו' להשמדם עדי עד ובזה יבואר מה דאיתא במדרש פ' עקב מאי כתיב למעלה וידעת כי ד' אלקיך וגו' אמר ר"ח בר אבא למה הדבר דומה לאוהבו של מלך שנפקד אצלו ומת אוהבו של מלך בא בנו ומבקש את הפקדון מידו אמר לו תן לי הפקדון שהפקיד אבא אצלך אמר לו המלך מצאת אחר טוב ממני הפקדון שאצלי לא שמרתי אותו לא קפלתי אותו כך כשחטאו ישראל בימי ירמי' אמר להם הקב"ה מה מצאו אבותיכם בי עול על כל מה שנשבעתי לאבותיכם לא קיימתי נשבעתי להם שאני מברך את בניהם שנאמ' כי ברך אברכך לא ברכתי אתכם ע"י והנכם היום ככוכבי השמים לרוב אמרתי לו שאני מוציא ברכוש גדול לא עשיתי כך ככתוב ואחרי כך יצאו ברכוש גדול לפיכך אמר משה ומשמרו את השבועה מן ויפרך מבית עבדים אתה יודע שהוא האל הנאמן עכ"ל יש להבין מה ענין זה לוהי' עקב תשמעון גם לא מפרש בהמשל על איזו פקדון הוא מכוון שהבן מבקש אבל י"ל שהרשעים בעוה"ז מבקשים שיהי להם כל הטובות מעוה"ז אפילו אין בהם מעשים שיכולים לתבוע עליהם שכר אכן הקב"ה שצדיק וישר הוא יודע שעדיין יש להם לתבוע שכר ע"י זכות אבות שברך הקב"ה חותם לכל זרעם וזה ענין הפקדון שתובעים שיותן להם טובות העוה"ז אכן ע"ז משיבים הפסוקים שפ ואתחנן מסיים כי מאהבת ד' אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא ד' אחכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים וידעת כי ד אלקיך הוא אלקים האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו ושמרת את המצו ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ד' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ופירוש הפסוקים ובפרט מה שמזכיר לפעמים שבועה ולפעמים ברית וחסד י"ל שהחילוק שבין שבועה ובין ברית וחסד הוא ע"פ מה שפירש הרמב"ן בפ' בי נשבעתי נאום ד' יען אשר עשית את הדבר הזה וגו' כי ברך אברכך והרבה חרבה את זרעך והלא כבר כרת ד' ברית עם אברהם על זה טרם נבחן בעקידה שהברית לא הי' רק בתנאי אם ילכו בניו בדרכיו כדכתיב כי ידעתיו וגו' ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ד' על אברהם את אשר דבר עליו אבל השבועה הי' עכ"פ יתברכו ואפילו יחטאו שנאמר בי נשבעתי נחום ד' כשם שאני לא משתנה כך שבועתי לא נשתנה ולכן בעגל התפלל משה והזכיר אשר נשבעת להם בך כמו שבארנו במקומה ויש בזה שתי טובות לישראל האחד שיהי הקב"ה עם ישראל אפילו יחטאו והשני שע"י זה כל הטובות שהם עי הברית והחסד יתקיימו לעתיד לבא שבעוה"ז אוכלים גם אם אינם נאהבים ובזה יפרשו הפסוקים שאמר הקב"ה השבועה אשר נשבע לאבותיכם הראה מה שהוציא ד' החכם ביד חזקה שיד חזקה הוצרך לכבוש מדת הדין שקטרג שישראל לא היו ראויין לגאולה וע"י זה וידעת שכמו ששמר הקב"ה השבועה כן הוא נאמן לשמור ג"כ הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו אף שאינו נותן להם הטוב במדה גדושה שרק לשונאיו נותן טובה בעוה"ז במדה גדושה על פניו להחבירו אבל לכם עקב תשמעון ושמר ד' לך חת הברית ואת החסד דהיינו שישמור השכר לכם לעוה"ב כמו שפי המדרש וזה הענין המשל כשהבן שואל פקדון של אביו דהיינו מה שיש לו לקוות מברכות האבות בעוה"ז הקב"ה משיב להם וכי אין אני נאמן הרי ראיתם שקיימתי השבועה ששמרתי מה שנשבעתי כמו הפקדון שמקפל אותו ומזה תדעו שכמו שקיימתי השבועה כן אקיים גם כן הברית והחסד וזה ג"כ פי' דברי ירמי' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו ולא אמרו אי' השם המוציא אותנו מארץ מצרים פירוש ממה שידעתם שהוצאתי אתכם מארץ מצרים תדעו ותכירו שאני שומר השבועה לעובדים אותי ומזה תדעו שכן אשמור גם הברית והחסד שכרתי עם אבותיכם ולכן לא תכירו עול בי גם אם אין אני נותן לכם כל וושחלוחים בעוה"ז כאשר תחפנו שהברית והחסד שמור לעולם הבא. אמר בן המחבר עד הנה דברי אאמ"ו הר"ב הכ"מ ז"ל כפי הסדר הנכון וכפי הרחבת הביאור ברעיונותיו הגבוהים אשר זכיתי שעוד ימים מועטים לפני הסתלקותו קרא אלי בפיו ככל הדברים האלה סדרות ספר דברים ואנכי כתבתי בדמע. ומכאן ואילך העתקתי מתוך דרשותיו הרבים איזה ענינים לכל סדרה אשר דמיתי למנוא בהם המשך ורעי דש כ ף' כב