מנחת עני רב

הטייעא לרבב"ח שמע מה שאומרים ושמע שאמרו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים שהוא המתנגד לשתי הכפירות כפרו באמיתת משה ובאמיתת תורתו ועתה כשבא להם העונש הודו שהם היו השקרנים. ועוד אמר לו שבכל ל' יום (שפי' הרשב"ם שהוא בכל ראש חדש) נענשים בגיהנם ואומרים כן והוא ע"פ מה שאמרנו שעל ידי השמש והירח נודע שקרם שאף שהקב"ה משגיח על כל בריותיו עם כל זה עשה אמצעיים לנהג העולם ובפרט נודע זה ע"י הירח שנאבד ממנו אורו ונתחדש בכל ראש חדש וכמו שאור הגשמי בא לעולם על ידי האמצעיים כן אור הרוחני של התורה ע"י משה ולכן בכל ר"ח נתעורר חטא שקרותם ומודים מחדש משה אמת ותורתו אמת

עוד אית במדרש ויקהל עליהם קרח את כל העדה אמר להם כל העדה קדשים כלם שמעו בסיני אנכי ד' אלקיך ומדוע תתנשאו אלמלא אתם לבדכם שמעתם והם שמעו הייתם אומרים עכשיו כלם שמעו ומדוע תתנשאו עכ"ל וי"ל מה כפל אלמלא אתם לבדכם שמעתה נראה שפת יתר שהרי כבר אמר כלם שמעו בסיני אכן יש לפרש שכל מגמת קרח הי' להקטין מעלת משה בעיני ישראל והנה ידע שמקובל לישראל כי משה הצילם מגזירת הרף ממני ואכלם בעון העגל במה שאמר למה יחרה אפך בעמך שדרשו רז"ל שאמר לי אמרת אנכי ד' אלקיך ולא יהי' לך לשון יחיד אמרת לי ולא להם והלא אין מעלה גדולה מזה שמשה נתאחד מכל ישראל להיות דבר ד' אליו לבדו ולמען הכחיש זה אמר קרח כלם שמעו בסיני שמצאנו חילוק בין קול רוחני לבין קול גשמי דקול גשמי נשמע לכל אשר אזנים לו לשמוע ועומד במקום קרוב אבל קול רוחני לא נשמע רק ממי שאליו תכון הקול שכן מצאנו במשה ששמע הקול מדבר אליו מאוהל מועד שהוא שמע וכל ישראל לא שמעו כמו שדרשו רז"ל קול לו קול אליו וכן מצאנו תענית ד' כ"א שרבי יוחנן ואלפא הלכו בדרך לסחורה ואמרו ב' מלאכים זה לזה נפיל החומה עליהם וענה האחר יש בהם א' דקיימא לי' שעתא ושאל ר"י לאילפא שמעת דבר ואמר לא ומזה דן רבי יוחנן שאליו הי' הדבור נכון. על כן כשבא קרח לפתות לישראל לומר שכלם קדשים באשר שכלם שמעו דבר ד' מסיני אנכי ד' אלקיך ידע שיש להשיב שדבור זה לא נאמר רק למשה לבדו לזה הוסיף לומר למשה ולאהרן אלמלא אתם לבדכם שמעתם והם לא שמעו הייתם יכולים לומר כן שרק לכם הי' הדבור ואתם לבד הקדושים עכשיו שכלם שמעו מזה יש ראי' שהדבור הי' לכלם וכלם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ד'

אמנם התשובה שעשו קרח ועדתו בגהינם כבר פתח להם משה ועפ"ז יבואר מה דאיתא במדרש אם כמות כל האדם ימותון אלה פתח משה ואמר לפני הקב"ה אם מתים אילו על מטותם כדרך שבני אדם מתים והרופאים עולים והן מבקרים אותם כדרך שכל החולי מתבקרים אף אני כופר ואמר לא ד' שלחני ומלבי אמרתי זה אחד משלשה נביאים שאמרו בלשון הזה אליהו ומיכיהו ומשה אליהו אמר ענני ד' וידעו העם הזה כי אתה ד' הוא האלקים ואתה הסבות את לבם אחורנית אם אין אתה עונה אותי אני אומר אתה הסבות את לבם אחורנית וכן מיכיהו אמר לאחאב אם שוב תשוב בשלום אף אני אומר לא דבר ד' בי וכן משה אם כמות וגו' אף אני אומר לא ד' שלחני א"ל הקב"ה למשה מה אתה מבקש א"ל אם בריאה וגו' וירדו חיים שאולה עכ"ל ויש לחמו איך אמרו משה ואליהו ומיכיהו שיכחישו האמת אם הקב"ה לא יעשה רצונם וכי ח"ו יספקו אם נבואתם אמת ואם לא יספקו איך יאמרו שקר גם י"ל מה רנה משה בתנאו הזה לומר אם מתים על מטותם והרופאים עולין והן מבקרין אותם מה לי בזה אם הרופאים מבקרים אותם או לח גם י"ל מה ששאלו הקב"ה מה אתה מבקש הלא כבר הודיע דעתו שמבקש בלבד שלא ימותו על מטותם בדרך הטבע אבל שמיחד איזה מיתה משונה להם שימותו בה לא בקש ולמה באמת בחר משה בזה שתפתח הארץ את פיה ותבלעם ולבאר זה נאמר שאע"פ שלא איש אל ויכזב ודברו לא ישוב ריקם הלא ידוע שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואם ישוב החוטא ניחם ד' על הרעה ולא יעשה וזה הי' יראת יונה הנביא אשר על כן ברח מלפני ד' כנאמר בכתובים וגם משה אליהו ומיכיהו ידעו שיש אפשרות שישתנה דבר ד' ע"י תשובה ויהי' מקום לספק בנבואתם ולכן בקשו לתקן זה כל אחד מהם בענין אחר. אליהו אמר להקב"ה הלא ע"פ דברך עשיתי הדברים האלה שהקרבתי קדשים בחוץ כמו שפי' רש"י וכ"כ התוספ' סנהדרין ד' פ"ט וא"כ ידוע לך שיהי' זה להם לתועלת שכאשר יראו הנס שירד האש מן השמים יעשו תשובה ויכירו אלהותך וממשלתך כמו שהי' באמת ועל כן אם לא תעשה הנס אף אני על כרחך אומר שאתה הסבות את לבם אחורנית ומנעת מהם התשובה. מיכיהו שדבר עם אחאב ידע שיאמר אליו פתחת לך פתח שאם אשוב בשלום תאמר שעשיתי תשובה וניחם ד' על הרעה אשר דבר עלי ולכן אמר לו אם שוב תשוב בשלום לא אומר שתשובתך גרמה אלא אומר לא דבר ד' בי ושקר דברתי והי' בטוח לומר כן ע"פ מה דאמרינן בסנהדרין ד' פ"ט ודלמא הדרו בי' אם איתא דהדרו בי' אודועי הוי מודעי לכולהו נביאי ומזה ידע מיכיהו בבירור שאחאב לא יעשה תשובה ואם יעשה תשובה לא תקובל לכן אמר בבירור אם תשוב לא דבר ד' בי שאם איתא שניחם ד'