מנחת עני רלז

כעבדים עכ"פ לא תרדו למדרגה התחתונה לעבוד על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים שעובדים לא ע"מ לקבל פרס אלא באשר שמורא שמים עליכם ותעבדו מיראה

אמנם יש גם מדרגה של עבד שהיא גדולה ע"פ מה דאמרינן בברכו' פ"ה כאשר בקשר יוחנן בן זכאי מרחב"ד תלמידו להתפלל על בנו ואמרה לו אשתו וכי הוא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך ופירש"י עבד נכנס ויוצא בלא רשות שר אינו רגיל לבוא לפניו הרי שבזה נפרט מעלת העבד שקרוב מאוד אל המלכות להיות נכנס ויוצא שלא ברשות והיא המעלה העליונה שבצדיקים כדאמרינן סוכה (דף מ"ה ע"ב) הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר וזה הענין שהם קוראים עצמם עבדים והקב"ה קוראים עבדים שהצדיקים האלו קראו עצמם עבדים שבענותנותם לא יחסו עצמם כבנים למקום כי אם רק כעבדים לגריעותא הקב"ה קראם עבדים כאלו יאמר אסכים עמכם שאתם לי עבדים אבל לא בבחינה התחתונה כי אם בבחינה העליונה שאתם קרובים אלי להיות יוצאי' ונכנסים אצלי שלא ברשות שהיא המעלה היותר העליונה לצדיקים כאשר אמרנו: ובגדר זה קרא הקב"ה גם למשה עבדי והנה מה שטען משה כתבת בתורתך אהבתי את אדוני לא אצא חפשי לא שייך רק לענין עבד שהוא עבד ממש בבחינה הגרועה שכן אמר העבד העברי אחר שש שנים שהי' עבד ממש אבל לא שייך על בחינת עבד הגדולה שעולה על מעלת השר ולכן כאשר טען משה ואמר להקב"ה אתה קראת אותי עבד וכתוב בתורתך כאשר יאמר העבד אהבתי את אדוני לא אצא חפשי אז ועבדו לעולם וגם אני מבקש כן השיב לו הקב"ה רב לך לא במדרגה התחתונה אתה עבד לי כי אם במדרגה הרבה והחשובה ולכן אין מקום לטענתך ואל תוסף דבר אלי בדבר הזה להשפיל עצמך כעבד אשר עבד לי רק מיראה או לתשלום גמול

וע"פ הדברים האלה יבואר מה דאיתא במדרש ילקוט נחמו נחמו עמי אמר הקב"ה עלי לפייסן ולנחמן בעצמי כתבתי בתורה לא תעבוד בבכור שורך וכתיב בני בכורי ישראל ואמרתי להם הביאו צואריכם בעול מלך בבל כתבתי לא תשנא את אחיך בלבבך ואני שנאתי אתכם כתבתי לא תסגיר עבד אל אדוניו ואני מסרתי אתכם לאוה"ע שנאמר וד' הסגירם כתבתי לא תכלה פאת שדך בקצרך ואני כליתי חמתי בציון שנאמר כלה ד' חמתו כתבתי בתורה שלם ישלם המבעיר את הבערה ואני הצתי אש בציון ואני עתיד לבנות את ביהמ"ק בחומת אש עכ"ל ויש לדקדק שמזכיר הקב"ה ששה דברים שנהג עם ישראל שלא כתורה ורק על הששי מזכיר שייטיב מה שנעשה להם לשלם את הבעירה אמנם על חמשה דברים לא משיב כלום וכי ח"ו נהג הקב"ה שלח כדין אשר עליו נאמר אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואפילו על הששי שמשיב היש לחשוב שהקב"ה ח"ו עשה דבר שלא כהוגן שצריך להשיב ולתקן ולבאר זה יש לומר שאע"פ שהקב"ה בחסדו רצה לפייס את ישראל כאלו הם צדיקים והוא עושה עמהם שלא כתורה עם כל זה בכל מה שמזכיר שנעשה עמהם נגד מצות התורה התשובה בצדה וזה מרמז להם בהסדר שמזכיר מה שהיו אפשר להם להתאונן שנעשה עמהם שלא כדין שמזכיר הדברים בדרך אם תמצא לומר שעל מה שעבר על לא תעבוד בבכור שורך במה שהביאם בעול מלך בבל והם נקראים בכור כדכתיב בני בכורי ישראל לא נעשה להם בזה עול ע"פ מה שהבאנו למעלה מגמרא דב"ב דרק אם ישראל עושים רצונו של מקום נקראו בנים אבל באינם עושים רצונו של מקום עבדים ואחרי שכתוב בני בכורי ישראל לא נקראו בכור רק אם הם בגדר בנים וכיון שעברו רצונו של מקום אם כן לא שייך אצלם לא תעבוד בבכור שורך אבל הוסיף הקב"ה אולי תאמרו אם גם בנים לא נקראני כאשר עברנו על מצותיך אבל הלא בגדר אחים אנחנו לך שישראל נקראים אחים של הקב"ה כדכתיב למען אחי ורעי אדברה שלו' לך וכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך ואתה שנאת אותנו אבל גם לזה התירוץ פשוט הלא כתיב ג"כ כי תראה חמור שו שונאך ונדרש בפרק ערבי פסחים בישראל מומר הכתוב מדבר הרי כשעובר רצונו של מקום מותר לשנאתו ואין בזה משום לא תשנא את אחיך אבל עוד תאמרו אם גם מצד בנים ומצד אחים לא נעשה לנו עול באשר עברנו על רצונך ומצותיך אבל הלא עדיין בגדר עבדים אנחנו שנקראים כן גם אם אינם עושים רצונך וכתיב לא תסגיר עבד על אדוניו ואתה הסגרתנו ביד אויבנו דכתיב וד' הסגירם אכן גם ע"ז כבר השיב הקב"ה ע"י הנביא ישעי' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתי' או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונותיכ' נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם פי' שאמר לא אני מכרתי אתכם ביד אויביכם כי אם נמכרתם על ידכם על ידי עונותיכם כמו שבארנו במקום אחר שבסילוק הקב"ה השגחתו מהם הם לבז לאויבים ולפגעי הזמן אם כן לא הקב"ה הסגירם אל אדונים אלא פגעי הזמן וע"ז נאמר וד' הסגירם שלא שמרם אחרי שמרדו בו אבל אולי עוד יטענו ישראל הלא כתבת בתורתך לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגם אם חטאנו וראויים ללקות לא הי' לך לכלות אפך בנו כנאמר כלה ד' חמתו אכן גם על זה התשובה במה שכתבנו למעלה שלא לרעתם כי אם לטובתם כלה חמתו בציון ששפך חמתו על עצים ואבנים למען לחוס עליהם והצילם מאויביהם