מנחת עני כ

התחברות עם בני אדם ולהפר השלום אם יראה שהשתדלותו לקרבם ליראת ד' היא ללא יועיל כמה שאמר דוד המלך בפתיחת תהלים אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב וכן נאמר ליהושפט המלך בהתחברך לרשע פרץ לקים את מעשיך:

ובזה יבואר מדרש ילקוט משלי ל' דרשה צמר ופשתים בין יצחק לישמעאל שנאמר ותאמר שרה לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה והוא תמוה ויש לפרש דהנה כל דבר אשר יעשה האדם יש לו מניע הגורם לעשות המעשה ובזה נבין מה שנאמר ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה וי"ל כפל האמירות אבימלך לאברהם שבאמירה שני לא חידש מה שלא אמר לו כבר באמירה ראשונה ואם חידש למה לא אמר באמירה אחת ויש לומר שמה שמניע האדם לעשות מעשה או לדבר דבר אפשר בשני פנים או שהטעם המניע ימצא בדברים שכבר עברו או בדברים שעתידים לבוא כמה שאמרו איזהו חכם הרואה את הנולד וכזה שאל אבימלך לאברהם בשתי שאלות בתחלה שאל מה חטאתי לך כי הבאת עלי חטאה גדולה לעשות עמי מעשים אשר לא יעשו שהוא אם הי' לך מניע וטעם לזה במה שעבר אני שואל מה חטאתי לך כבר שגרם לך לעשות כן עמי והי' מצפה לתשובת אברהם ויהי כאשר ראה כי שתק אברהם ולא השיב לו אז שאל לו שנית שאלה אחרת אם במה שעבר לא הי לך מניע למה שעשית אז אשפוט שיראת על העתיד לבוא שיצמח לך רעה אם היית אומר אשתי היא אבל אשל אותך מה ראית בשכלך להבא שעשית את הדבר הזה על זה השיב לו אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי שהיא תשובה שכולל שתי טעמים יחד במה שעבר ובמה שירא שעתיד להיות דיש לדקדק מה לשון רק אין יראת אלקים דרק בכל מקום הוא מיעוט ומה בא למעט פה הלא יצדק יותר כשיאמר אמרתי אין יראת לקים אבל יובן שתשובת אברהם היתה בהשכל ודעת שרצה לבאר לו למה כיחש שאשתו היא ואמר אחותי היא שירא פן יהרגוהו על דבר אשתו שאפשר ד' פנים או שאנשי המקום יראים את ד' וגם את בני אדם שלא לעשות עול וחטא או שלא יראו את ד' וגם לא בני אדם או שיראים ד ולא בני אדם או שיראים בני אדם ולא את ד' ואם כי יראת אברהם היתה שיהרגוהו על דבר אשתו למען תהי' אלמנה ולא אשת איש ליקח אותה יראה זו לא תצדק בג' פנים מהנזכרים דאם יראו את ד' ומשפט בני אדם לא ירצחו ולא יגזלו אשת איש ואם אינם יראים לא ד ולא משפט בני אדם למה ירצחוהו הלא יגזלו את אשתו גם שנודע שהיא אשת איש אחרי שאינם יראים גם לא משפט בני אדם וגם כשיראים את אלקים ולא בני אדם ג"כ לא הי' לו לירא שירצחוהו או שיגזלו את אשתו אבל יראתו היתה על פנים הרביעי שרק ד לא יראו אבל יראו משפט בני אדם שכבר היו גדורים האומות מן העריות מעת המבול כמו שדרשו רז"ל ולכן ייראו משפט בני אדם ליקח אשת איש שהוא דבר שבפרהסיא ונתירא אברהם שמא יהרגו אותה בצינעה שלא ישיגום משפט השופטים על זה ואז יקחו אשתו בפרהסיא כשהיא אלמנה וזה שהשיב אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה אבל יראו אותך כי מלך אוהב משפט אתה ולכן יהרגוני בצנעה על דבר אשתי על כן אמרתי אחותי היא ומה שהביאוני ליראה זו הוא מה ששאלו אותי כשבאתי הנה אשתך היא וכי זו דרך שאלה לאכסניא שבא לעיר כמו שדרשו רז"ל בב"ק ובזה הראה אברהם לאבימלך שמה שהביאו להכחיש שאשתו היא הי' ממה שעבר וממה שירא שעתיד להיות

ועל פי זה נחקור מה הגיע לשרה לומר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי הטעם שפרט הכתוב כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק כנראה לא יספיק להצדקת הזאת לבקש מבעלה בשביל אהבת ממון נסיון גדול כזה לגרש בנו שהוא אחד מעשרה נסיונות שנתנסה בו אברהם הרי כי קשה הי' מאוד ונראה כי כזה כבר הוקשה לרז"ל על כן בקשו טעם אחר לבקשת שרה לא אהבת הירושה לבנה כי אמרו שמה שנאמר שראתה בן הגר המצרית מצחק שהי' נוטל קשתו ויורה בו חצים ואמר הלא מצחק אני ועפי"ז יפורש מה שנאמר כי לא יירש בן האמה הזאת שלא למען יירש יצחק הכל בקשה שרה כן כי אם שיראה שיהרוג ישמעאל ליצחק כי לא יירש שלא רוצה לירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק אלא רוצה לירש הכל לבד אבל יש לבקש טעם על מה יראה שרה שיהרג יצחק אחרי ראתה כי עפ"י גם ניתן לה בן זה לזה מפרש המדרש דרשה צמר ופשתים שראתה לשעבר באדם אב העולם שהי' לו שני בנים הבכור קין והשני הבל ושניהם הקריבו קרבנם קין זרע פשתן כדאיתא בפרקי ר"א והבל צאן וקינא קין הבכור בהבל והרגו על קרבנו אשר על כן אמר הקב"ה ח"ו לא יתערב צמר ופשתים לעולם כדאיתא במדרש והגר היתה מצרית ולקחה לבנה אשה מארץ מצרים כמו דאיתא במדרש זרוק חוטרא לאוירא אעיקרו קאי והיינו ששפחה בנה הולך אחריה ומצרים נקראו עובדי פשתים כדכתיב בישעי' ובושו עובדי פשתים והאבות היו רועי צאן כהבל כמבואר בכתובים וכמו שאמרו בני יעקב רועי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ולזה דרשה וחקרה שרה וראתה כי בן הגר המצרית יתיחס