מנחת עני יח
Minchat Ani 18 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא מפני שני טעמים (א) שמדבק במדת הקב"ה שאוהב השלו' (ב) שעל ידו מושך לבבות בני אדם לאהבת וליראת ה' מדת הקב"ה להחזיק בשלו לא בלבד במרומיו כדכתיב עושה שלו' במרומיו כי אם גם בבריותיו בארץ כדכתי' ברצות דדרכי איש גם אויביו ישלים אתו כדאיתא במדרש רבה ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך הה"ד ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ר"י אמר זה אשתו כדכתיב אויבי איש אנשי ביתו רבי שמואל אמר זה הנחש ריב"ל אמר זה יצר הרע שנאמר אם רעב שונאך וגו' דבר אחר זה אבימלך עכ"ל ויש לתמו' למה פרט אויבים האלה דוקא וכי לא יש הרבה אויבים זולתם וי"ל דרוב מיני שנאה שבין בני אדם הם על ידי קנאה או רדיפת כבוד או דברים שבממון ועל כל אלה אסור לשנוא לחבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח עמיתך אלא צריך להשתדל להסיר שנאה מלבו ועל דרך זה יפורש מה שאמר דוד המלך הלא משנאיך ד אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי יאמר אם אשנא לבני אדם אין זה רק אם הם אויבי ד' ותורתו ובעוד שהם עוד בגדר מתקוממים נגד חקי ד' ותורתו דהיינו שעוד לא פקרו כל כך אלא הם מתחילים להרשיע כמו כאשר יקום איש על רעהו אז אתקוטט ואריב עמהם כדכתיב הוכח תוכיח את עמיתך עד הכאה ואם לא שבו אז הם שונאי ד' מוחלטים ואותם אשנא אבל בין שהם שונאיך ובין שהם מתקוממך אעשה רצונך שלא אשנא ואריב אותם כי אם צד שנאתם אותך ותורתך והעד על זה מה שנצטו כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו שנדרש בפסחים ד' קי"ג שונאך בישראל מומר הכתוב מדבר דזולת זה אסור לשנוא ואעפ"כ עזוב תעזוב עמו מפני שגם לעובר עבירה לח תשנא רק מעשיו לא אותו אבל הם לא עושים כן כי אם אני לא שנאתים רק תכלית שנאה ששנאתי היא לתכלית או להחזירם למוטב או שלא אלמד ממעשיהם אבל הם לאויבים היו לי שמוסיפים גם חטא זה על פשעיהם להיות לי לאויבים לא למחשבותי לבד כי אם לי לעצמי ורודפים אותי תחת רדפי טוב ואם כי אויבי ד' אסור לשנאתם כי אם על דרך התכלית כל שכן שאר בני אדם שלא להחזיק במחלוקת כי אם לבקש שלום
אבל יש ד' אופני שנאה שבאים ע"י התנגדות שאין בכח האדם להעבירם בבקשת שלו' והם (א) שנאת אדם שנגזרה עליו לעונש על חטאיו (ב) שנאה שנשנאה על פי ציווי הקב"ה (ג) שנאה על ידי הטבע (וד) שנאה על ידי אחוזה שאין בידו לפייס לשונאו וזה פירוש המדרש שהוקשה לא אמה דכתיב ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו הלא אם צדיק הוא שירצה ד' דרכו הוא בעצמו ישלים עם אויביו לפייסם ולרדוף שלום לזה מבאר שאויבים אלו הם אותם ד' מינים שאין בידו להשלים עמם אם לא ע"י הקב"ה לזה ר"י אומר זה אשתו שנאמר אויבי איש אנשי ביתו והוא ע"ד שאמרו רז"ל ביבמות כתיב עזר וכתיב כנגדו זכה עזר לא זכה כנגדו והנה אם יארע שרשע הי' ונזדמן לו עזר שהיא כנגדו היינו אשה רעה ואח"כ עשה תשובה וזכה אז הקב"ה צריך להפוך אשה רעה לטובה וזהו אויביו ישלים אתו וכן מה שר"ש אומר זה הנחש שהוא התנגדות ע"פ ציווי הקב"ה כמה שנאמר לנחש ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה ובכלל הזה ג"כ אותן בני אדם שמתנהגים מנהג הנחש לשנוא הטוב ולהמחזיק בו והצדיק אין בידו להפוך אותם ולהטות לבבם אליו אם לא הקב"ה ישלים אותם עמו וריב"ל אמר זה יצה"ר שנאמר אם רעב שונאך וגו' שהוא ע"פ הטבע שונאו של אדם כדכתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואם ישתנה היצר שלא ירצה להסית לאדם אין זה רק ע"י הקב"ה כמה שדרשו רז"ל בסוכה (דף נ"ב) אם רעב שונאך האכילהו לחם של תורה וה ישלם לך אל תקרי ישלם אלא ישלימנו לך והפירוש הרביעי של המדרש זה אבימלך הוא ההתנגדות הרביעי שהזכרנו שבא ע"י אחוזה שהרי מה ששנא אבימלך לאברהם הי' מפני שידע שזרעו ינחל את ארץ ישראל ויגרש את זרע אבימלך שהי' מכנען ומה הי' אברהם יכול לעשות להעביר שנאה זו אם לא הקב"ה נתן בלב אבימלך להשלים עמו
ואם אמנם ראינו מזה שהקב"ה עושה שלום לא במרומיו לבד כי אם גם בארץ אשר על כן חיוב על האדם לילך בדרכי ד' גם בזה לאהוב השלום עוד יש טעם שני שצריך לרדוף שלום כי ע"י זה מקרב הבריות לעבודת הקב"ה כדאיתא בתנא דבי אליהו הובא בילקוט בפסוק ויהי אחר הדברים האלה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אדם יחיד ביררת בשבעים אומות וכרת ברית עם עובדי ע"ז א"ל בן יחיד נתתי לו ואני אומר לו העלוהו עולה לפני אם יעליהו הרי מוטב ואם לאו יפה אתם אומרים שנאמר ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם עכ"ל והנראה שהמדרש דרש ממה דכתיב אחר הדברים האלה שיש לציווי העקידה יחס עם מה שסיפר הפסוק לפני זה שכרת אברהם ברית עם אבימלך אבל צריך ביאור אם עשה אברהם בזה שלא כהוגן שכרת ברית זה איך יוטב זה אם יעמוד בנסיון העקידה שאמר הקב"ה אם יעליהו הרי מוטב הרי הקב"ה אינו נוטל מצוה תחת עבירה כדכתיב אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד אכן יבואר זה עם מה דאיתא במדרש בשעה ששלח א"א את ידו ליקח המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי השרת כדכתיב הן אראלים צעקו חוצה