מנחת עני ריב

כנאמר מצפון זהב יאתה ולכן אם מנשב רוח דרומית הוא מנשב נגד רוח צפונית ומעביר משם העושר וע"כ נשיבת רוח דרומית הוא משל לאבידת העושר וזהו מה שאמר אם גם כל הרוחות שבעולם שהם המאורעות הבאות לעולם אין מזיזות אותו ממקומו שינצח אותם בעשרו וישאר שמח וטוב לב אבל כשמנשב רוח דרומית שמנשב נגד הצפון ונאבד עשרו אין לו תקומה שנפל מבלי להוסיף לקום וע"כ טוב להדמות להקנה מהדמות לארז ולכן נאמנים פצעי אוהב מנשיקות שונא טובה קללת אחיה השלוני מברכת בלעם

ומה שאמר אחיה השילוני בלשון קללה אמר ירמיהו בלשון ברכה שנאמר אשרי הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום והיה עליהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי פירוש דברים האלה שמשבח ומאשר למי אשר בד' שלא לבקש לו מבטח בעניני העולם רק מה שד' נותן לו שהוא ענין השמח בחלקו ופרט שירויח בזה כל הטובות אשר אמרנו שיהי' כעץ שתול על מים שיעמוד במקום תורה כמו שבארנו בקנה ועל יובל ישלח ח שרשיו שישרש בחוזק לבל תמוט אמונתו ולא יראה כי יבוא חום והי' עליהו רענן שהמאורעות הרעות שבעולם לא ישיגוהו ואם ישיגוהו בכל זה בשנת בצורת לא ידאג כי ע"י בטחונו בד' תסור כל דאגה מלבו שיפול לארץ וגם ברכת הבנים תהיה לו כי לא ימיש מעשות פרי שעל ידם ישאר שמו לברכה בקרב הארץ. ובמה שאמרנו שאין לך מחסה נגד הפורעניות אף על עבירות גדולות כמו השלום יבואר מה שאמר הנביא כה אמר ד' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו מה שפרט מכל המדות הטובות רק האמת והשלום י"ל דידוע שאע"פ שזכרי' שנבא זה נבא לעת בנין בית שני עכ"ז הרבה נבואותיו היו על עת בנין בית שלישי והנה מד' צומות שחיוב עלינו להתענות רק שנים מהם הם לזכרון צרות חרבן בית ראשון והם צום העשירי אשר בו סמך מלך בבל וצום השביעי שנהרג גדליה אבל י"ז בתמוז שנבקע העיר זה הי' בבית שני שבבית ראשון נבקעה בט' בתמוז כדאיתא בגמרא וכן ט"ב אע"פ שבו ביום חרב גם בית ראשון מכ"מ ממה שאמר ר' יוחנן אי הוי התם קבעינא בעשרה משום שבו הי' עיקר שריפת הבית שני ולפמש"כ התוס' מגילה ד ז' גם כוונת רבי הי' כן מזה נראה שפשיטא להם שהעיקר שאנו מתענים הוא על חרבן בית ני. ואמרינן ביומא פ' ב' בית ראשון חרב על ע"ז וג"ע ע וש"ד ובית שני נחרב על שנאת חנם ושלש עבירות ע"ז וג"ע וש"ד מקורם שקר שמשקרים באלקי אמת ובאשת נעורים ואיש ברעהו ולכן יבוער זכר עבירות האלה על ידי אהבת אמת ושנאת חנם מקורה חילוק לבבות ויבוער זכרה ע"י אהבת השלום ולכן אמר הנביא מה שאתם עתידים להתענות ד' צומות הם יהיו לכם לששון ולמועדים טובים אם האמת והשלום תאהבו לבער זכרון הצרות שהיו לכם ע"י השקר והמחלוקת

ואם אמנם אמרנו שהעיקר מה שאנו מתענים י"ז בתמוז הוא על בקיעת העיר של בית שני באשר שצרה זו נזכרה בכתוב אבל גם המאורעות רעות אחרות שהיו בי"ז בתמוז רובם היו בחרבן בית שני שתנן תענית פ' ד' ה' דברים ארעו בי"ז בתמוז שבירח הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל וכל אלה הרעות היו בחורבן בית שני חוץ משבירת הלוחות אבל לא בלבד על מה שאירע לנו בחרבן בית שני הצומות המה לנו לזכרון כי אם גם לצרות הבאות עלינו בדורות שאחרי כן ובפרט החמשה מאורעות הרעות שארעו לאבותינו בי"ז בתמוז ממש נתחדשו בזמן הזה כסדר שנמנו במתניתן והיו בעכרנו לבטל אמונת ישראל מרבים כי לא בפעם אחד ירדו מהר גבו' לבור עמוק כי אם במדרגה אחר מדרגה כי כל זמן שעסקו ישראל בתורה רובם ככולם היא היתה המשמרם מלהכשל בעבירות אבל התחילו להתעסק בעניני הזמן והתעצלו מללמוד תורה עד שנשכחה התורה מן הדור יותר ויותר ונתקיים בזה רעת שבירת הלוחות דאמרו רז"ל כי ע"י שבירת הלוחות באה שכחת התורה אכן עוד היו הדורות מחזיקים בתומם אבל התחילו רבים לבטל התמיד בקיום המצות לפעמים עושה ולפעמים אינו עושה וכן עבירות לפעמים נשמר מלעבור ולפעמים אינו נשמר והנה כבר המשיל המלך החכם בקהלת את האדם בעיר מסוגרת מכל צד ובה איש מסכן וחכם שהוא היצר הטוב וסבב עליה וילחם בה מלך זקן שהוא היצה"ר כאשר בארנו בפ' בהר לכן אחרי נתקיימה הרעה של ביטול התמיד בקיום המצות ובשמירה מן העברות נתקיים גם הרעה של הובקעה העיר כי עתה היה ישראל המאמין מאז כעיר פרוצה שאין מעצור עוד להאויב המתעה לכנוס בה לשלוט עליה עד שגירש מתוכה את היצה"ט אשר שלט בה מלפנים ובא הכל תחת ממשלתו ואז נתקויים הרעה של שריפת התורה שבערו הבוגדים כל התורה עד שלא נשתייר ממש עוד מצוה אחת שמקיימים ע"פ התורה אבל לא הי די להיצה"ר המושל בקרבם להרוס ולבער התורה והמצו' כי אם עד שהביא גם את הרעה להעמיד צלם בהיכל שבמקום אשר שכנה הקדושה העמידו הבוגדים חדשים לא שערו