מנחת עני רכג

כדברי רז"ל גם י"ל מה ענין המשל של זוזים רעיה שנותן לחנוני תוספות. ואולי יש לומר בפירושו שכבר הזהיר החסיד רבינו יונה ביסוד התשובה למי שמתבייש לעשות תשובה באמרו מה תועיל לי תשובה ברב עוונותי וכל מה שאוכל לעשות טוב לא יספיק למחות גודל מספר עוונותי ואמר שזאת עצת היצה"ר הוא שרוצה לבטלו מלעשות תשובה אבל נותן לו העצה שישליך מעליו כובד עונותיו ויחשוב בדעתו כאלו בו ביום נולד ואין בידו לא זכות ולא עבירה ומהיום מתחיל לעשות הטוב בעיני בוראו ובעצה זו יבוא להיות בעל תשובה גמור והנה כבר אמרנו בפ' אחרי מות עפ"י דברי רז"ל שיש חילוק בין עושה תשובה מאהבה לעושה חשובה מיראת העונש שהשב מיראה זדונות נמחלו לו אבל נחשבו לו כעבירות שגגות והשב מאהבה לא בלבד שהעבירות נמחלו לו לגמרי בלי שום השאר רושם כי אם גם נהפכו לזכיות ועפ"ז יפורש המדרש מי שיש בידו דבר עבירה ומתבייש לעשות תשובה וטעם ביושו ניכר שהוא על פי דברי יצה"ר שאומר לו מה תועיל לך תשובתך הלא תשאר חוטא כאשר היית שרוב מספר עונותיך לא ימחו ע"י תשובה ולמה תבייש עצמך להחשיב עצמך לחוטא מבלי תועלת לזה נותן לו העצה הטובה להחליפה במעשה הטוב ויעשה תשובה ויתקבל כלומר אמת אם אתה שוקל התשובה עפ"י התועלת שתהיה לך להנצל יין הפורעניות או לא אין זה תשובה גמורה שלא תשאר לך הביוש להקרא חוטא כשוגג אבל הטוב לך החליף העבירה במעשה הטוב הוי שב תשובה שתועיל להחליף העבירה במעשה הטוב דהיינו שתשוב רק מאהבת בוראך שתחרט על שחטאת נגדו והכעסתו ובזה לא ישאר לך שים ביוש כי אם תעשה תשובה כזה תתקבל להיות תשובה גמורה לכסות לא בלבד על עון מזיד כי אם גם על חטאת שוגג וזה הביא המשל ממי שיש לו צרורות של זוזים רעים ילך אצל חנוני ויתן לו תוספות שלא בלבד שלוקח ממנו הזוזים הרעים כי אם מחליפם בזוזים טובים כן מי שיש בידו מעשים רעים יעשה תשובה ומעשים טובים פירוש שיעשה תשובה שנכללו בה מעשים טובים שנהפכו מעבירות שלו ובזה יבואר הפסוק צרור עון אפרים צפונה חטאתו פי' אם אפרים יעשה בעון שלו שהוא עבירה מזיד כצרור של זוזים רעים שמביא אל חנוני ויתן לו תוספות ומחליפם בזוזים טובים אז לא בלבד שהעון של מזיד נמחק כי אם גם צפונה חטאתו חטאת שהוא שוגג ג"כ צפונה ונכסה לעולם:

וזה הי' ענין התדמות תועלת הנביאים לתועלת ערי מקלט לרוצחים שאע"פ שדברי הנביאים לא הועילו להביא ישראל לידי תשובה גמורה מאהבה עם כל זה הועילו ששבו מיראת העונש בפרט בשכבר התחיל הפורענות כמו שאמר ירמיהו גם עתה נחנחה ותשב אחור ועל שלא שבו רק מיראת עונש לא הועילה התשובה רק לעשות זדונות כשגגות ולכן כמו שהרוצח הי' צריך לגלות לערי מקלט לכפר על עון שוגג שלו כן הי' גלות ישראל להם לכפרה על השוגג שנשאר מעון מזיד. ובמה שביארנו שע"פ רצון הבורא הי' מקום ישיבת האדם בגן עדן ורק ע"י שחטא נתגרש משם יש לבאר פסוקי משלי כ"ז נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו שי"ל ההמשך של שני פסוקים וגם מה משמיענו שאין חילוק בין צפור נודד מן קינה ובין איש נודד ממקומו ולמה ממשיל דוקא לצפור ולא לכל בהמה וחי' ועיף גם הם לפעמים נודדים ממקומם אבל יבואר זה ע"פ הכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר כוונת הפסוק נראה שמחלק בין אכילת הצדיק בעה"ז לאכילת הרשע שהצדיק אינו אוכל רק בשביל נפשו להחיות את נפשו בימי חלדו אבל לא בשביל הנאת הגוף אבל הרשע אוכל למלאות בטנו להנות גופו ובטנו ולו תמיד יש מחסור בתענוגים באשר לא ישבע מהם ולכן יש חילוק רב ביניהם שהצדיק שאין לו תכלית באכילתו כי אם לחיות מבזה כל תענוגים שמותירות על תכלית זה אפילו תענוגים של היתר אבל הרשע שלא ישבע מתענוגים לא די לו בתענוגים של היתר אלא יתענג גם בשל איסור וזה פי' הכתוב נפש שבעה שהיא של צדיק אשר עליו נאמר שאוכל לשובע נפשו בלבד חבום נופת אפילו תענוג מתוק שנקרא כן של היתר מבזה אחר שכבר השביע נפשו במה שצריך לה להחיותה אבל נפש רעבה שהי' של רשע שתמיד רעב לתענוגים לא בלבד שתענוגים של היתר יערבו לו אלא גם כל מר מתוק כל תענוגים של איסור שהם מרים לנפש האדם ימצא בהם חשק ויטעם אותם כמתוק ובא הפסוק השני ליתן טעם למה מבזה הצדיק כל כך תענוגי העה"ז גם של היתר מפני כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו דאמרינן ביצה ז' י"א שהצפור כל זמן שאינו פורח רק מדדה לא מדדה ברחוק יותר רק כל זמן שרואה את קינו אבל כשאין רואה את קינו לפניו אינו מדדה ולצפור זה מדמה את הצדיק באשר שיודע שמקומו אינו בעה"ז אלא למעלה בגן עדן מקום משכן כבוד ד' לא מדדה רק עד מקום שעוד מקומו לפניו אשר מקו' לשוב לשם ועל כן לא משים עיניו ולבו לתענוגי העה"ז שיודע שעל ידי אילו יפנה לבו ממקומו אשר רוצה לשוב לשם

ואולי על זה מרמז מה דאיתא ב"ב פ' ה' ר' יוחנן משתעי זימנא חדא הוי קאזילנא בספינתא וחזינן ההוא קרטליתא (ארגז) דהוי קא מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשי (שסובבים