מנחת עני קצח

דוגמת הנר וזה מה שאמרה רחב במה שאני מציל את הצדיקים ממות ע"י שאני מורידם בחבל בחלון ובחומה ע"י שהיה ביתה בחומה זה הוא תקון לה על מה שלא קיימה עד עתה תקון חטא חוה בנדה בחלה וב הדלקה

עוד איתא במדרש וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים מרגלים חרש לאמור מאי חרש עשו עצמם כקדרים והיו צועקים הרי קדרות מי שירצה יבוא ויקנה שלא ירגיש בהם אדם עכ"ל וי"ל לאיזה צורך השמיענו הפסוק איזה תחבולה עשו שלא ירגישו בהם אדם ולמה עשו עצמם כקדרים להתנכר וי"ל דקא משמע לן בזה דברי מוסר איך ישמור אדם עצמו מדבר שקר ואיך הצדיקים האלה המרגלים היו ההיפך מהמרגלים ששלח משה שאותן דברו שקר על ישראל והם אפילו להצלת נפשם שמרו מדבר שקר רק שדברו במשל שה קדרה יש לו שתי הוראות אחת לטוב ואחת לטוב הוא שמרמז על השלום כדאמרינן ברכות פרק ט' הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום ובארתי במקום אחר מפני שע"י הקדרה נתאחרו שני הדברים השונאים זה לזה בטבע שהם האש והמים שאם גבר האחד על האחר הוא מכלה אותו או שהמים נאכלים מהאש או שהאש נכבה מן המים אבל הקדרה הוא שמאחד אותם שבאמצעיתו בא חום האש אל המים ולכן הוא רמז השלום אבל הוא ג"כ רמז הרע שבקל ישבר יותר מכל הכלים ולאחר שבירה אין לו תקנה כמו שאמר דוד ככלי יוצר תנפצם והנה אמרו רז"ל בסוטה קודם שעברו ישראל את הירדן שלח יהושע לשבע אומות מי שרוצה לעזוב את הארץ ילך בשלום אבל מי שלא ילך יאבד ולזה עשו המרגלים עצמם כקדרים והיו צועקים הרי קדרות מי שירצה יבוא ויקנה לרמז אי לקנות הקדרה שלם שהוא סימן השלום יבוא ויקנה וילך לדרכו לשלום אבל מי שלא ירצה בזה אז ישברו הקדרות דוגמתן ויקויים בהן ככלי יוצר תנפצם ושלום על ישראל. לפרשת קרח. התורה והשלום, הם שני עמודי העולם והם צריכים זה לזה דע"י שלום מקיימין ישראל את התורה באשר שאין האחד יכול לקיים כל התורה אבל אם ישראל באחדות אז המצוה שמקיים האחד יסמוך גם להאחר וכן להיפך ולכך נאמר ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום פ' כאשר נתן הקב"ה התורה שנקראה עוז לישראל ברכם בשלום ובזה יבואר מה דאיתא במדרש רבה אח נפשע מקרית עוז ומדינים כבריח ארמון זה קרח שפשע בתורה שהיא עוז שנאמר ד' עוז לעמו יתן ולא היה יודע שבעלי דיניו היו קשים כבריח ארמון זה משה ואהרן מה הבריח אינו זז כך משה שנאמר והבריח התכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה עכ"ל ולהבין מדרש זה שקרא לקרח פושע בתורה ולא בשם הנאות לו שהיה הבעל מחלוקות וגם מה שאמר שלא היה יודע שבעלי דיניו היו קשים לא מבואר במה טעה וגם למה ממשיל אותם לבריח ארמון שהיו קשים כבריח ארמון שתואר הקשה הוא נאות יותר לאבן ולברזל ולהבין זה נקדים מה דאיתא בירושלמי פרק חלק רב ר קרח אפיקורוס היה מה עשה עמד ועשה טליתות שכלן תכלת אתי לגבי משה א"ל חייבת בציצית או פטורה א"ל משה חייבת ועוד שאל בית מלא ספרים מהו שיתחייב במזוזה א"ל משה חייב ועוד שאל בהרת כגריס מהו א"ל משה טמא א"ל פרחה בכולה מאי א"ל משה טהור באותה שעה אמר קרח אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כה"ג עכ"ל ולהבין למה שאל קרח שלש שאלות האלה וכסדר הזה י"ל דכל בקשת קרח היה שרצה להיות כה"ג כמו שאמרו רז"ל ולכן התנכל לבוא בשאלות להתחיל בשאלה אשר ארבו טמון בקרבה ואם לא יצלח בידו זה יבא במה שאינו מכסה בקשתו לגמרי כמו השאלה הראשונה ואם גם בזה לא יצלח אז יגלה נבלותו לשאול מה שבקש להיות כה"ג תחת אהרן ופתח בשאלה טלית שכלה תכלת להוכיח בזה שאין תורה מן השמים שהנה האפיקורסים מכחישי התורה יודעים ג"כ שלא ימצאו אוזן שומע לומר שהעולם הפקר מבלי חק ומשפט שיודעים הכל שבאין תורה יפרע העם ולכן בפיהם אומרים שהבורא גלה לבני אדם רצונו אבל בלבם חושבים שמה שמונח באדם בטבעו לשנוא הרע ולאהוב הטוב שזו היא התורה והיא האמונה ושרק בזה חפץ הבורא ולא במצות יחידות וזה רצה קרח (שקראו רב אפיקורוס) להראות במשל טלית שכלה תכלת שהטלית היא מורה כבור וגדולת האדם שר"י קרא למנא מכבדותא וצוה הקב"ה לעשות ציצית על ארבע כנפות הטלית שמספרם תרי"ג להורות שגדולת האדם היא לקיים מצות ד' וצוה לעשות בהם פתיל תכלת שמראיתו דומה לרקיע להורות שמן השמים באו המצות ואם טלית שכלה תכלת פטור מציצית זה יהיה פתחון פה למכחישי המצות שאחרי שכל גדולת האדם מורה על השמים יהיה למותר מצות מיוחדות להורות שגדולת האדם מקורה בשמים וזה היה טעות קרח שחשב שמשה ישיב טלית שכלה תכלת פטור מציצית ואז יהיה זאת לו לאות שגדולת האדם היא גילוי הקב"ה עליו ויוכיח מזה שאין תורה מן השמים אז לא