עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מנחת עני

מנחת עני כב

Minchat Ani 22 · מנחת עני · free full Hebrew text

Open in the reader →

ולכן אין לשער האדם אחר מספר שנות ימי חייו רק אחר מעשיו

אכן מי שנתברך בזקנה ובימים שקונה שלימות בכל יום מימי חייו ומאריך ימים אז יש לו ברכה מכופלת להוסיף לו זכיות במספר יותר ממה שהוטל עליו לזכות בהם וזה פירש המדרש זקן זה שקנה שתי עולמות שבעוה"ז קונה חיים ארוכים ועם זה קנה לו בעוה"ב זכיות רבות כי יש אדם שהוא בזקנה שקנה לו זכיות להשלים תכלית ביאתו לעולם אבל אינו בימים שמת בימי הנעורים וזה השלים פה חלקו לעוה"ב אבל לא מספר ימיו בעוה"ז ויש להיפוך שחי ימים רבים עד ימי שיבה אבל אינו בזקנה שלא קנה לו זכיות כמדת חיובו אכן בצדיקים האלה אברהם יהושע ודוד שנאמר בהם זקן בא בימים בהם הי' שניהם יחד זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה שהאריכו ימים והוסיפו זכיות אכן למען לא נחשוב שרק צדיקים הי' כן ולא בשאר צדיקים שלא נכתב בהם כן שלא נאמר רק אברהם זכה לכך ולא יצחק ויעקב וכן בשאר צדיקים לזה מפרש המדרש ששלשתן היו ראש אברהם לאבות יהושע למלכות שבט אפרים ודוד למלכות שבט יהודה לומר שרק באלו מפני שהיו ראשים ותחלה לשלשלת נזכר זה אבל לא נחדל גם מאז לבאים אחריהם להיות גם בהם זקנה ואריכות ימים יחד

עוד בדרך אחר יש לפרש המדרש יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים וכו' עפ"י מה דאיתא עוד במדרש ואברהם זקן ר"י פתח וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבני אמר ר"א לא היא זקנה ולא היא שיבה אלא שאם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה ממי אתה למד מאברהם ע"י שכתוב בו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה שנאמר ואברהם זקן עכ"ל והוא תמוה איך מתרץ ר"א הקושיא לא היא זקנה ולא היא שיבה במה שאמר אם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה ואיזה ראי' היא מאברהם ע"י שכתוב בו ושמרו דרך ד' ויש לפרש עפ"י מה שציותה התורה מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ודרשו רז"ל בקידושין מפני שיבה תקום הוא זקן בשנים והדרת פני זקן זה שקנה חכמה ופליגי שם ת"ק ור"י הגלילי לת"ק לא ציותה התורה בקימה מפניו אלא כששני המעלות יחד זקנה וחכמה ולר"י הגלילי גם יניק וחכים מצוה לקום מפניו אבל בזה שווים שמפני זקן עם הארץ אין צריך לקום וידוע שכל מקום שנאמר חכמה הוא חכמת התורה והליכה בדרכיה ובדרך זה יפורש ג"כ עוד בדרך אחר מה דכתיב עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא שר"ל שרק אז השיבה בשנים היא עטרת תפארת שמכבדים בבעליה אם תמצא בדרך צדקה שהולך בדרך ד' לעשות צדקה ומשפט כאברהם דזולת זה השיבה אינה תפארת לבעליה דזקני ע"ה דעתן מתטפשות כדברי רז"ל מדכתיב וטעם זקנים יקח והם ללעג ולבוז וזהו מה שנכפל באברהם זקן ובא בימים שזקן הוא כמו גבי והדרת פני זקן שקנה חכמה ומצות ובא בימים הוא זקנה בשנים וזה מה שמפרש ר"א כפל הלשון ואמר יש לך אדם שהוא בזקנה פירוש שקנה חכמה ומצות ואינו בימים שעדיין לא נזקן והוא אינו מכובד כ"כ כדעת ת"ק דריה"ג ויש בימים שהוא זקן בימים ואינו בזקנה שלא קנה חכמה ומצות והוא ע"ה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה שהי' חכם לפי שניו וזקן לפי חכמתו וזה ג"כ פירוש המדרש מה שאמר ר"א עוד לפרש מה שהתפלל דוד גם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבני שכפל זקנה ושיבה והקשה הלא היא היא ומתרץ שכוונת דוד כמו שדרשו רז"ל מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שאמר אם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה שרק על תנאי זה אני חפץ שיבה בשנים דהיינו אריכות ימים עד שיבה אם נתת לי זקנה שאהי' חכם בתורה כי בלא תורה ומצות למה לי חיים ארוכים ומביא ראי' מאברהם שרק ע"י שכתוב בו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה כדכתיב ואברהם זקן בא בימים שע"י שזכה לזקנה לקנות חכמה ומצות נחשב לו לברכה שבא בימים שהזקין בשנים שתכלית החיים הוא לסגל מצות שמי שאינו מרבה מצות לא נחשבו ימיו לשני חיים וזה פירוש הפסוק ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה דשני חיי שרה מיותר אבל ר"ל שכל קכ"ז שנה של שרה נחשבו לה לשני חיים שלא עבר יום שלא קיימה בו מצות עד שהי' לה כל יום וכל שנה ימי ושני חיים כי מי שחי ימים רבים על האדמה כל יום שלא פעל בו טוב לא נחשב לו לשני חיי אדם שלא חי כי אם חיי בהמה ולכן גם באברהם נאמר ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי שגם שם אשר חי מיותר ויפורש ג"כ על דרך זה שכל קע"ה שנים אשר חי היו שני חיי אברהם שלא עבר יום שלא החיה את נפשו בקיום מצות ד' ומה שנאמר כן רק באברהם ושרה ולא בצדיקים אחרים אחריהם הוא ע"ד שכתבנו שרק באב ואם הראשונים של ישראל שבהם התחילה שלשלת הקדושה נזכר זה למען נלמוד גם על אחרים כי אם גם בברכה לא נזכר רק אברהם שה ברכו בכל לא נגרעה גם שרה ממנו להיות מבורכת בזקנה ושיבה כמו ששוותה לו בכל. ועל דרך זה יפורש מה דאיתא במדרש וד בירך את אברהם בכל ר יודן ור"נ ר"י אמר שנתן לו נקבה אמר לו ר"נ עיקר ביתו של מלך אין כתוב בו ברכה אלא וד' בירך את אברהם בכל שלא נתן לו בת כל עיקר עכ"ל וצריך ביאור מה לשון עיקר ביתו של מלך וגם מה שסיים שברכה היתה לו שלא ניתן לו בת צ"ב היאך פליגי מהיפוך להיפוך שר"י תשב