מנחת עני ריא
Minchat Ani 211 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →ברכה שכל הברכות יורגשו מכל אחד מהם וכן נאמר גם בברכת יעקב כשבירך את בניו לזה בברכת אריה ולזה בברכת אילה ולזה בברכת עין פורת ולבסוף נאמר איש אשר כברכתו בירך אותם שנדרש במדרש שלבסוף בירך כולם יחד לכל אחד מהם בכל הברכות וכן עשה משה כשברך את ישראל לפני מותו שבירך לאחד עשר השבטים חוץ משבט שמעון לכל אחד ברכה מיוחדת כנאמר בפ' וזאת הברכה ואחר כן כשסיים כל הברכות כללם יחד ואמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בד' וגו' ולכן כשראה בלעם במחזה נבואתו שעתיד משה לברך את ישראל בי"א ברכות דהיינו שיברך שבט בפני עצמו בברכה מיוחדת רצה הוא להשוות עצמו למשה ולהקדימו באחד עשר ברכות אבל הקב"ה אמר ידעתי שרשע זה עינו צרה בברכתם של ישראל ולא חפץ לברכם בלב שלם ולכן די בשלש ברכות שברכם שכנגדם משה בירך ועוד יברך אותם גם כן בשלש ברכות ואח"כ יברכם בברכה רביעית שכוללת כל הי"א ברכות:
ומפרש המדרש מה היו ברכות בלעם ואף בענין זה ברכם משה. בלעם אמר מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל שברכם על אוהל מועד ועל המשכן אשר בתוכו וכנגד זה בירך משה את ישראל כשנשלם המשכן כדכתיב וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם משה. בלעם ברכם שנית לא הביט און ביעקב שפי' הספרי לא הביט בעון העגל שעשו שמחל להם וכנגד זה עמד ברכת משה ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ד' אל כל העם ותצא אש מלפני ד' ותאכל על המזבח וגו' שבירידת האש הראה הקב"ה שמחל להם עון העגל כמו שדרשו רז"ל וזה גרם ברכת משה ולכן עמדה ברכה זו נגד ברכת בלעם של לא הביט און ביעקב. וכנגד ברכת בלעם מי מנה עפר יעקב שהוא הברכה שנתברך בה יעקב והיה זרעך כעפר הארץ עמדה ברכת משה הנכם היום ככוכבי השמים לרוב יוסף ד' עליכם ככם אלף פעמים וכדי שלא תחסר לישראל ברכה בא משה ברכם בזאת הברכה בברכה רביעית שכוללת כל הברכות של י"א השבטים וזה מה שנאמר שאמר הקב"ה שאין לי חפץ גם בברכת בלעם. אמנם גם מה שברכם בלעם באשר שעינו צרה בישראל לא היתה ברכה שלימה כדאמרינן בפ' חלק אמר ר' שמואל ב"ר נחמני מאי דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע אחיה השילוני קלל את ישראל בקנה שנאמר והכה ד' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים מה קנה זו עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובים ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הוא הולך ובא עמהם כיון שדוממו הרוחות עומד קנה במקומו אבל בלעם הרשע ברכם כארז מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטים ואין גזעו מחליף אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו עכ"ל בפי' מאמר זו י"ל שבני אדם חושבים שמי שנתן לו הקב"ה התרוממות בעושר וכבוד הוא המתברך ומי שחי בשפלות והכנעה הוא המקולל אכן הענין בהיפך שהכנעה בחיי העולם הזה טובה מן התרוממות בארבע דברים (א) בענין לימוד תורה על דרך שאמרו חז"ל לא בשמים היא לא תמצא תורה במי שמגיס דעתו וכנגד זה אמרו לא תמצא תורה אלא במי שמשפיל עצמו שלכך נמשלה התורה למים שעוזב מקום גבוה ונוזל אל מקום נמוך (ב) לענין גידול בנים לתורה ולמצות שהתרוממות של האבות בקל יביא הבנים לבעוט בתורה ובמצות כמו שאמר ישעיה בשם הקב"ה בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי פי' ע"י שגדלתי ורוממותי אותם תחת שהיה להם ליתן לי הודאה על זה הם פשעו בי מה שאין כן בבני עניים אשר על זה אמרו רז"ל הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה (ג) לענין חיזוק האמונה שעל העושר נאמר וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית וגו' אבל מי שחי בהכנעה לבו מוכנע לעבודת ד' (ד) לענין הוויית האדם שבהכנעה אין עומד כנגדו לשברו כי בכל מאורעות שבאות לעולם ידע להכניע עצמו עד יעברו עליו ושוב מקים עצמו אבל מי שרגיל לחיות בהתרוממות ועושר אם יבואו מאורעות שמאבדים עשרו אינו יכול להרגיל עצמו בהכנעה ונשאר נשבר ונדכה
וזה ענין המשל לקנה אשר במים שיש לו הד' מעלות אשר פרטנו שעומד במקום מים זה מעלת התורה שנמשלה למים וגזעו מחליף הוא נגד ברכת הבנים שאם נקטף האב מעוה"ז יגדל ע"י הבנים הדומים לו ושרשיו מרובין הוא נגד חיזוק האמונה שיחזק בה כמו הקנה מוחזק בשרשיו בארץ ואפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו הוא כנגד המעלה שלא יהי' נשבר ע"י המאורעות הבאות לעולם כי הוא יכוף ראשו עד יעברו ושוב יזקיף עצמו אמנם הכל בהיפך בארז במי שרוצה לדמות לו בגבהו שאינו עומד במקום מים של תורה שלא ימצא במי שמגיס דעתו ואין גזעו מחליף שבניו מתוך שרירות העושר לא ילכו בדרכיו אחריו ולא יקויים בו מי שמעמיד בן צדיק כאלו לא מת ושרשיו מועטין שהוא בעצמו בעודינו חי לא ישרש באמונה בחזקה והוא בסכנה להעקר ולהפוך למינות ע"ד וישמן ישורון ויבעט וגם אם כל הרוחות שבעולם כל זמן שעשרו בידו לא יפילו אותו לארץ כיון שנשב בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו דאמרו רז"ל מקום העושר הוא בצפון