מנחת עני רכה

לו שכר משולש שלא בלבד שמצליח לו ולאחרים כי אם גם תהיה לו הצלחתו לפאר ולכבוד בעיני אנשי דורו ואולי לזה מרמז מאמר ריב"ל שלא רצה לומר בלבד שבתורה ובנביאים ובכתובים נתבשרה הצלחה בנכסיו לעובד ד' אלא שגם נאמרו ונכפלו ומשולשו הן המעלות של עבודה והן השכר אשר תהיה לו בשבילם שבתורה כתוב בלבד ושמרתם את דברי הברית ועשיתם אותם שיעבדו ד' בשמירת הברית אשר כרת ד' בינו ובין ישראל שהוא המעשה בלבד ולזה יהיה השכר למען תשכילו את אשר תעשון שנכסיו מצליחין אותו. אמנם בנביאים שנוי התביעה שנתבעים ממנו שני דברים לא בלבד המעשה של המצוה אלא גם הלימוד כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו שילמוד בתחילה ועל פי הלימוד ישמור לעשות הכתוב בתורה ולזה יהיה לו גם השכר כפול כי תצליח את דרכיך ואז תשכיל לומר לא בלבד שתשכיל לעצמך כי אם גם תצליח את דרכיך שע"י דרכיך תצליח גם אחרים. אכן בכתובים נאמרה המעלה המשולשת בקיום המצוה והשכר דהיינו שהעובד לבוראו בחפץ ובאהבה. וגם בתורה יהגה יומם ולילה שאמר אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ד' חפצו לומר שלא מצא תענוג בתענוגי הרשעים והלצים להיות בחברותם כי אם בתורת ד' חפצו וזה ראיה שעבודתו איננה לו למשא כי אם מצא בתענוג וחפץ כמו שמתענג באהבה כשעובד לאביו ומלבד זה גם ובתורתו יהגה יומם ולילה ובזה עבודתו משולשת בטובה וכנגד זה גם שכרו משולש כי יהיה כעץ שתול על פלגי מים שיהיה נמשל לעץ שמוציא פריו לא לעצמו כי אם להנות ולהתענג לאחרים ועלהו לא יבול כעץ שמתפאר בעלים אשר לא יבולו שהם לו לפאר בעיני רואיו וגם לעצמו כל אשר יעשה יצליח שהם שלשה מיני השכר אשר פרטנו וע"כ נאמר הלשון כתוב שנוי ומשולש

עוד יש לומר כענין זה באופן אחר על פי מה שפי' הרד"ק לשון תשכיל שנעשה הכל מאליו כאלו נעשה על פי שכלו ובזה יש לפרש מה שנאמר שקים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים שתיבת משכיל נראה מיותר שדי אם יאמר היש דורש את אלקים אכן יפורש שיש חילוק רב בתפילות העולים למרום מי הם המתפללים כי אם העני או הניתן בצרה פונה למעלה בתפילתו אין זה סימן הכנעה שתקרא עבודת ד' זו תפלה כי אם עבודת עצמו שמבקש ישועה ממי שיש לו תקוה למצוא אותה ממנו וכאשר יפנה גם אל בני אדם אשר יקוה למצוא מהם תשועה ולכן מתפללים כאלה אינם נבטחים שהשגחת הבורא עליהם לשמוע תפלתם אבל אם נמצא איש משכיל שכל אשר יעשה יצלח בידו מאליו כאלו נעשה ע"פ שכלו ועל פי רוב אנשים מצליחים כאלה פונים מעבודת ד' כאנשי סדום שכאשר עמדו על במתי הצלחה אמרו מה שדי כי נעבדנו ולכן אם משכיל כזה דורש את ד' עליו ישקיף ד' לטובה

אכן להבין מה חילוק יש בין איש משכיל ובין איש מצליח אולי י"ל שכמו שכל הדברים הנבראים יש להם פנימיות וחיצוניות כן ג"כ נמצאו שני הצדדים בבחינת אושר האדם שלפעמים באו לאדם מאורעות שאינם נראות לו טוב והצלחה אבל זה בלבד באשר שלא ידע מהות ענינם והתקשרותם באושר האמתי ולו ישכיל וישפוט ע"פ שכלו יראה וידע מה רב טוב נעשה לו ולזה יקרא משכיל שהיא הצלחה הפנימית כאלו בחר אותה לו בשכלו ונגד זה לפעמים יבואו לאדם מאורעות הנראות לו הצלחה והם נתהפכו לו לרעה וזה הוא צד החיצון של האושר והוא יקרא איש מצליח אכן אם נתאחדו שתי הבחינות יחד שבאה לו הצלחה שנראת לו טובה וגם היא הצלחה אשר על פי שכלו הי' בוחר לו כן הוא יקרא איש משכיל ומצליח ומה נעים גורלו. אמנם עוד סר תנאי שלישי להשלים הצלחתו שהוא שתהי' הצלחה אשר נראה לעין השכל שתתמיד אצלו ולא תכלה במהרה. ואלה הם השלש מעלות של האושר אשר נדברו לעובד ד' באמת שבתורה לא נאמר רק למען תשכילו בכל אשר תעשון שתהי' לכם הצלחה פנימית אשר ע"פ שכלכם הייתם בוחרים לכם גם אם לא תראה לכם כהצלחה אבל בנביאים נכפלה הברכה שנאמר כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל שהצלחה הפנימית תתאחד עם החיצונה שתראה לעין השכל וגם לעין הרואה כהצלחה ואמנם שתהי' הצלחה כזה מתמדת אצלו זאת נאמר בכתובים במה שאמר והי' כעץ שתול על פלגי מים וגו' שזה מורה על התמדת הצלחתו כנאמר בירמי' שעץ שתול על מים לא ימיש מעשות פרי ובזה נעשה הברכה משולשת ולכן נאמר בדברי ריב"ל ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים

אבל כמו לענין השכר כן גם לענין עבודת ד' יש שנוי וכפול בפסוקי תורה נביאים וכתובים שבתורה לא נתבע רק המעט תעבדו את ד' בשביל שתזכו לשכר למען תשכילו את כל אשר תעשון. בנביאים נתבע יותר ששם לא נאמר למען תצליח רק למען תשמור לעשות ועם כל זה גם שם נזכר השכר בלשון כי אז תצליח לומר עבודתך תהי' בכוונה רצוי' לכבוד ד' אכן אם תעבוד כן אז נמשך מזה שתהי' לך הצלחה בדרכך אבל בכתובים נתבע המעלה השלישית העליונה שלא יעלה השכר על דעתו בעבודתו כי אם בתורת ד' חפצו שחפץ שלו בהתורה היא בלבד בבחינה שהיא תורת ד' לא בבחינה אחרת והכתוב מבשרו שאם יעבוד כן תהי'