מנחת עני ר

הוא משל נעימות אהבת אחים כדכתיב שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש. וזהו מה שאמר להם משה בקר ויודע ד וגו' ע"י מחתות תבחנו תנו בהן אש ושימו עליהן קטרת ואם באמת ובתמים תבקשו טובת אחיכם וזה לבד טעם התרעמכם עלינו אז יגבר הקטרת ויעלה לריח ניחח לד' אבל אם רק לחרחר ריב בקשתם אז יגבר האש ותשרפו עי" אש. ולכן קרח ודתן ואבירם שהבעירו המחלוקת למען עלות לגדולה נענשו בירידה לשאול חיים והר"ן איש שרצו לחרחר ריב נענשו בשריפה

אמנם חוץ מעל ידי קטרת נודע חטא הבעלי המחלוקת ג"כ ע"י מנחתם כמו שאמר משה אל תפן אל מנחתם שדרשו רז"ל ל אפילו חלקם בקרבנות צבור לא תאכל המזבח ויש ליתן טעם לזה למה הוצרך ב' סימנים ע"י עבודת קטרת ועבודת הקרבן שבכל עניני בני אדם יש צד פנימי וצד חצון החצון נראה כל והפנימי נסתר מעיניהם והטוב והישר אם שני הצדדים מתאחדים לבחינה אחת הטובה ואם לא יתאחדו עכ"פ ביותר יפה אם הפנימי טוב. ועפ"ז יפורש נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא יאמר שאף הכות ופצוע הוא דבר מכוער ורע לעיני בני אדם עכ"ז אם נעשה כן על כוונה טובה ונאמנה נקרא המכה אוהב ונגד זה נעתרות נשיקות שונא שאע"פ שהנשיקה היא סימן האהבה עכ"ז אם נעשה בכוונה רעה נקרא הנושק שונא. ועפ"ז יבואר ג"כ מה שאמר דוד לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית לקים נהלך ברגש שיש להבין הכפל לא אויב וגו' לא משנאי וגו' אבל בכוונת דברי דוד לאחיתופל י"ל דאויב נקרא מי שמראה עצמו לאויב בנגלה כי תצא למלחמה על אויבך אמר אויב ארדוף וכדומה אבל שונא נקרא מי ששנאתו בהסתר כדכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך ואמר דוד אם אויב שהוא מפורסם שהוא אויבי יחרפני לזה יש תקנה שאשא חרופיו ולא אענה שהכל יודעים שמפני שנאה מחרף אותי ולא יאמינו לדברו ואם משנאי עלי הגדיל שהוא שונאי בסתר ורצה להגדיל עלי ולהוציא שנאתו עלי ע"י בזויים בסתר לזה ג"כ יש תקנה שאסתר ממנו עד שלא יכול לביישני ועי"ז תבטל מחשבתו אבל אתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי שבין בסתר בין בגלוי היינו אלופים ומיודעים אשר יחדיו נמתיק סוד בסתר ובבית אלקים נהלך ברגש הנשמע לכל לכן נגדך אין לי תקנה בין על חרופך בגלוי ובין על מה שאתה עושה לי בסתר

והנה גם מחלוקת קרח וסייעתו הי' כן בכפל שנאה בלב בהסתר בתחלה כדכתיב ויקח קרח שמפרש המדרש שלקחו לבו לחלוק על הכהונה שחמד לגדולה זו וגם עשה מלחמה בגלוי כדכתיב ויקהלו על משה ועל אהרן וגו' ומדוע תחנשאו על קהל ד' שבסתר הי' טעם מחלקותם של קרח וסייעתו השנאה למשה ולאהרן ובגלוי הראו כאלו רק מפני טובת וגדולת ישראל נחלקו עליהם ולכן אמר משה שעל ידי ב' עבודות יבחנו שהקב"ה לא חפץ בם שעבודת הקטרת היא עבודה שבחשאי שכאשר הי' הכהן מקטיר הקטרת בהיכל כל אדם לא הי' יכול להיות שם ועבודת קרבנות על מזבח החצון הי' בגלוי ועל כן נגד מה שחטאו בסתר הי סימן הקטרת ונגד מה שחטאו בגלוי הי' עבודת הקרבנות אשר בשניהם נראו שלא נתקבלו

ועפ"ז יפורש מה דאיתא במדרש פ זו שנו רבותינו ארבעה נקראו רשעים הפושט ידו על חבירו שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך והלוה ואינו משלם שנאמר לו' רשע ולא ישלם ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתבייש ממי שגדול ממנו שנאמר העז איש רשע בפניו ומי שהוא בעל מחלוקת שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה עכ"ל וי"ל למה פרט ד' אלו דוקא שנקראו רשעים הרי ודאי גם החוטא בחטאים אחרים נקרא רשע כדכתיב חל תשת ידך עם רשע להיות עד והי' אם בן הכות הרשע ולא תקחו כפר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות והרבה כדומה אבל יפורש בשנדקדק הלשון נקראים רשעים ולא אמר הם רשעים ולכן נאמר דודאי מי שחוטא במזיד בכל אחת ממצות התורה הוא רשע אבל שיקרא רשע גם טרם שחטא במעשה על פי מחשבתו לחטוא זה לא מצאנו רק בארבעה אילו שהם מרים יד על חבירו דכתיב רשע למה תכה רעך שמורה שגם טרם הכה אותו כבר נקרא רשע מדכתיב ת תכה לשון עתיד ולא כתיב הכית וכן הלוה ואינו משלם דכתיב לו רשע ולא ישלם שזה ודאי אם אינו משלם ויש לו לשלם אזי כופין אותו ע"פ משפט ואם אין לו לשלם אזי אונס הוא ובשני האופנים לא לא יצדק לו שם רשע אבל מי שלו' מתחלה כשידוע לו שלא יכול לשלם זה נקרא רשע ועל כן כתיב ולא יש ישלם לשון עתיד ולא כתוב משלם הרי שג"כ נקרא רשע על המחשבה עוד טרם חטא במעשה וכן מי שמעיז פניו ולא מבייש שהעזות לעצמו לא יעשנו רשע אבל כיון שהבושה הוא מחסה נגד החטא כשאמרו רז"ל סימן יפה לאדם שהוא ביישן לכן משהעיז פניו ולא יתבייש כבר נקרא רשע בשביל שזה מביאו לידי עונות וכן הבעל מחלוקת על דרך שאמרנו שגם הוא כבר במחשבה רעה שלו עוד טרם נשא מחלוקת שלו פרי רוש ולענה כבר נקרא רשע כמו שביארנו בקרח ועדתו וזהו פי' המדרש ארבעה נקראו רשעים אמר נקראו לשון עבר לומר שעוד טרם יצא רשעותם לאור ע"י מעשה כבר נקראו רשעים: אבל אמר המלך החכם שפת אמת תכון לעד