מנחת עני קפא

לברכת ישא ד' פניו אליך לראות כבוד השכינה לעת אשר נאמר כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון

ועוד יש רמז בשלשה פסוקי ברכת כהנים נגד שלשה העולמות שיזכו ישראל בהם. יברכך ד' בממון וישמרך מן הלסטים היא הברכה בעולם הזה. יאר ד' פניו אליך ויחנך יתקוים לימות המשיח אשר נאמרה עליהן והיה ד' לך לאור עולם. ישא ד' פניו אליך היא הברכה לעולם הבא שיראו הצדיקים פני השכינה פנים בפנים כמו שאמרו רז"ל שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא באמצעם וכל אחד מראה באצבע זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו לפרשת בהעלותך בענין הדיינים ומנהלי העם על דרך התורה והיראה יש להתבונן ארבע בחינות (א) צורך המורים את העם (ב) איך תהי' הנהגת עצמם (ג) איך יהי' ענין הנהגתם את העם (ד) איך תהי' הנהגת העם נגד מוריו ורבותיו

צורך המורים להעם ממה דאיתא במדרש וירדתי ודברתי אתך שם ללמדך שיום מינוי הזקנים הי' חביב לפני הקב"ה כיום מתן תורה שכתוב בו כי ביום השלישי ירד ד' לעיני כל העם אף במינוי הזקנים כתיב שם ירידה עכ"ל ולבאר מה ענין השיווי שבין נתינת התורה ובין מינוי הדיינים ומה ענין הירידה אצל הקב"ה נאמר כי העיקר הגדול באמונתנו הקדושה להאמין שכאשר נתנה התורה שבכתב לישראל מסר הקב"ה למשה גם תורה שבעל פה הן לבאר מצות שבכתב והן מצות שאין להם רמז בתורה שבכתב ושנתנו למשה בעל פה להורות אותן לישראל ועל פי זה נדע ונאמין שאין חילוק כלל בין תורה שבכתב ובין תורה שבע"פ כי שניהן יצאו מפי ד' ועוד נאמין שלא בלבך הציווים של שתי התורות שבכתב ושבע"פ חיוב עלינו לקיימם אלא שגם כל מה שתקנו החכמים בדורות שאחר נתינת התורה הן לעשות סייג וגדר להתורה והן להזכיר אותנו לתת שבח והודאה לבורא יתברך על נסים שעשה לנו כגון מצות חנוכה ופורים אנו מחוייבים לקיימם על פי רצון הקב"ה כאשר צוה על פי התורה אשר יורוך וגו' לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל:

ולמען חזק הדבר כי דברו הוא בפי הזקנים והחכמים המנהלים את העם צוה הקב"ה למשה במינוי הזקנים הראשונים אספה לי שבעים איש וגו' וירדתי ודברתי אתך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם שענין ירידה אצל הקב"ה אשר מלא כל העולם כבודו ומושב יקרו בשמים ממעל אם יראה בגילוי שמשגיח על עניני בני אדם ילודי אשה אשר בעפר יסודם ואחריתם רמה ואם במלך בו"ד יקרא ענו וירידה מכבודו אם ידבר עם אחד מעבדיו פחותי ערך לעיני כל ומשגיח על עניניו עאכו"כ במלך מלכי המלכים שיקרא זה ירידה בערך מעלתו והדר כבודו. והשו' הקב"ה בענין זה מינוי הזקנים לנתינת התורה בסיני למען הראות שיווי תורה שבעל פה שנמשכה על ידי הזקנים להדורות הבאים לתורה שבכתב ולהראות שרוח אלקים מדבר בם בהוראתם לישראל התורה שבע"פ אמנם לבלתי יאמר האדם זה היה רק להזקנים הראשונים שהוקמו אז אבל לא בהזקנים שיעמדו בדורות הבאים אשר לא עליהם ירד כבוד ד' להניח מרוחו עליהם לכך נאמר וירדתי ודברתי אתך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם כי הלא יקשה וכי יבצר מהבורא י"ת להניח מרוחו על הזקנים ולמה אצל מן הרוח אשר על משה לשום עליהם אבל נעשה זה ג"כ להורות שכמו שרק אל משה דבר ד' והוא שמע דברו ומהרוח אשר על משה נתעורר רוח הקדוש גם לנוח על הזקנים כמדליק נר מנר כן בכל דור ודור שימנו זקנים ע"י זקנים רוח ד' אשר הוא מקורו הראשון הוא אשר דובר בם אשר ע"כ לא בלבד המצות שנתנו בע"פ למשה כי אם גם מה שתקנו הזקנים ומנהלי העם בכל דור ודור נובע מרוח ד' הנמשך בם ממקורו הראשון ממשה כמדליק נר מנר אשר להב נר האחרון נובע מנר הראשון ועל כן הורשה לנו לברך גם על מצות דרבנן אשר קדשנו במצותיו וצונו כי הציוי גם עליהם נאמר מפי ד' באשר צוה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ומזה ידענו הצורך הגדול של המורים את העם באשר שפי ד' הוא אשר צוה עליהם וכמו שאנשי המלחמה נצרכים לשרי הצבא ההולכים בראשם ללחום מלחמתם בכח ונצחון כן עם ישראל במלחמתו נגד היצר הרע צריך למנהלים המורים להם את הדרך ילכו בו לעשות חיל

אמנם איך יהיה ענין המנהלים והתנהגותם למען ימצאו כבוד וחן בעיני העם לשמוע את דבריהם זה נרמז במדרש הובא באלשיך אספה לי שבעים איש כנגד שבעים ימים טובים שנתן הקב"ה לישראל שהם ז' ימי פסח ח' ימי חג הסוכות וראש השנה ויוה"כ ועצרת ונ"ב שבתות הרי ע' עכ"ל וצריך ביאור מה ענין ימים טובים של ישראל למספר מנין הזקנים אבל י"ל דהנה טעם השביתה בשבתות ויו"ט ממלאכה נתנה התורה למען יסד בנו בחינות המוליכין אותנו להכיר גדולת הבורא וחסדו ואמונתו לבית ישראל באשר שבימי המעשה זה פונה לכרמו וזה לזיתו וזה לאומנתו וכל