מנחת עני רי

הפורענות אפילו בשעה שעובדים ע"ז כל שכן שהוא מחסה נגד העונש על שעבר וזהו מה שאמר הכתוב וירא את ישראל שוכן לשבטיו אף שנחלקו לשבטים עכ"ז ראה אותם ישראל שוכן ל' יחיד שהיו כאיש אחד ובמה ראה זה "י ישראל שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שנשמרו שלא ליתן מקום לבא לידי מחלוקת שלא ראה אחד מעשה חבירו מה שרוב פעמים מביא לידי קנאה ולשון הרע המחרחר ריב ועי"ז הבין שלא יועיל לו הזכרת חטא העגל ולכן ותהי עליו רוח אלקים נתן בלבו לברכם

אמנם נודע לבלעם שאחדות ישראל הוא להם למגן ולמחסה נגד הפורענות ממה שאמרה לו האתון למה הכתני זה שלש רגלים שבארו רז"ל ע"פ המדרש אתה רוצה לעקור אומה שחוגגת שלש רגלים שגדולת מעלת האחרות שבישראל הי' ניכר כשעלו בשלש רגלים לירושלים להראות פני ד' אשר על כן דרשו רז"ל בחגיגה ד' ממה דכתיב ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים שבשעת אסיפה בירושלם היו כאיש אחד חברים וזהו הפירוש איך תקו' להביא עליהם פורענות ע"י קללתך אחר שהם חוגגים ג' רגלים בהתאחדות בירושלם שהם כאיש אחד שם

עוד נודע לבלעם שלא יצלח בידו לקלל את ישראל ע"פ מה דאיתא במדרש ויעמוד מלאך ד' במשעול הכרמים אמר לו הכרמים נמכרים כשועלים גדר מזה וגדר מזה אין אתה יכול לשלוט בהם שבידיהם לוחות כתובים משני עבריהם עכ"ל ולבאר מדרש תמו' הזה נאמר דהנה חוץ מעל ידי הזכרת חטא העגל הי' תקו' לבלעם שתועיל קללתו לכלות ישראל על ידי מה שהראה כבר כחו בפיו בנצחו סיחון על מואב שקלל למואב ועי"ז לקח סיחון את ארצו וכמו ששלח לו בלק כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר שדרשו רז"ל שידע זה ע"י נצחון סיחון על מואב ועוד קוה שלא תועיל לישראל להצילם מידו זכות עבודתם להקב"ה שאין עבודתם שלמה באשר שכבר שמע כי הרבה פעמים נתייסרו במדבר ולכן בא המלאך להודיעו כי תקותו נכזבה מה שמרומז במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה שישראל נקראים כרם ד צבאו' ואויביהם נקראו שועלים כדכתיב אחזו לנו שועלים מחבלים כרמים וזהו מה שאמר לו המלאך התחשוב כמו שהועילה קללתך על מואב תועיל גם על ישראל הכרמים נמכרים כשועלים ה' של הכרמים היא ה' השאלה וכי כרמים נמכרים כשועלים אם שועלים נמכרו על ידך תוכל לחשוב שגם כרמים חשובים ימכרו על ידך ואם תשען בתקוחך אינם כרם ד באשר שעבודתם לא בשלמות אני אומר לך שגם מצד זה אין אתה יכול לשלוט בהם שבידיהם לוחות כתובים משני עבריהם שאם עבודתם תהי' חסרה לא יהי' זה או שאינם מקיימים רק המצות שבין אדם למקום ולא גם שבין אדם לחבירו או בהיפך שאינם מקיימין רק שבין אדם לחבירו ולא שבין אדם למקום וידוע דהלוחות נחלקו בענין זה שעל לוח האחד נכתבו ה' מצות שבין אדם למקום אנכי ולא יהי' לך וגו' ועל לוח השני ה' מצות שבין] אדם לחבירו לא תרצח לא תנאף וגו' וזהו מה שהודיעו המלאך יש בידם לוחות כתובים משני עבריהם פי' שמחזיקים בידם הלוחות הכתובים משני עבריהם ששלמים במעשיהם בכל מה שכתוב בשני עברי הלוחות הן במה שבין אדם למקום ובין מה שבין אדם לחבירו לכן לא תוכל להזיקם בקללתך. אכן כל זה לא הועיל לבטל ממנו תקותו הרעה שעוד יצלח בידו להשביע חשק שנאתו לקלל את ישראל אבל הקב"ה ברחמיו ובחסדיו לא בלבד שלא הניחו לקלל אלא גם כשרצה לברך את ישראל נתן רסן לפיו ולא הניחו גם לברכם כדאיתא בפסיקתא הובא בילקוט וירא בלעם כי טוב בעיני ד' מה ראה ראה שמשה עתיד לברך את ישראל ארבע ברכות והוא היה ראוי לברך את ישראל ארבע ברכות אמר אני מברכם שבע ברכות ומשה ארבע הרי אחד עשר אמר הקב"ה רשע זה עינו צרה בברכתם של ישראל די שלש ברכות שברכם יבוא משה שעינו יפה בברכתם של ישראל ויברכם ארבע ברכות ואילו הם שלש ברכות שבירך בלעם את ישראל מה טובו אהליך יעקב מי מנה עפר יעקב לא הביט און ביעקב ואלה הם ארבע ברכות שבירך משה את ישראל ד' שקי אבותיכם יוסף עליכם ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה וגו' ויברך אותם משה הרי שלשה ועוד וזאת הברכה עכ"ל וי"ל מה ראה בלעם שרצה לברכם דווקא במספר י"א ברכות ועוד הרי עתה לא נתברכו ישראל רק בשבעה ברכות והפסידו ארבע ברכות מי"א שביקש לברכם ועוד י"ל למה נכללו בארבע ברכות משה השתי ברכות שכבר ברכם ל"ח שנה קודם וגם למה הקדים המדרש להזכיר ברכות בלעם קודם להם אחרי שמקצתם היו מאוחר מהם וביישוב הדקדוקים האלה אולי יש לומר עפ"י מה שאמר התנא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום בביאור הלשון כלי מחזיק ברכה יש לומר דאם הקב"ה מברך לזה בבנים ולזה בעושר ולזה בשנים ובזקנה ולזה בבריאות ולזה בשמירה מפגעים רעים כל אלו הם ברכות מיוחדים שבאו לאחדים אכן זה בלבד אם לבבם נפרד זה מזה אבל אם יש אחדות ביניהם כרצון הבורא לקיים ואהבת לרעך כמוך אז כל אחד שמח בברכת ובטובת האחר כאלו מתברך גם הוא בכלם ועל ענין זה נאמר שהשלום השולט בישראל הוא כלי המחזיק