מנחת עני ריח

מתאר משה פה בתואר הצדיק וכי מי לא ידע גדולת משה גם מה הן השתי נקמות לא ידענו וראיתי לזית רענן שכתב אפשר שהן הריגת האנשים ושריפת הערים והוא דוחק שלא נרמז מזה בדברי המדרש גם איך שייך זה במה שמסיים ואף הקב"ה מתנקם ב' נקמות שג"כ לא ידענו מה הן השתי נקמות וגם בפסוק שהביא ראי' לזה י"ל למה בראשון מוסיף שם ד' באמרו אל נקמות ד' ובשני לא הזכיר כן אבל י"ל דאם אמנם אמרנו ע"פ המדרש שמשה לא עשה כדבר ד' שהקב"ה ה צו נקום נקמת בני ישראל והוא צו' לתת נקמת ד' במדין לא בלבד שמה ששינה הי' לכבוד ד' אלא שלא שינה כלל שגם הוא נתכוון לשתי נקמות דהיינו נקמת ד' ונקמת בנ"י ולא הי' החילוק רק בין קדימה ואיחור בכוונה שהוא הבין מדברי הקב"ה שכפל נקום נקמת שהקב"ה שיעשו במדין ב' נקמות רק שבענותנותו עשה עיקר יותר נקמת בני ישראל ומשה למען כבוד ד' עשה לעיקר יותר נקמת ד' ולכן מתארו משה הצדיק לומר שגם בדבר הזה שנראה כאלו סירב פי ד' עמד בצדקו שלא הזניח מלקיים דברו שהבין מדברי הקב"ה שגם הוא חפץ בשתי נקמות של הקב"ה ושל ישראל ורק למען כבוד שמו עשה נקיות ד' לעיקר יותר וזהו מה שמסיים ואף הקב"ה מתנקם ב' נקמות רק שהוא הקדים נקמת ישראל ומוכיח זה ממה שנאמר אל נקמות ד' שאם הקב"ה עושה נקמות באויבי ישראל ע"פ ב' בחינות מפני שמרחם על בניו ונוקם בעושי זדון הבחינה הראשונה היא ע"פ החסר והרחמים והבחינה השני היא ע"פ מדת הדין וזהו מה שאמר הכתוב אל נקיות ד' שהקב"ה מקדים בנקמתו נקמה של מדת הרחמים על ישראל כמו שהקדים גם במדין לתבוע נקמת בני ישראל קודם נקמת מדת הדין להעניש החוטאים נגדו

אמנם כמו שחפץ הקב"ה בטובת ישראל כשעושים רצונו גם בעת שהוצרך לענוש אותם משגיח על טובתם ובזה יובן מה שנאמר בתחלת נבואת ירמיה ויהי דבר ד' אלי לאמר מה אתה רואה ירמיהו ואמר מקל שקד אני רואה ויאמר ד אלי הטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו וי"ל על מה שנאמר כי שוקד אני למה לא ניתן הטעם הפשוט הטבת לראות כי מקל הראתיך ולפרש זה י"ל כי מה שקוראים מקל יש לו עוד שני שמות שנקרא מטה כנאמר כשנשאל משה מה זה בידך ויאמר מטה ונקרא עץ כנאמר הנני לוקח את העץ אשר ביד אפרים שכונתו העץ של מטה מושלים וכל אחד מן השמות נקרא על בחינה אחרת. מטה נקרא על שם שמועיל לאדם להקל לו ההליכה כשנסמך עליו. מקל נקרא על שם הבחינה שמכים בו כנאמר ונקלה אחיך לעיניך. ועץ נקרא על שם שהוא ענף מן העץ הצומח והנה כאשר נראה לירמיהו המראה נבואה ונשאל מה אתה רואה היה יכול להשיב אני רואה מטה כמו שהשיב משה כשנשאל מה זה בידך והשיב מטה או היה יכול להשיב אני רואה עץ שקד שהתואר שקד יצדק יותר על שם העץ הצומח שעושה פרחים ושקדים אבל מה שהשיב מקל שקד אני רואה כפי הנראה לא יצדק בפרט לקרוא מקל שקד שבבחינת מקל איננו צומח אבל מה שהשיב ירמיהו כן הוא שהיטב לראות ולהבין מראה הנבואה שהודיע לו הקב"ה בה שיכה את ישראל בפורעניות ולכן קוראה מקל וגם שממהר להביא הפורעניות אשר ע"כ קראו פורח ושוקד וזה מה שנאמר לו הטבת לראות שראית להיותו מקל המורה על פורעניות ושגם מה ששוקד כי שוקד אני על דברי לעשותו כי ממהר אני להביא הפורעניות. ושוב נאמר ויהי דבר ד' אלי שנית לאמר מה אתה רואה ואומר סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה ויאמר ד' אלי מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ וגם פה יש להבין שאם עפ"י דברינו יצדק למה לא נאמר גם פה הטבת לראות באשר שבזה לא היה לקרוא שם אחר כי אם סיר נפוח אבל לא נדע על מה מורה המראה של סיר נפוח שהקב"ה לא גילה לו טעם רק על ופניו מפני צפונה באמרו מצפון תפתח הרעה ואולי י"ל בזה שאחר שגילה לו הקב"ה שעתה ימהר להביא הפורעניות הלא יקשה לירמיהו אחרי שכמה דורות לפניו כבר נבאו הנביאים פורעניות על ישראל ולא באו למה עתה ימהר כל כך להביא אותם ואולי על זה השיב לו הקב"ה במראה של סיר נפוח שכבר ביארנו בפ' שלח לך מה שאמרו רז"ל הרואה קדירה בחלום יצפה לשלום מפני שבקדירה יתאחדו שני דברים השונאים ביותר זה לזה בטבע שהם האש והמים שבהגיעם זה לזה יאבד אחד מהם או שהאש יאכל המים ויתגבר עליו או שהמים תכבה את האש אבל הקדירה עושה שלום ביניהם ומאחדם שעל ידו תבוא חום האש אל המים אכן זה בלבד כל זיון שהמים תשאר בקדירה ולא יצא לחוץ אבל בסיר נפוח שמעלה רתיחות שעל ידם עולה המים מתוכו על שפתו ונופל אל האש בזה נתחדש השנאה והמלחמה ביניהם ואיתא במדרש חיבור אפרים עצבים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו כל זמן שהיה שלום בישראל אפילו היו עע"ז אמר הקב"ה הנח לו אבל משחלק לבם עתה יאשמו שבא הפורענות ואפשר שזה נעשה אז קודם זמן החורבן שנעשה מחלוקת בישראל ולכן במראה הסיר נפוח הראה לו הקב"ה למה מעתה ממהר להביא הפורעניות ולא קודם לזה שנתקיים חלק לבם עתה יאשמו:

אכן מה שגרם המחלוקת גם זה נרמז לו במה שנאמר מצפון תפתח הרעה שרוב המחלוקת בין בני אדם בא ע"י