מנחת עני רמ

הבית היתום נהנה בו עם רבו שהרי אוכל ושותה ומתכסה בביתו והיתום בחשבו שבזה ניתן לו שכרו לגמרי במה שרבו מאכילו ומשקו על עבודת האומנות שעושה בעבורו שבשביל חביות מים שממלא ובשביל העצים שמבקע חושב שאין לו שכר באשר שעושה לתועלתו ג"כ אבל בעל הבית הוא בעל חסד ואומר לו להפך הוא כל מה שאוכל ושותה הוא לשכר חביות מים שאתה ממלא לי ובכח עץ שאתה מבקע לי מדייק לי לא בשבילך עשיתי כן כי אם בשבילי ועלי לשלם שכרך אבל מה שאתה עושה בשביל האומנות זה שכר כפול ומונח לך על עת העתיד כשתגדל ותעזוב ביתי וכן הענין שנוהג הקב"ה בחסדו כן עם ישראל השכר בעוה"ז נותן להם בשביל שמקיימים המצות שכליות לא בשביל תועלתם כי אם לכבוד שמו אבל שכר המצות שמעיות נטור להם לעוה"ב והנה מה שברך בלעם לישראל הי' מה שראה בהם שמקיימים המצות השכליות כמו שנאמר וירא ישראל שוכן לשבטיו שראה שאין פתחיהן זה כנגד זה שע"י זה שלום ביניהם מה שנכר לטוב הכולל כל ברכות העוה"ז כמו שאמרו רז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום והן על מה שראה שמיגעים עצמם במצות כמו שאמר מי מנה עפר יעקב שדרשו רז"ל מצות שמקיימים בעפר ליתן תרומות ומעשרות וכדומה הכל מצות שכליות וזה פי' המדרש שכל מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא בשביל ברכת בלעם שברכם על שמיגעים עצמם לסבול ייסורים לקיים מנות השם השכליות אבל מה שמקיימים ישראל המצות שלא ניכר להם תועלת בעוה"ז על זה בא להם ברכת האבות והנביאים ושכר זה שמור להם לעולם הבא והנה החילוק שבין חוקים ומשפטים אינו רק בעוה"ז אבל לעוה"ב כשיהיו כולם רוחני אז יכירו וידעו שגם מה שחשבו לחוקים שלא הבינו הטעם איך יגיע להם תועלתם שגם אלו הם משפטים ואשר שיכירו שע"פ השכל יתחויבו לקיום מצות האלו לטובתם וזה פירוש הפסוקים ושמרת את החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרם אבל זה בלבד לענין החוקים אבל והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה כאשר לבסוף תכירו שהכל היו משפטים ולא חוקים ושמר ד' אלקיך לך את הברית ואת החסר שמר הוי מלשון ואביו שמר את הדבר דהיינו שמר לעתיד את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וזה כדברי המדרש שמה שנשבע לאבות הוא שמור להם לעתיד לבא אבל הברכות שברכם ע"י בלעם שנאמר בהם ויהפוך ד' לך את הקללה לברכה כי אהבך ד' אלקיך מה שניתן להם באהבה ע"ז נאמר ואהבך וברכך והרבך וגו' שיתן לך שכר העוה"ז. (ב) יותן שכר בעוה"ז ע"פ מה דאיתא במדרש ילקוט תהלים כ"ה לדוד אליך ד' נפשי אשא זה שאמר הכתוב ביומו תתן שכרו אמר לו הקב"ה לדוד למה אתה נושא נפשך אלי אמר לי' מפני אני כשכיר בעולמך שנאמר כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו וכתיב בתורתך ביומו חתן שכרו וכתיב ואליו הוא נושא את נפשו לכך אליך ד' נפשי אשא עכ"ל בפירוש המדרש י"ל כי אף אם שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולכן על פי רוב לא יראה האדם בקשות לבבו בעוה"ז עם כל זה אם הצדיק מבקש שימלא הקב"ה רצונו אז מזכיר לו שהוא כשכיר שנותן נפשו לעבודת רבו וע"כ אם ישאל שכרו בעוה"ז על כרחך ינתן לו ע"פ המצו' ביומו תתן שכרו לא תבא עליו השמש וזה פירוש המדרש שדוד אמר איך ד' נפשי אשא ואמר לו הקב"ה למה אתה מזכיר זה אלי שאתה נותן נפשך אלי והשיב מפני שאני מחשיב עצמי כשכיר בעולמך וכתבת בתורתך שלשכיר נושא את נפשו על עבודת רבו ביומו תתן שכרו לכן אני מקו' שתמלא משאלות לבי מיד בעוה"ז:

ועפ"ז צדיקים שמבקשים הקב"ה שיתן להם שכר בעוה"ז ז הוא נותן להם באשר שהם נותנים את נפשם אליו בעבודתם ועל זה נאמר רצון יראיו יעשה ושועתם ישמע ויושיעם ויש להבין אחר שאמר הכתוב קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת הרי ששומע תפלת כל פה ומאי חילוק שחלק שדוקא רצון יראיו יעשה וכו' וע"פ הנ"ל החילוק הוא שקרוב הוא לכל קוראיו ששומע תפלתם אבל אין נותן להם כרצונם שמבקשים שכר מעשיהם בעוה"ז אבל יראיו שאליו נושאים את נפשם להם כרצונם ככל אשר ישאלו ממנו וגם כאשר ישאלו איזה שכר בעוה"ז. (ג) עוד יש אופן שנתן שכר בעוה"ז בהקדם מה שנאמר באיוב ז' הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר יומו כעבד ישאף צל וכשכיר יקו' פעלו ויש להבין באיזה ענין נמשל האדם לשכיר ולעבד ולמה כפ' משלו לשכיר שנאמר וכימי שכיר יומו וכשכיר יקוה פעלו אכן י"ל דהנה ענין העובד בשביל אחר יצוייר על ג' פנים (א) אם הוא שכיר יום שנשכר לעבוד לעשות שכרו כל היום (ב) שהוא שכיר עבודה בקבלנות שקבל עליו עבודה המסויימת לעשות כלי או לבנות בית לאשר שכרו עד השלימו (ג) שהוא עבד בית אדוניו שצריך לעבוד בשבילו בכל יום כל עבודה שיחפוץ האדון:

לכל אחד משלשה פנים האלו יש מעלה שנגרעה משני האחרים השכיר יום אינו צריך להשגיח על העבודה אם נשלמת או לא כי כשנערב היום יש לו שכרו על כל פנים מה שאינו כן בשני האחרים. להשכיר בקבלנות יש מעלה שאינו מוכרח בכל עת לעבוד כי אם לא יעבוד היום יעבוד למחר כי לא צריך רק להשלים עבודתו ואז יקבל שכרו משא"כ בשכיר יום כי אם לא יעבוד אפילו באונס יוגרע שכרו וכן העבד בבית רבו אם לא ירצה לעבוד אפילו יום אחד יש לו